הביולוגיה של הרגשות

Епизоди

• פרק 27 | הדיכאון הנסתר של הגברים - למה דיכאון נראה אחרת אצל גברים ? 25.05.2026 1ч

  למה גברים רבים לא מזהים שהם בדיכאון, עד שהזוגיות מתרסקת, הגוף קורס או הכעס משתלט עליהם? בפרק הזה תמיר אשמן, מטפל, מנחה קבוצות גברים ומייסד בית הספר ליחסים אשמן, מצטרף אליי לשיחה על דיכאון גברי סמוי, כזה שלא תמיד נראה כמו עצב ובכי, אלא דווקא כמו עצבנות, התמכרויות, עבודה אובססיבית, ריחוק רגשי ועייפות כרונית.נדבר על הקשר בין סטרס כרוני, טסטוסטרון, אסטרוגן ואוקסיטוצין, ונבין מה קורה במוח הגברי כשמגיל צעיר לומדים “להחזיק הכול בפנים". למה כעס לפעמים מרגיש בטוח יותר מעצב? איך מערכת הסטרס משנה את האישיות, החשק והמוטיבציה? ולמה גברים מתקשים כל כך לבקש עזרה?נבחן גם מה קורה בתוך זוגיות עם גבר בדיכאון סמוי, איך בנות זוג חוות את הריחוק והניתוק, מדוע גברים פחות מאובחנים למרות שיעורי התאבדות גבוהים יותר, ומה ההבדל בין הדרך שבה דיכאון מתבטא אצל נשים ואצל גברים.ולבסוף נדבר על מה שבאמת יכול לעזור: טיפול בשפה שמתאימה לגברים, מעגלי גברים, והיכולת לפתח בהדרגה שפה רגשית חדשה
• פרק 26 | נשים, גברים, אהבה ובגידות 11.05.2026 1ч 53мин

  התארחתי אצל דניאל דושי לשיחה שאני לא בטוחה שציפיתי שתצא כל כך חשופה.דיברנו על מה שקורה לזוגיות ולמיניות כשהחיים האמיתיים פוגשים את הביולוגיה שלנו. על למה כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם בנישואים מורעבי מין - ואיך מגיעים לשם בלי לשים לב. על למה סטרס הוא אחד הרוצחים הכי שקטים של תשוקה. על מה המוח הנשי צריך כדי בכלל להיות נוכח בחדר המיטות - ולמה זה לא עניין של רצון טוב אלא של נוירוביולוגיה.ודיברנו גם על למה אנחנו בוגדים ? על המוח הזכרי והנקבי וניתחנו גם את הטור של קארן ג'ונס בניו יורק טיימס על מה שלמדה מלשכב עם גברים נשואים על בגידות. נגענו בנושאים שזוגות מדברים עליהם רק בלחישה - או לא מדברים בכלל: השפעת תפקיד "האמא" על המיניות הנשית, פערי חשק, ולמה הגישה הטיפולית הקלאסית של "בואו נדבר על רגשות" לא תמיד מגיעה לשורש הבעיה.אם יש לכם זוגיות, אם אתם סקרנים לגבי הביולוגיה מאחורי אהבה ותשוקה, זהו פרק חובה, שחושף את מה שזוגות לא מעזים להגיד בקול רם.
• פרק 25 | מלחמה על החיות: איך לנצח את "מלכודת החוסן" ולהחזיר את הג'וי לחיים 26.04.2026 1ч 8мин

  האם אתם מרגישים שאתם מתפקדים מצוין, אבל מבפנים הכל מרגיש קצת "אפור" וחלול? בפרק הזה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ורד זילברברג לשיחה מטלטלת על המצב הרגשי של כולנו בימים אלו. יחד הן חושפות את "מלכודת החוסן" – אותה יכולת מופלאה שלנו להחזיק מעמד ולהמשיך לתפקד על אוטומט, שדווקא היא זו שעלולה לכבות לנו את השמחה, הסקרנות והתשוקה.השיחה צוללת אל משבר הקיבולת האנושית ומסבירה מדוע אנחנו מרגישים כה מרוקנים, ואיך הציפיות הבלתי פוסקות לצד ה"חוב הדיגיטלי" של הודעות ומטלות אינסופיות גומרים לנו את הסוללה המוחית. הן מציגות את ה-Joy לא כחשיבה חיובית מאולצת, אלא כמיומנות מוחית קריטית וככלי הישרדותי שמאפשר לנו לתפקד טוב יותר דווקא בתוך המשברים הגדולים ביותר.במהלך הפרק תקבלו כלים לזיהוי ה-"J-Spot" של המוח – היכולת לאמן את המערכת העצבית לזהות רגעי חיות, חיבור ומשמעות, גם בתוך מציאות של מקלטים ואזעקות. זהו פרק חובה לכל מי שמרגיש שהוא נמצא על "אדים של דלק" ורוצה ללמוד איך להטעין מחדש את האנרגיה שלו ולהדליק מחדש את החיוניות והחיבור לעצמו ולחיים.
• פרק 24 | הביולוגיה של הסטרס ואיך מחזירים שליטה לגוף דרך ביו-פידבק? 09.04.2026 48мин

  למה הדופק עולה, הנשימה מתקצרת והשרירים מתכווצים דווקא ברגעים של לחץ?והאם באמת אין לנו שליטה על תגובת הסטרס, או שאפשר ללמוד לווסת אותה?בשיחה מרתקת עם נועה שטרן ליפשיץ, מטפלת בביו פידבק ורפואה משלימה, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל עומק המנגנונים הביולוגיים שמפעילים סטרס בגוף, ומציגה כיצד תגובות שנועדו להגן עלינו עלולות להפוך למקור של עומס, כאב ושחיקה.הפרק בוחן את הקשר בין סטרס מתמשך למתח בשרירים, מחלות וכאבים, ואת האפשרות ללמד את הגוף להגיב אחרת באמצעות מודעות ותרגול ביו-פידבק. מתברר כיצד ניתן לראות בזמן אמת מה קורה בגוף, ואיך כלים פשוטים יכולים להפחית עומס, לשפר בריאות ולהחזיר תחושת שליטה.ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה:האם סטרס הוא גזירת גורל של החיים המודרניים, או מיומנות שאפשר ללמוד לנהל?
• פרק 23 | הביולוגיה של המלחמות וכיצד אנחנו בוחרים מנהיגים? 31.03.2026 1ч 3мин

  למה האנושות ממשיכה להילחם שוב ושוב, למרות המחיר הכבד ?והאם הבעיה היא בכלל לא פוליטית – אלא ביולוגית?בשיחה מרתקת עם ד״ר אורי מילשטיין, היסטוריון וחוקר מלחמות, אני צוללת אל עומק המנגנונים האבולוציוניים שמעצבים אלימות, כוח והנהגה.דיברנו על הקשר בין טסטוסטרון, סטטוס ושאיפה לכוח, ועל האופן שבו תכונות כמו יוהרה, נרקיסיזם ואפילו פסיכופתיה מקושרות במוח שלנו למנהיגות. בחנו את השאלה מדוע יש הרבה אנשים עם תכונות כאלה במוקדי הכוח ?שאלנו מדוע ההיסטוריה לא באמת חוזרת – אבל כן מתחרזת, כמו שאמר מארק טווין, ואיך אותם דפוסים ביולוגיים ממשיכים להכתיב את הבחירות שלנו כמין אנושי.ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה:האם אפשר לשנות את זה – או שזה טבוע בנו עמוק מדי? האם צפון עתיד טוב לאנושות ?פרק על טבע האדם, כוח, והמחיר שאנחנו משלמים כשהביולוגיה מכתיבה את הבחירות שלנו.
• פרק 22 | כשהגוף לא שוכח - איך טראומה נשארת בגוף, ואיך EMDR עוזר להשתחרר 23.03.2026 1ч 19мин

  בפרק אישי ועמוק במיוחד, אני משתפת את אחד הרגעים הטראומטיים בחיי - הרגע שבו איבדתי את אבי בפתאומיות - ואיך למרות שתפקדתי כלפי חוץ, בפנים משהו נשבר. דרך הסיפור הזה אנחנו יוצאים למסע להבנת מהי טראומה באמת: לא רק האירוע שקרה, אלא מה שנשאר קפוא במוח ובגוף שלנו.יחד עם ד"ר אודי אורן, מהחלוצים של שיטת EMDR בישראל ונשיא לשעבר של EMDR אירופה, אנחנו צוללים לעומק המדע והחוויה האנושית של טראומה וריפוי.בפרק נדבר על:• מה קורה במוח ובמערכת העצבים בזמן טראומה – האמיגדלה, ההיפוקמפוס והקורטקס, ולמה הזיכרון לא “מעובד”• למה הגוף ממשיך לחוות סכנה גם כשהאירוע כבר נגמר• איך טראומה משפיעה על השינה ועל תהליכי עיבוד טבעיים כמו REM • מה עומד מאחורי השיטה של תנועות עיניים (או כל גירוי בילאטרלי) ואיך היא מסייעת “לעבד” זיכרונות תקועים• למי הטיפול מתאים, איך נראה תהליך נכון, ואיך לבחור מטפל.תזה פרק על כאב, על גוף שמחזיק זיכרון, ועל האפשרות של המוח להשתנות ולהחלים כשניתנים לו התנאים הנכונים.
• פרק 21 | האם המוח הנשי מתוכנת לדאגה – ואיך משחררים אותו מזה? 08.03.2026 1ч 21мин

  בפרק מיוחד שהוקלט לפני המלחמה הנוכחית ולכבוד יום האישה, יאנה דרום – מרצה, יזמית ויוצרת תוכן שמקדישה את פועלה לטיפוח שמחת חיים – מצטרפת אליי לשיחה כנה על המוח הנשי.למה נשים נוטות יותר לרומינציה, ביקורת עצמית ודאגנות? מה הקשר בין הורמונים, אמיגדלה רגישה יותר לאיום, ומערכת סטרס פעילה – לבין הנטייה להתמקד בשלילי? באיזה שלב בחיים מתרחשת עלייה בשכיחות מחשבות שליליות, ומתי יש הקלה ביולוגית טבעית?נדבר על מנגנוני המוח שמייצרים מחשבות טורדניות – ואיך אפשר להפסיק להאמין לכל מחשבה שעוברת בראש. נבחן גם תופעה פחות מדוברת: כיצד ניתוחים פלסטיים משפיעים על אושר ואהבה.ולבסוף – מה באמת מעלה סרוטונין ומאזן את מערכת הסטרס? לא סיסמאות, אלא כלים ביולוגיים פשוטים: ריקוד, מוזיקה, נשימה, חברות וחברים, טבע, חשיפה לשמש, ושינוי דפוסי חשיבה שמעצבים מחדש את המוח הגמיש שלנו.פרק חשוב במיוחד לתקופה מתוחה – אבל רלוונטי לכל אישה שרוצה להבין את עצמה ואת עוצמתה דרך הביולוגיה.
• פרק 20 | מוח, רגש והורמונים בגיל המעבר 23.02.2026 1ч 1мин

  כשנשים מדברות על גיל המעבר, השיח כמעט תמיד נע סביב גלי חום, הזעות לילה ושינויים הורמונליים. אבל מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה מרתקת הרבה יותר - "דרמה של מוח בשינוי". אז מה באמת קורה למוח שלך בגיל המעבר ? מסתבר שזה לא מנו-פאוזה אלא זה מנו-סטארט – המוח מכין את עצמו לתפקידים החדשים.בתקופת השינוי, בשלבי הפרימנופאוזה, המנופאוזה והפוסט-מנופאוזה התסמינים הם רבים וכל אישה בתקופה הזו מתחבטת בשאלה האם לקחת או לא לקחת הורמונים ? כדי לעשות סדר, יחד עם ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה ויועצת לרפואת נשים בגיל המעבר, נדבר על התסמינים והטיפולים ההורמונליים שקיימים. מתי להתחיל טיפול? מאיפה מגיע החשש לקחת הורמונים ומה היתרונות והחסרונות ? מדוע שינוי באורח החיים הוא הכרחי ? וכמובן, מה היתרונות בפעילות המינית בגיל המעבר? כל זאת ועוד, בפרק חובה להאזנה עבור כל אישה... וגבר.
• פרק 19 | המוח הוא איבר המין הכי גדול בגוף 12.02.2026 1ч 13мин

  בפרק מיוחד ליום האהבה, שהוא האזנת חובה גם לרווקים וגם לאנשים שנמצאים בזוגיות ומעוניינים לשמור עליה, ד"ר ליאת יקיר מארחת את דורית עוזיאל, מומחית לשפת גוף ותקשורת לא מילולית, שתחשוף את הסודות הלא ידועים על שפת הגוף בתהליך החיזור.עבור הרווקים - איזה צבע כדאי ללבוש לדייט? איזה תנועות ותנוחות גוף מראות שהצד השני מעוניין או לא מעוניין בכם? ולמה כדאי תמיד לאכול משהו קטן בזמן המפגש?עבור הזוגות - מהן 6 השניות הכי חשובות ביום עבור הזוגיות שלכם? מה אומרת שפת הגוף בחדר המיטות ? וכמה עצות בנוגע לחלק בלתי נפרד מזוגיות – מריבות.כל זאת ועוד, בשיחה חשופה ופרובוקטיבית לעתים, שתשנה את הדרך בה אתם מסתכלים על עצמכם ועל בני הזוג שלכם.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 18 | איך לתכנת את עצמנו מחדש ? על דיבור עצמי ומקורותיו 02.02.2026 19мин

  כמה מחשבות שליליות אנחנו חושבים כל יום? איך זה פוגע בחיים שלנו? והכי חשוב - איך אנחנו יכולים לשנות את המצב לטובה?בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר חושפת את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים שלנו מבפנים: הדיבור העצמי. אותו קול פנימי שמנהל את המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו – לעיתים מעודד ותומך, ולעיתים קרובות יותר, מבקר ומשתק.נגלה איך נולד הדיבור הזה בילדות? איך הוא קשור לסגנון ההתקשרות שלנו עם ההורים? ולמה דווקא המוח – עם כל התחכום שלו – מתוכנת לחשוב שלילי פי שלושה יותר מחיובי?אך אל דאגה, כי יש דרך לתכנת את עצמנו מחדש ולעדכן את מערכת ההפעלה של המוח באמצעות 'Re-parenting - להיות ההורה של עצמי' ותרגול של דיבור עצמי חיובי למרות שזה ממש לא קל.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 17 | האם אנחנו מורישים לילדים את החוויות שלנו | עם פרופ' עודד רכבי 19.01.2026 1ч 11мин

  מה אם הייתם יודעים שהחוויות שלכם בחיים, המצוקות שלכם, הדברים שאתם לומדים ואולי אפילו המחשבות שלכם עצמן - משפיעות באופן ישיר על הילדים שיהיו לכם בעתיד ברמה הגנטית-ביולוגית? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופסור עודד רכבי, חוקר ניורוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב שמתמחה באחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בעולם המחקר הביולוגי - הורשה אפיגנטית, שעוסקת בתהליכי הורשה לצאצאים במנגנונים שאינם מערבים שינוי בקוד הגנטי של ה-DNA. המחקרים שלו אמנם עוסקים בתולעים באורך 1 מ"מ שחיות באדמה, ולא בבני אדם, אבל במסגרתם הוא הצליח להוכיח שחוויות פיזיות ונפשיות אצל האם יכולות להשפיע על הצאצאים שלה במשך דורות רבים קדימה. אם מדובר בתופעות שקיימות גם אצל בני אדם, קשה להפריז בחשיבות הממצאים האלה על הקשר העמוק (יותר ממה שאי פעם נודע) בין הורים וילדים.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 16 | איך חוויות מוקדמות חיות בגוף ובמוח? | עם מריומה קליין 05.01.2026 52мин

  איך חוויות הילדות שלנו ממשיכות לפעול שנים אחר כך, גם כשנדמה שהחיים כבר הסתדרו? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מדברת עם מריומה קליין על ההשפעה העמוקה של חוויות מוקדמות על המוח, על מערכת העצבים ועל הדרך שבה רגשות, קשרים והתנהגות מתעצבים לאורך החיים. הפרק מציג את הקשר בין טראומה, ניתוק רגשי והישרדות, ואת האופן שבו המוח הילדי לומד להסתגל לסביבה מאיימת באמצעות דפוסים שממשיכים לפעול גם בבגרות. דרך מחקרי ACE וידע עדכני על התפתחות מוחית, נחשפת ההבנה שילדות אינה פרק שנסגר, אלא תשתית חיה שמשפיעה על בריאות נפשית ופיזית, על זוגיות, הורות ותחושת ערך עצמי. ביחד עם מריומה קליין, מייסדת בית השנטי, הפרק עוסק במפגש בין טראומות מוקדמת לבין האפשרות לשיקום, בקשר מיטיב ככוח מארגן, וביכולת לייצר שייכות, יציבות ובחירה גם אחרי התחלה קשה.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 15 | האם הפרעת קשב היא מחלה? | עם ד"ר יעקב אופיר 22.12.2025 1ч 5мин

  האם הפרעת קשב היא באמת מחלה נוירולוגית, או אולי דרך שבה מוח צעיר מגיב לעולם שמבקש ממנו יותר מדי, מהר מדי? בפרק הזה נצלול אל אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, האבחון של הפרעת קשב והטיפול התרופתי הנרחב בילדים.בשיחה עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומחבר הספר רב־המכר ״הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה, נבחן מחדש את ההנחות שעליהן נשענת האבחנה, את ההיסטוריה של הריטלין, את ממצאי המחקרים ארוכי הטווח, ואת השאלה המוסרית שמרחפת מעל כולנו כהורים וכחברה. נבין למה אין עדות ברורה לפגם מוחי, מה המשמעות של שונות נוירולוגית, ואיך מערכת החינוך הפכה ילדים בריאים לבעיה שצריך לפתור.ובסוף, נדבר על אלטרנטיבות. תזונה, תנועה, ויסות רגשי, הורות מודעת, סביבה חינוכית מותאמת, וכל מה שיכול לעזור לילדים לפרוח בלי למהר להגדיר, להדביק תוויות או לתת תרופות.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 14 | המוח הרוקד - למה נולדנו לרקוד ? | עם אלי מזרחי 08.12.2025 1ч 6мин

  מה קורה לנו במוח כשאנחנו רוקדים, ולמה תינוק בן שלושה חודשים כבר מתנועע לקצב המוזיקה? בפרק הזה נצלול אל אחת מהתופעות העתיקות והמרתקות בטבע האנושי, הריקוד, ונגלה למה נראה שהוא טבוע לנו עמוק בתוך הדנ"א.נבין איך ריקוד מפעיל בו זמנית את כמעט כל רשתות המוח, איך תנועה יוצרת גמישות מוחית, למה דופאמין ואוקסיטוצין משתחררים בכל תנועה, ואיך ריקוד משפר יכולות קוגניטיביות, מפחית סטרס, מעצים ביטחון עצמי ובונה קהילות.ביחד עם אלי מזרחי, מורה לריקוד וכוריאוגרף ושופט בתוכנית רוקדים עם כוכבים, נדבר על ריקוד כמנוע רגשי וחברתי, על טיפול דרך תנועה, על הקסם שקורה כשאנשים זזים יחד, ועל מחקרים חדשים שמראים שרק ריקוד עם אדם אחר מדליק במוח חיישן ייחודי של תיאום וחיבור אנושי. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: אם נולדנו לרקוד, איך מחזירים את הריקוד לחיים שלנו כדי לחזק את הגוף, את המוח ואת הנפש.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 13 | מה עושים כשהחשק נעלם? על נישואים מורעבי מין | עם לימור בנדל 24.11.2025 1ч 9мин

  מה קורה לזוגיות כשהמגע נעלם, כשבן זוג אחד משתוקק לקרבה ולחיבור פיזי ורגשי והשני נסגר ומתרחק? נישואים מורעבי מין אינם רק היעדר סקס, הם עלולים להוביל להיעדר של חיבה, צחוק, אינטימיות ורכות, שנמוגים לאט ומשאירים אחריהם תסכול, אשמה והרבה עצב שקט.בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ולימור בנדל, מומחית למיניות וזוגיות, מדברות על הפערים בחשק המיני, על איך סטרס, ילדים, הורמונים ודימוי גוף משפיעים על התשוקה, ועל הסיבות לכך שנשים וגברים חווים מיניות בשתי שפות רגשיות שונות. נבין איך טינה מצטברת מכבה את החיבור, למה כעס מרחיק עוד יותר, ולמה בקשה לסקס היא לעיתים קרובות בקשה עמוקה לקשר ולאהבה.ובסוף נשאל, האם אפשר להחיות זוגיות שאיבדה מגע, ואיך בונים מחדש מרחב זוגי ואירוטי שמבוסס על כנות, חמלה וקשר חי ועמוק.
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 12 | איך שומרים על תשוקה וחיבור לאורך זמן? | עם שי־לי שינדלר 10.11.2025 1ч 1мин

  אהבה מתחילה בעוצמה, בריגוש, בתחושת התחדשות שאין שנייה לה אבל מה קורה אחרי? איך שומרים על הקסם כשהשגרה נכנסת, כשהחיים משתנים, כשהמוח שלנו כבר לא מוצף בדופאמין של ההתחלה?בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ושי־לי שינדלר, מנחת טלוויזיה ויוצרת דוקומנטרית שחוקרת את גבולות האהבה והקשר, מדברות על מה באמת מחזיק זוגיות לאורך זמן: על ביולוגיה ורגש, על קנאה וקרבה, על תשוקה ואמון, ועל האיזון העדין בין ביטחון לריגוש.נבין מה קורה למוח המאוהב, איך הוא משתנה עם השנים, ואילו הרגלים רגשיים מחזקים קשר מונוגמי עמוק ובוגר.ובסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם אהבה ארוכת טווח היא אפשרית עבור המוח האנושי ומה דפוס מערכת היחסים שהכי מתאים לרוב בני האדם
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 11 | הפצע שלא רואים מה טראומה עושה למוח | עם יזהר דוד 27.10.2025 1ч 10мин

  אחרי שנתיים של מלחמה, חוזרים משירות מילואים וסדיר מאות אלפי גברים צעירים שחזרו מהחזית, אבל לא כולם חזרו כמו שהלכו.בפרק עוצמתי וכנה במיוחד, ד"ר ליאת יקיר מארחת את יזהר דוד, לוחם ומפקד מנהל שטח בכיר לשעבר בשבכ ומייסדי שותפות מגן ישראלית לטיפול בפוסט טראומה , שמדבר בפתיחות נדירה על הפוסט־טראומה שחווה ועל הדרך הארוכה לריפוי.נבין מה טראומה עושה למוח איך היא משנה את הגוף, את הזוגיות ואת המיניות, ולמה גברים ונשים מגיבים אליה כל כך אחרת.נצלול גם לקשר שבין טראומה להתמכרויות. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם באמת אפשר להירפא מטראומה ואיך עושים את זה?לתרומה ל"וילה" של עמותת שותפות מגן ישראלית לסיוע לחיילי מילואים ואנשי כוחות הבטחון הסובלים מפוסט טראומה : https://the-villa.co.il/donation/
• הביולוגיה של הרגשות | פרק 10 | הבטן הרכה - למה כל הרגשות מתחילים במערכת העיכול? | עם עדי זוסמן 15.10.2025 1ч 10мин

  למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, מתגעגעים, נרגשים או משועממים? בפרק הזה נצלול אל מערכת היחסים הסוערת שבין רגשות ואוכל ונגלה שאין באמת דבר כזה "אכילה לא רגשית". נבין איך הורמוני הרגש מדופאמין ועד סרוטונין, מנהלים לנו את התיאבון, איך תעשיית המזון למדה לתכנת את המוח שלנו לנקודת העונג המושלמת, ולמה ההתמכרות לאוכל היא ההתמכרות הגדולה של העידן שלנו. בשיחה עם עדי זוסמן תזונאית קלינית בגישה הוליסטית מייסדת בית הספר לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן", נלמד גם מה גורם לדלקתיות כרונית איך חיידקי המעיים משפיעים על מצב הרוח שלנו וגם על המשיכה לבני זוג ולמה ייתכן שכל המחלות וגם כל הרגשות מתחילים בבטן.
• פרק 9 | גבריות ונשיות בעולם משתנה עם מתן חכימי 25.09.2025 1ч 2мин

  המהפיכה הפמיניסטית שינתה לחלוטין את פני החברה בכל התחומים ואין חולק על ההישגים האדירים שלה. החברות המשגשגות ביותר על כדור הארץ הן חברות שבהן יש שוויון זכויות לנשים. אך עם התפתחות הפמיניזם קרו דברים נוספים– המפה החברתית השתנתה, נשים וגברים מבולבלים היום יותר מאי פעם, החוקים של אהבה ומשיכה נכתבים מחדש, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו משחקים באותו משחק. בשיחה פתוחה עם מתן חכימי בחרנו לצלול אל תוך המים הסוערים של המתח בין המינים : דיברנו על פרדוקס החופש, על הבדידות בעידן של נשים וגברים עצמאיים ועל משבר הזהות הגברי והנשי.האם פמיניזם ביולוגי כזה שמכיר בהבדלים המולדים אבל לא רואה בהם איום - יכול להציע דרך חדשה לשותפות אמיתית בין נשים וגברים?
• פרק 8 | לראות את עצמנו באחר - הסוד של נוירוני המראה | פרק סולו 08.09.2025 26мин

  למה אנחנו מזדעזעים כשמישהו נפצע, מחייכים כשמישהו מחייך, ובוכים בסרט למרות שאנחנו יודעים שזה רק בדוי? בפרק הזה נצלול אל אחת התגליות המרתקות בחקר המוח נוירוני המראה, אותם תאי עצב שמאפשרים לנו להרגיש את מה שאחרים מרגישים.נגלה איך תגלית מקרית במעבדה הפכה להבנה חדשה של אמפתיה וחמלה, למה תינוקות מחקים חיוך כבר ביומם הראשון, איך זוגות "קוראים" זה את זו בלי מילים, ואפילו מה עושים מסכים ובוטוקס ליכולת שלנו להתחבר רגשית.ובסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם אמפתיה היא מתנה מולדת בלבד או מיומנות שאפשר לאמן ולחזק?