הפודקאסט של איתי סגל

Епизоди

• לנה קריינדלין : זה מקצוע שבו אם אין לך ספקות לגבי מה שאתה עושה אתה צריך לעזוב 02.06.2026 1ч 3мин

  לנה קריינדלין עומדת כבר כמעט שני עשורים בראש תיאטרון גשר, אחד ממוסדות התרבות המשפיעים והייחודיים בישראל. בשיחה עם איתי סגל היא חוזרת אל התחנות שעיצבו את חייה, מהילדות במוסקבה ועד להפיכתה לאחת הנשים החזקות בעולם התרבות הישראלי.בפרק היא מדברת בכנות על האובדן שמלווה אותה מאז גיל חמש, כשאמה שמה קץ לחייה. לנה מספרת שהיא מעולם לא קיבלה תשובה לשאלה למה זה קרה, ושהיא עדיין הייתה רוצה לפגוש את אמה ולשאול אותה מה צריך לקרות בחייה של אישה כדי לעזוב ילדה בת חמש. היא גם חושפת שמעולם לא סיפרה לאביה שידעה את האמת על מותה של אמה. בהמשך היא מספרת על העלייה לישראל שהתחילה כמעט במקרה, על השנים הראשונות של תיאטרון גשר, על הדרך שבה מצאה את עצמה בתפקיד המנכ"לית למרות שמעולם לא תכננה לנהל תיאטרון, ועל המחירים האישיים של חיים שמוקדשים כמעט לחלוטין לעשייה.השיחה נוגעת גם בקשר יוצא הדופן שלה עם יבגני אריה, האיש שלדבריה היה האדם המשמעותי ביותר בחייה, ביחסים המורכבים שבין יצירה, אהבה ונאמנות, ובאופן שבו הקשר הזה השפיע על מערכות היחסים האישיות שלה לאורך השנים וגם: למה היא מעולם לא הלכה לפסיכולוג, איך נראית ישראל בעיניה אחרי חיים בברית המועצות וברוסיה, למה היא חושבת שהתיאטרון לעולם לא ימות, וולמה אין לה בעיה לצאת מהצגה באמצע?
• צופית גרנט: שקעתי לדיכאון אמיתי אבל הסתרתי אותו מצוין 26.05.2026 1ч 1мин

  צופית גרנט אשת טלוויזיה, יוצרת ומי שהפכה במשך השנים לאחת הדמויות הכי מזוהות עם כאב, חמלה ואנשים שקופים, אבל במהלך הפרק מתברר שהפעם הסיפור הוא קודם כל עליה. על הילדה שגדלה בלי הורים, על האישה שכל החיים ניסתה לבנות לעצמה משפחה, ועל הפחד הגדול שהתחיל ללוות אותה בשנים האחרונות, להפוך לאמא שלה.השיחה נפתחת במקום הכי אישי. גרנט חוזרת לילדות בלי אבא ואמא נוכחים באמת, לאובדן, לבדידות, ולדרך שבה אספה לעצמה לאורך השנים "משפחות חלופיות". היא מדברת בכנות נדירה על הצורך שלה להציל, לטפל ולהחזיק אחרים, ועל זה שאולי כל חייה ניסתה לבנות לעצמה את הבית שלא היה לה.בהמשך מגיעה ההתמודדות הבריאותית שטלטלה את חייה בשלוש השנים האחרונות. צופית מספרת על הצנתור שעברה, על הטרשת בעורקים, על מחלת העיניים שכמעט הובילה לעיוורון, ועל הפוסט טראומה שהתפרצה אחרי שנים שבהן הייתה בטוחה שהיא חזקה מהכול. היא מדברת בפתיחות גם על הדיכאון שנכנסה אליו, על ההתנגדות לקחת תרופות, ועל הדרך שבה ניסתה להתמודד לבד, דרך צום, תפילה, אמונה, ספורט ועבודה בלתי פוסקת.השיחה נוגעת גם בזוגיות שלה עם שולי רנד, בקשר החריג והמורכב עם אברהם טל, ובמשפחה הגדולה והלא שגרתית שהם בנו יחד. גרנט מספרת איך דווקא מתוך הגירושים נוצרה מערכת יחסים חדשה של חברות ומשפחה, ולמה מבחינת הילדים שלה "ההורים לא התגרשו, הם רק עשו שיווי צורה חדש למשפחה".ובתוך כל זה עולים גם הפחדים שהיא כמעט לא מדברת עליהם בדרך כלל, הפחד להזדקן, הפחד מחוסר רלוונטיות, הקושי להסתכל במראה, והתחושה שאין לה מספיק חמלה כלפי עצמה. לצד כל אלה, היא גם מדברת לראשונה בצורה הרבה יותר ישירה על הסכסוך המתמשך עם מיכל רנד, על השתיקה שלה לאורך השנים, ועל המחיר שהסיפור הזה גובה ממנה ומשולי עד היום.
• אוראל צברי חי בין שני עולמות, ולא מוכן לבחור צד 19.05.2026 1ч 6мин

  אוראל צברי מגיע לשיחה עם איתי סגל כאחד האנשים הכי מזוהים היום עם חיקויים וארץ נהדרת, אבל מהר מאוד מתברר שמתחת לצחוקים ולדמויות מסתתר סיפור הרבה יותר אישי, על ילד שלא תמיד הרגיש שייך, שבמשך שנים ניסה להוכיח שהוא מסוגל להצליח, ועל אדם שגם היום, כשהוא כבר אחד הקומיקאים האהובים בישראל, עדיין חי עם פחד שהכול יכול להיעלם ברגע.השיחה נפתחת במשפחה ובקשר הקרוב מאוד שלו עם ההורים. צברי חוזר לילדות, לשנים שבהן המשפחה עברה לחו"ל, לתחושת הזרות בבלגיה ובצרפת, ולדרך שבה דווקא המעבר הזה עיצב את האישיות שלו ואת הצורך להצחיק כדי להשתלב. הוא מדבר בכנות גם על הפחדים של ההורים שלו מהבחירה במשחק ובבידור, ועל התחושה שההצלחה שלו היום היא גם דרך להחזיר להם ולהוכיח שהילד שכולם דאגו לו הצליח לבנות לעצמו חיים אחרים.בהמשך עולה גם המסלול שכמעט שינה את חייו לגמרי. אוראל מספר איך כמעט התקבל לעבוד לצד אהוד יערי בחדשות, איך עבד במשרד הביטחון עם משכורת ותנאים מסודרים, ולמה בכל זאת החליט לעזוב הכול בשביל לנסות להגשים חלום שאף אחד לא הבטיח שיצליח. משם הם מגיעים גם לרגע שבו החלום הזה באמת התגשם, הכניסה לארץ נהדרת והתחושה של ילד שצפה בתוכנית מהקהל והפך פתאום לחלק מהקאסט.השיחה נוגעת גם במשקל ובדימוי הגוף שלו, אבל לא ממקום של בדיחות. צברי מדבר בפתיחות על הפחד הבריאותי, על ההתלבטות סביב זריקות הרזיה, על היחס של הסביבה לאנשים שמנים, ועל זה שהמשקל שלו גם הפך לאורך השנים לחלק מהזהות והייחוד המקצועי שלו. לצד זה הוא מדבר גם על זוגיות, על הקשר עם סיוון, על האבהות הטרייה ועל החיים שהשתנו מאז שנולד הבן שלהם אדם.
• חני פירסטנברג: "ברגע שאתה מפחד להיות גרוע, אתה מת כאמן" 12.05.2026 55мин

  השחקנית חני פירסטנברג מגיעה לשיחה אינטימית וחשופה בפודקאסט של איתי סגל. בשיחה היא מספרת על ההחלטה לחזור לישראל כדי לגלם את סאלי בולס במחזמר "קברט" בקאמרי , על הגעגועים לסבתה , והזיכרונות מהפריצה הגדולה עם השיר "דרכנו". חני משתפת בפתיחות על החיים בניו יורק , המעברים המקצועיים בין ישראל לארה"ב , הזוגיות הטרייה בפורטוגל והשינוי המשמעותי שעברה כשהפסיקה לעשן קנאביס בגיל 40. שיחה על אגו, אימהות, והצורך התמידי לצאת מאזור הנוחות.
• ספיישל פרק 100 | מאור זגורי בראיון בלעדי מסכם את העונה של זגורי אימפריה 05.05.2026 1ч 22мин

  מאור זגורי מגיע, לראשונה, להתראיין בפודקסט והוא עושה זאת כדי לסכם את העונה של ״זגורי אימפריה״, סדרה שעבורו היא מפעל חיים ועבור הטלויזיה שלנו היא סוג של ציון דרך. בעיניו ״לחשוב שאתה צודק, זאת הדרך המהירה לטיפשות״, אז הוא תמיד מפקפק בזה. בשיחה עם איתי סגל הוא מספר למי הצביע בחמשת מערכות הבחירות האחרונות שבהן לא חזר על אף מפלגה פעמיים. נזכר בפעם שבה עצרה אותו אישה בדיזינגוף סנטר ושאלה אותו למה הוא שונא אשכנזים. המשימה לעשות את ״זגורי אימפריה״ בלי משה איבגי שאותו הוא מגדיר ״דמות מאוד משמעותית בחיים שלי״ והצורך שיאהבו אותו ״אני גם מתגרה באהבה הזאת״.וגם: על מה היא עדיין רב עם אשתו חן אמסלם ולמה הוא ממליץ לכולם על טיפול זוגי?
• ענת עצמון: לא אוהבת נוסטלגיה, מחכה לתפקיד הבא 07.04.2026 56мин

  ענת עצמון מגיעה לשיחה עם איתי סגל כשמאחוריה עשרות שנים של קולנוע, טלוויזיה, מוזיקה ותיאטרון, אבל מהר מאוד מתברר שהפרק הזה לא נשאר רק בתחנות המוכרות של הקריירה שלה. בתוך ימים של חרדה, אזעקות וחוסר ודאות, עצמון מדברת בכנות על הסטרס שהיא סוחבת בגוף, על הדאגה לילדים, ועל התחושה שהחיים כאן נעשו קשים, רגשית ופיזית, כמעט בכל רגע.השיחה נפתחת במקום הכי אישי, במשפחה. הקשר היומיומי והצמוד עם אביה בן ה 96, הקרבה הגדולה לשני הבנים שלה, והאמונה שמשפחה היא לא רק מסגרת אלא דרך חיים. מתוך המקום הזה היא מדברת גם על חרדה, על דאגה, ועל הקושי לשחרר באמת, גם כשהילדים כבר מזמן גדלו.בהמשך היא חוזרת לרגעים שבהם גילתה את עצמה, כנערה, כאישה וכשחקנית, אבל בלי להיסחף לנוסטלגיה. עצמון מדברת על הפער בין הדימוי הציבורי שנדבק בה במשך השנים לבין התחושה הפנימית שלה, ועל זה שגם היום, אחרי כל מה שעשתה, היא עדיין מרגישה שיש לה מה להוכיח. לא רק כמי שהייתה סמל של תקופה, אלא קודם כל כשחקנית שרוצה תפקידים גדולים, מורכבים ומפתיעים.היא מדברת על מה שעוד לא הוגשם, על הרצון לחזור לבמה בעוצמה, ועל התחושה שהדרך עוד לא נגמרה. דווקא מתוך קריירה ארוכה ומגוונת, היא נשמעת כמו מישהי שעדיין נמצאת בתחילת המסע.ובתוך כל זה עולה גם תפיסת העולם המאוד ברורה שלה על אהבה ועל זוגיות. דרך הסיפור על הקשר עם דני סנדרסון ועל החיים בפרק ב', היא מדברת על תקשורת, קבלה, בשלות ועל ההבנה שהבסיס לקשר הוא לא ציפיות, אלא היכולת לדבר ולהקשיב.
• יונתן שלו: נבחרי ציבור לא ראויים מסכנים את העתיד שלנו במדינה שנלחמנו עליה 01.04.2026 1ч 1мин

  יונתן שלו מגיע לשיחה עם איתי סגל כלוחם משוחרר, פעיל חברתי ומייסד תנועת "כתף אל כתף", אבל במהלך הפרק מתברר שהסיפור שלו מתחיל הרבה לפני הפעילות הציבורית והמאבקים. מאחורי הדמות הציבורית עומד צעיר שנאלץ להתמודד עם אובדן, שאלות על אחריות ועל משמעות, ועם הרצון למצוא דרך לחיות חיים שיש בהם גם מחויבות וגם תקווה.השיחה נפתחת בסיפור החיים האישי שלו, בילדות בין עולמות שונים, במשפחה שממנה הגיע ובדמויות שעיצבו את הדרך שלו. הוא חוזר לרגעים שבהם הבין לראשונה מהי שליחות, ולערכים שספג בבית, ערכים של אחריות, נתינה ואמונה בכך שאפשר להשפיע על המציאות גם בגיל צעיר.בהמשך מגיעים לרגעים הקשים של השירות הצבאי והאובדן של חברים קרובים מהצוות, חוויות שטלטלו את עולמו והפכו לנקודת מפנה. יונתן מדבר בכנות על תחושת האחריות שנולדה מתוך הכאב, על ההבנה שהחיים אחרי המלחמה לא יכולים להישאר כפי שהיו, ועל ההחלטה לפעול כדי לחזק את החברה הישראלית וליצור חיבורים בין קבוצות שונות.לאחר השחרור הוא מוצא את עצמו מוביל יוזמה חברתית שלא תכנן מראש. הוא מספר על הקמת תנועת "כתף אל כתף", על המפגש עם צעירים מכל רחבי הארץ, ועל הניסיון לבנות שיח חדש סביב שירות, שוויון ואחריות משותפת. לצד הפעילות הציבורית הוא משתף גם בהתמודדות האישית, בתחושת העומס הרגשי, ובשאלות שממשיכות ללוות אותו לגבי העתיד והדרך הנכונה להשפיע.ובתוך כל השיחה הרצינית והעמוקה, הם מדברים על החיים האישיים שאחרי השירות, על דייטים, על הפער בין הדמות הציבורית לבחור הצעיר שיושב עם חברים בבית קפה, וגם על תשומת הלב שהוא מקבל ברשתות החברתיות, כולל בנות שמתחילות איתו באינסטגרם.כי עם כל הכבוד לשליחות ולאחריות, הוא עדיין בחור צעיר שמנסה לחיות חיים רגילים עד כמה שאפשר במדינת ישראל.
• דן שילון: ״נתניהו לא יהיה ראש הממשלה אחרי הבחירות הבאות.״ 18.03.2026 1ч 13мин

  ממרומי גילו וממרפסת ביתו, דן שילון בן ה85 צופה מהצד על המתרחש וכותב את זכרונותיו. בשיחה עם איתי סגל הוא מדבר על נתניהו ״ייזכר כמי שאחראי ל7 באוקטובר וכאדם לא הגון״, על ערוץ 14 ״ערוץ לגיטימי, יישאר גם אחרי נתניהו״, על שידור המהפך ועליית בגין לשלטון ״חיים יבין אמר בישיבת בוקר ׳תסתכלו בחוץ, השמש זורחת׳״, על המעגל המפורסם ״חווה אלברשטיין לא באה ואמרה שהיא לא רוצה לשבת כמו בתור לקופת חולים״ ועל אחיו המנוח יגאל ״מתגעגע לשיחות שלנו״.
• אריאלה ורטהיימר מדברת על כסף משפחה ואובדן 11.03.2026 1ч 5мин

  אריאלה ורטהיימר מגיעה לשיחה עם איתי סגל כאמנית, פילנתרופית ואחת הדמויות הבולטות במשפחת התעשיינים שהשפיעה על הכלכלה והתרבות בישראל. אבל למרות כל התארים, ההישגים והחוויות שצברה לאורך השנים, במהלך הפרק מתברר שהניסיון להגדיר את אריאלה הוא לא פשוט כלל. אולי הגיע הזמן לפרק את ההגדרות הגדולות ולספר דווקא את הסיפור האישי, על החיים לצד איתן ורטהיימר, על האובדן שלו, ועל הדרך שבה היא ממשיכה לשאת את המורשת שלו קדימה.השיחה נפתחת בסיפור האהבה הארוך ביניהם. הם הכירו כבר בגיל צעיר, אבל הקשר לא התממש אז, כי היא עדיין לא הייתה מוכנה לחיים לצד איתן ורטהיימר. רק אחרי עשור שכלל גירושים כואבים ושני ילדים משלה, החיים הפגישו אותם שוב, הפעם בזמן ובמקום הנכונים. הזוגיות הזו הפכה עם השנים לשותפות חיים עמוקה ומורכבת בין שני אנשים חזקים מאוד. ורטהיימר חוזרת לרגעים הראשונים של הקשר, להחלטה להתחתן, ולשנים שבהן ניסתה למצוא את מקומה בתוך משפחה ואימפריה תעשייתית שנעה בקצב גדול ממנה.בהמשך היא מדברת על השנים הקשות של מחלתו של איתן, ועל הדרך שבה האמנות הפכה עבורה לכלי להתמודד . היא מספרת על עבודות שיצרה סביב המחלה שלו, ועל האופן שבו יצירה יכולה להפוך גם למעשה של ריפוי.לאחר מותו של איתן היא מוצאת את עצמה בתפקיד שלא תכננה לקחת על עצמה. ורטהיימר מדברת על הכניסה לעולם הניהול המשפחתי, על ההתמודדות עם כסף וכוח, ועל האחריות להעביר ערכים לדור הבא. היא משתפת במה שלימדה את ילדיה על שם המשפחה שלהם, ועל ההבנה ששם יכול לפתוח דלתות, אבל את המקום שלך בעולם צריך עדיין להרוויח.השיחה נוגעת גם ביחסים בין כסף לערכים, במורכבות של עושר משפחתי ובניסיון לבנות חיים שיש בהם משמעות אישית. לצד כל אלה היא משתפת גם בקושי שלה למצוא זוגיות חדשה בגיל ובמעמד שלה, ומעבירה קריאה כנה לגברים להשקיע בעצמם!
• נעמי לבוב : "הייתי בהודו רק חודשיים וחצי ונתתי לה לשנות אותי" 25.02.2026 59мин

  נעמי לבוב מגיעה לפרק ממש מצוננת. כל כך מצוננת ששעתיים לפני תחילת ההקלטה היא כמעט ביטלה. אבל למען החברות עם איתי, ובעזרת סיוע פרמקולוגי קל, היא התיישבה באולפן לשיחה כנה על הטיול שעשתה להודו עם בן הזוג, שני הילדים ואפילו לפרקים עם האקס יוסי מרשק.הם מדברים על ההחלטה באמצע החיים ושנת לימודים לעצור הכל ולצאת לחופשה ארוכה על המבנה המשפחתי הלא שגרתי שנוצר, בנסיעה משותפת עם בן זוג נוכחי ואקס, על הזכות לבלות זמן ללא הפרעה ביחד עם הבן זוג ועם הילדים אבל היא גם מדברת בגלוי על הקשיים שזה יוצר, על הרגעים המביכים, ועל ההחלטה לא לקחת גם זמן לעצמה בתוך כל הביחדנס הזה.הטיול הזה לא היה רק חופשה משפחתית מורכבת, אלא מסע עם שאלה אחת גדולה שהיא סוחבת כבר זמן מה: מה השלב הבא שלה מקצועית. לבוב מדברת על תחושת מיצוי מסוימת, על הצלחה שמבחוץ נראית ברורה אבל מבפנים מעלה ספקות, ועל ההבנה שיש משהו חדש שהיא רוצה לנסות, גם אם היא עדיין לא מוכנה לחשוף בדיוק מהו. היא מתארת את הניסיון להקשיב לעצמה בתוך הרעש, בלי למהר לייצר הכרזה.לקראת גיל 40 שמתקרב, היא לא מדברת על משבר אלא על חשבון נפש פרקטי מאוד. על הקושי שלה עם הצורך להיראות כל הזמן כשחקנית על העדפה שלה לנער את המוכר ולא להישאר רק איפה שנוח לה היא מתארת איך הגיל הזה מכריח אותה להסתכל על בחירות שלא ניתן לדחות יותר, מקצועיות ואישיות, ולהחליט מה נשאר ומה משתנה.בין כל אלה עולה גם הסדרה החדשה שלה בכאן 11, ב"הסתורה" שנותנת לה הזדמנות לשחק דמות שונה ממה שהיא שעשתה בעבר שחיה בתוך העולם החרדי אבל קצת אחרת. וגם עונה על השאלה האם תהיה עונה נוספת לבלאדי מורי?
• מתן פרץ: רק כשנגעתי ברצפה הבנתי שאני יכול לעלות 18.02.2026 1ч

  מתן פרץ מגיע לשיחה עם איתי סגל כאחד הכוכבים העולים של הסטנדאפ הישראלי, אמן שצמח בשנים האחרונות מהופעות קטנות לקהל הולך וגדל עד שהיום הוא כבר מופיע באולמות הגדולים בארץ. מתן מביא לבמה קול אישי, חד ולא מתייפייף. אבל הרבה לפני האולמות והביטחון שעל המיקרופון,הוא מספר על ילד מקריית ארבע שניסה להבין איפה הוא שייך, ועל הדרך הארוכה שעבר עד שהעז לקרוא למה שהוא עושה ייעוד.פרץ חוזר לילדות בבית לא דתי לסביבה ישיבתית, לדיסוננס של מציאת זהות אישית למסגרת דתית קשוחה, ולתהליך היציאה בשאלה שלא התרחש כרגע אחד דרמטי אלא כסדרה של שאלות קטנות. ומסביר שלמרות שהוא כבר לא חובש כיפה הוא עדיין עושה שיחה יומיומית עם אלוהים.הוא מספר על השנים שבהן הרגיש אבוד, על התקופה שבה ישן באוטו, ועל הרגע שבו הבין שהקרקעית איננה סוף אלא נקודת זינוק. משם נולד הסטנדאפ, לא כבריחה אלא כהבנה פתאומית של ייעוד. על הרגע כמעט בגיל שלושים שהוא עלה לבמה והרגיש לראשונה שהכאב קיבל משמעות. בהמשך השיחה עולה גם הנושא של חיפוש אחר זוגיות. פרץ מדבר בכנות על הרצון בקשר יציב, על הפחד להכניס מישהי לעולם שנע בין הופעות, חוסר יציבות ושבו הוא יודע שהסטנדאפ תמיד יהיה במקום הראשון .השיחה מתעכבת גם על הבחירה לעשות סטנדאפ נקי, על הופעות מול קהלים דתיים, בנות שירות ומשפחות, ועל ההחלטה לא לוותר על עומק גם בתוך קומדיה. פרץ מדבר על המתח בין הדמות הבימתית הבטוחה לבין האדם הפרטי שמפחד מחשיפה רגשית, ועל הפער בין הביטחון שעל הבמה לבין המבוכה שמגיעה כשמדובר באינטימיות אמיתית. לרכישת קפסולות אלומניום של לור בהנחה של 10% עם קוד קופון Allin לחצו כאן -https://www.lor-espresso.co.il/?utm_source=ALL_IN&utm_medium=Podcast&utm_campaign=Itay_Segal&utm_id=ALL_IN
• יהונתן מרגי : "הבית שלי הפך להיות שאלה" 10.02.2026 1ч 20мин

  ממש רגע לפני יום הולדתו ה-26 יהונתן מרגי מתיישב לשיחה עם איתי סגל מתוך נקודה שבה הקריירה כבר רצה קדימה, אבל החיים עצמם דורשים עצירה. הפרק נפתח בהחלטה שלו לפצל את החיים בין ישראל ללוס אנג'לס, לא כמהלך יחצני אלא כמצב קבוע שמערער שגרה, מרגי מדבר על חיים שמתנהלים על מזוודה, ועל ההבנה שאין לו נקודה אחת יציבה להישען עליה.דרך האזנה לשירים באלבום החדש שלו הם נוגעים ושואלים שאלות לגבי כל תחנות חייו, כולל הקשר עם המשפחה והאחיות, ותחושת האשמה שמלווה כל נסיעה וכל חזרה. הוא מדבר על המרחק שלא מפחית את האחריות שלו כלפי האנשים שהוא אוהב, על הצורך להיות נוכח גם כשאתה פיזית רחוק, ועל הפער בין מי שהוא ליד המשפחה לבין מי שהוא בתוך תעשייה בינלאומית תובענית.משם הם עוברים לעבודה עצמה. מרגי מפרט על עבודה עם מפיקים וכותבים בחו"ל, על פגישות שמנסות לזקק אותו למוצר ברור, ועל ההתעקשות להשאיר לא מוגדר עד הסוף. הוא מדבר על הלחץ להמשיך לייצר להיטים, ומנגד על החשש להיתקע על נוסחה מצליחה.הם מדברים גם על הזוגיות שלו בתוך חיים שמנוהלים לפי לוחות זמנים צפופים וטיסות. תוכפות מרגי מתאר קשרים שנמדדים לפי זמני חזרה לארץ, על פרידות שהתחילו כזמניות והפכו לקבועות, והקושי להתחייב כשאין אופק ברור. הוא מדבר על בדידות שלא נעלמת גם בשיא ההצלחה, ועל הצורך לשמור על פרטיות ולא לפרק חוויות אישיות לשמות וכותרות.חלק משמעותי בפרק מוקדש גם להיותו ישראלי בחו"ל בזמן מלחמה. מרגי מתאר מפגשים יומיומיים שמאלצים אותו להסביר, להצדיק, ואיך המרחק לא מקל על המחשבות והדאגות על הארץ . בתוך זה הוא מדבר על האחריות שהוא מרגיש כאמן ישראלי ועל הפחד לא לאבד את הקשר למקום שממנו יצא.
• מנשה נוי : אם אנחנו נהיה עם לא מוסרי אז מה הטעם? 04.02.2026 1ч 1мин

  מנשה נוי מגיע לשיחה עם איתי סגל כאחד השחקנים הבולטים והמשפיעים בתרבות הישראלית, אמן שנע לאורך שנים בין במה, טלוויזיה וקולנוע, ושומר בעקביות על קול ייחודי ולא מתפשר. הוא מתבונן על הקריירה שלו בלי פוזה ובלי נוסטלגיה מיותרת, ומסרב להתמסר לאשליה של כוח או נוחות.השיחה נפתחת ביחסים המורכבים עם אביו, בדמות שקטה ומרוחקת, ובפערים שהתבהרו לו באמת רק אחרי מותו. נוי מדבר על הורות אחרת שבחר לעצמו, כתגובה לדור של מהגרים ששרדו לפני שלמדו להיות קשובים, ועל ההחלטה להיות אב נוכח גם במחיר של ויתורים מקצועיים .משם הם עוברים לעיסוק ארוך ביצירה ובבחירות האמנותיות שלו. נוי מסביר למה הוא חוזר שוב ושוב לתיאטרון הפרינג’, לתפקידים שלא מבטיחים קופה אלא מצליחים להביא אמת לבמה ומספר למה הרגיש שחיקה עמוקה בתיאטרון הרפרטוארי. הוא משתף בחוויה של הופעה בפריז מול קהל מלא, ובאפשרות לעשות אמנות מחוץ למרוץ המתיש, בלי להישחק עד הסוף.חלק משמעותי בשיחה מוקדש גם ל חמישייה הקאמרית, התופעה התרבותית שהפכה לנקודת ציון בטלוויזיה הישראלית. נוי מדבר על העבודה הקבוצתית, על החופש והאחריות, ועל הקשר הקרוב עם רמי הויברגר, קשר שנשען על חברות, חדות מחשבתית והבנה עמוקה של קומדיה שמצליחה להיות מצחיקה וכואבת בו זמנית.הפרק נוגע גם בפוליטיקה ובזיכרון השואה, דרך התפקיד שלו בהצגה החדשה העוסקת במשפט אייכמן, ובתחושה שהשיח המוסרי בישראל נשחק. נוי מדבר על האחריות של אמנים, על הפחד מהוצאה מהקשר, ועל ההתעקשות להחזיק עמדה גם כשהיא לא פופולרית.ולסיום הוא משתף מה סוד קסם היחסים עם אשתו קרן מור.לרכישת מוצרי מכבי פארם לחצו על הקישור https://maccabipharm.maccabi4u.co.il/?utm_source=allin&utm_campaign=MaccabiPharmOnline
• רון קופמן :אני לא מחפש מחמאות, חונכתי שלא בוכים, נלחמים. 28.01.2026 1ч 4мин

  בפרק הזה רון קופמן מדבר לא כמו הפרשן שכולם מכירים, אלא כאדם שנאלץ להתמודד עם גבולות, עם פחד ועם שאלות שלא עולות בשידור.על חיים שמונע מצורך עמוק באישור, ממאבקים פנימיים ומרגעים שבהם הגוף והחיים עצרו אותו בכוח. השיחה נכנסת ישירות לאופן שבו הכעס ניהל את חייו הוא מספר איך טון תקיף וצעקני הפך עם השנים לשפה מקצועית וגם למנגנון הגנה, כזה שעוזר לו להחזיק שליטה אבל מרחיק ממנו אנשים. הוא מספר על זוגיות שלו ששם ומול הילדים הוא מרשה לעצמו להיות רך, על בחירה מודעות לצמצם מעגל חברים, ועל ההבנה שחבר אמיתי הוא מי שמופיע כשאין שליטה וכשצריך עזרה.חלק מרכזי בפרק מוקדש לאשפוז הארוך שעבר. קופמן מתאר ימים ולילות במחלקה, את הגוף שמפסיק לציית, את התלות המלאה בצוותים, ואת התחושה הקשה של אדם שרגיל לשלוט ופתאום צריך לבקש עזרה כדי לקום מהמיטה. הוא מדבר על ההתמכרות למורפיום ועל הצורך להעביר את עצמו גמילה מחדש ועל המקומות שבהם הבין עד כמה הוא לבד בתוך המערכת לצד ההערכה הגדולה שלולרופאים ולאחיות.הוא מדבר על פוליטיקה, על חוסר אמון עמוק במערכת, על הבחירה לא להצביע, ועל תחושת ניתוק מהשיח הציבורי. בתוך זה עולה גם סיפור כואב על עזיבת הילדים את הארץ, על ההבנה שהוא הפסיד במאבק להשאיר אותם כאן, ועל ההחלטה לא למנוע מהם עתיד אחר גם כשהמחיר האישי כבד לרכישת מוצרי מיקוליביה לחצו כאןhttps://mycolivia.co.il/product-category/סדרות/תמיכה-עצבית/?utm_source=all_in_podcast&utm_medium=story&utm_campaign=best_seller_salesלרכישת מוצרי מכבי פארם לחצו על הקישורhttps://maccabipharm.maccabi4u.co.il/?utm_source=allin&utm_campaign=MaccabiPharmOnline Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.
• נעם סמל: תיאטרון שלא מפריע למישהו, כנראה לא עושה את העבודה שלו 21.01.2026 1ч 4мин

  נעם סמל מגיע לשיחה עם איתי סגל כאחד האנשים שעיצבו את הבמה הציבורית בישראל מבפנים. עם עשרות שנים של עשייה בתיאטרון הציבורי, הוא מתבונן בתרבות הישראלית ממקום של ניסיון עמוק ומעורבות אישי לאורך עשרות שנים בתיאטרון הציבורי הוא היה צריך לקבל החלטות, לעמוד מול לחצים, ולבחור שוב ושוב אם ללכת עם הזרם או להתעקש לשים מראה מול הקהל, גם כשההשתקפות לא נוחה.השיחה נעה על הציר שבין תיאטרון לפוליטיקה ובין אומץ לפחד. היא עוסקת גם בשאלת החופש האמנותי, בלחצים שמופעלים מבפנים ומבחוץ, ובפער שבין הרצון לומר אמת לבין הפחד מהמחיר, על מחזאות פוליטית שנעלמה כמעט לגמרי, ועל השאלה מי מוכן היום לקחת סיכון אמיתי על במה ציבורית. הוא מדבר גם על הקהל, על האחריות כלפיו, ועל הפער שבין מה שאנשים רוצים לראות לבין מה שצריך להיאמר.מתוך השיחה על תרבות עולה גם סיפור חיים של ניהול, של שותפויות ושל ריבים. הקשר הארוך והמורכב עם עמרי ניצן מקבל מקום לא כאגדה אלא כעבודה יומיומית של מחלוקת, ויתור, והבנה שתיאטרון הוא קודם כל אנשים. בתוך זה סמל מדבר גם על הצורך בהכרה, על הרצון שיגידו לו שעשה טוב, ועל המחיר האישי של חיים שבהם העבודה תמיד נוכחת.ברגע מסוים השיחה מאטה. נעם מדבר על אשתו נאוה, על האובדן, על מוות שלא משאיר זמן להיפרד, ועל האופן שבו המתים לא באמת נעלמים אלא ממשיכים ללכת איתנו. לא כזיכרון דרמטי, אלא כחלק שקט מהיום יוםלרכישת מוצרי מכבי פארם לחצו על הקישור: https://maccabipharm.maccabi4u.co.il/?utm_source=allin&utm_campaign=MaccabiPharmOnline Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.
• נועה רוטמן: צריך לעשות רפורמה במערכת המשפט אבל לא להתעלל בצד אחד. 14.01.2026 1ч 1мин

  נועה רוטמן מגיעה לשיחה עם איתי סגל אחרי שנה שלמה בניו יורק. היא מדברת בגלוי על ההחלטה לעזוב את ישראל עם המשפחה, על הצורך לצאת מהמציאות הישראלית, ועל איך המרחק איפשר לה להסתכל על הבית שלה עם סליחה, גאווה ולב כבד.נועה מדברת על סבתה לאה רבין ״בישלה לבד ל100 איש, אין השוואה להיום״, היא מספרת על המעבר שלה מפרקליטות במחוז תל אביב לכתיבה לטלוויזיה, ועל גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה היום, שהייתה הממונה שלה אז. כשנועה עזבה לטובת הכתיבה היא אמרה לה: ״פה יש לך מסלול, יכול להיות שלא תהיי כלום״. שנים אחר כך הן התפייסו, והיום נועה מדברת עליה בהערצה ״אין זיכוי הרבים כמו מה שגלי בהרב מיארה עוברת בשנים האחרונות, שרק תהיה לנו בריאה״, על האקלים הפוליטי של היום ״אני הספוילר…אני משפחת קורבן של מחבל יהודי״. היא מגדירה את עצמה כ"אופטימית חסרת תרופה", קוראת לאזרחים לקחת אחריות ולא להשלים עם הייאוש. Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.
• פאולה רוזנברג: "החופש האמיתי התחיל כשוויתרתי על זה שכולם יאהבו אותי." 07.01.2026 1ч 14мин

  פאולה מגיעה לשיחה איתי סגל ומדברת בכנות על הדרך הארוכה שעשתה מהצורך להיות אהובה ומקובלת, אל המקום שבו היא מרשה לעצמה להגיד לא, להציב גבולות, ולא להתנצל על מי שהיא. היא מספרת על השנים שבהן ניסתה להתאים את עצמה לסביבה, על הפחד לאכזב, ועל המחיר האישי של חיים שמנוהלים מתוך ריצוי.הם מדברים על זוגיות על הורות ובחלוקת תפקידים בתוך הבית. פאולה מדברת על המתח שבין קריירה לנוכחות בבית, על רגשות אשם, ועל ההבנה שאין מודל אחד נכון לאימהות או לשותפות זוגית. היא משתפת באיך שיח פתוח, גם כשהוא לא נוח, הפך לכלי מרכזי בחיים שלה.השיחה מתרחבת למצב הפוליטי והחברתי בישראל. פאולה מדברת בגלוי על תחושת השחיקה, על הפחדים לעתיד הילדים, ועל הרגע שבו הבינה שהיא ובני משפחתה כבר לא מרגישים בבית. היא מספרת על ההחלטה הקשה לעזוב את הארץ, לא כבריחה אלא כהתמודדות, ועל המחיר הרגשי של לעקור חיים שלמים ממקום מוכר.מתוך העזיבה עולה גם סיפור של בנייה מחדש. פאולה מדברת על הצורך להמציא את עצמה במדינה אחרת, בלי הזהויות הישנות ובלי הקהל שמכיר אותה, ועל האומץ להתחיל מחדש בגיל שבו מצפים ממך כבר לדעת מי את. היא מתארת את החופש וגם את הבדידות, את הפחד לצד ההתרגשות, ואת הבחירה להישאר נאמנה לערכים שלה גם כשהקרקע משתנה.לפרטים נוספים על הצ'ק אפ של מנורה מבטחים לחצו כאן https://apps.menoramivt.co.il/CheckUp/SignIn.aspx?Mode=2&token=8374-329847-234872-456456&utm_source=all_in&utm_medium=all_in&utm_campaign=all_in Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.
• דן אריאלי : "אני חושב שחיים מלאים זה חיים שהם גם משמחים וגם כואבים" 31.12.2025 1ч 4мин

  דן אריאלי מגיע לשיחה עם איתי סגל בתקופה שבה המציאות הישראלית והעולמית מאלצת אותו לחשוב מחדש על טבע האדם, על רוע, על אמפתיה ועל הגבול הדק שבין תקווה לייאוש. דן מדבר בכנות על כמה קל להניע אנשים לשנאה, על ההתרגלות למציאות אלימה, ועל התחושה שהשנים האחרונות חשפו צדדים אנושיים שלא רצינו להכיר.השיחה נוגעת בצד יותר אישי של דן כאשר הוא משתף באובדן אמא שלו ובאופן שבו המוות שלה שינה את ההבנה שלו לגבי משמעות, זמן וסדרי עדיפויות ואיך הוא השתלב עם מחקר שהוא בדיוק סיים לערוך באותם ימים על סוף החיים ומה נחשב מוות בכבוד ,החוויה האישית גרמה לנו להבין את הפער בין ידע מחקרי לבין לחוות אובדן על בשרך ועל העובדה שאנחנו כמעט לא מדברים על מוות למרות שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ועל איך אובדן מכריח אותנו להתבונן מחדש במה שחשוב באמת.בהמשך הפרק השיחה נוגעת ביוקר המחיה בישראל לא רק כבעיה כלכלית אלא כמצב תודעתי. אריאלי מסביר למה כולנו מבינים שיוקר המחיה פוגע בנו, ולמה בכל זאת רובנו משלימים איתו. הוא מדבר על חוסר אונים נרכש, על האופן שבו הוא מחלחל לחיים האישיים, לבריאות וליחסים, ועל המחיר של חיים בתחושה שאין באמת אפשרות להזיז משהו.הם נוגעים גם בבינה מלאכותית ובמקום שלה בחיינו. לא כאיום עתידני אלא ככוח שכבר מעצב את קבלת ההחלטות שלנו, את מערכות היחסים ואת הדרך שבה אנחנו מבינים אמת, אחריות ומשמעות. אריאלי מעלה שאלות על אמון, על מוסר, ועל מה קורה כשאנחנו מתחילים להפקיד שיקול דעת אנושי בידי אלגוריתמים.לפרטים נוספים על הצ'ק אפ של מנורה מבטחים לחצו כאן https://apps.menoramivt.co.il/CheckUp/SignIn.aspx?Mode=2&token=8374-329847-234872-456456&utm_source=all_in&utm_medium=all_in&utm_campaign=all_in Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.
• עומר מילר: לא אהבתי את עומר של אז, אבל אהבתי אותו מספיק כדי לרצות לשנות אותו 24.12.2025 57мин

  בשנים האחרונות עומר מילר שאנחנו רואים באינסטגרם הוא לא מי שהוא היה פעם, החיים הרגועים במושב השינויים והדגש על תזונה בריאה ללא תחליפים ותוספים ההתמסרות המוחלטת להורות, גרמה ללא מעט אנשים להרים גבה ולתהות "על מי הוא מנסה לעבוד" אבל בשיחה פתוחה עם איתי סגל עומר מספר על הרגע שבו הבין שהחיים שבנה כבר לא מתאימים לו. שף מצליח, בעל רשת מסעדות, דמות מוכרת ואהובה, שבשיא ההצלחה גילה שהוא רחוק מאוד מעצמו ומאיך שהוא היה רוצה לראות את עצמו.כשהוא מתאר את השנים בתל אביב, החיים של הרעש, הכסף, האגו ופרסום, ולתחושה מתמשכת של חוסר שקט, חרדה ועייפות נפשית. עומר מתאר בכנות איך הפך לדמות שהוא עצמו לא אהב, איך התאהב בפרסונה שיצר, ואיך לאט לאט איבד קשר עם מי שהוא באמת רצה להיות. מה שהוביל להחלטה הדרמטית , בתקופה שבה נולדו התאומים ופרצה הקורונה, והכול התחבר למשבר זהות עמוק. הוא מספר על ההחלטה למכור את העסקים, לעזוב את תל אביב, ולעבור עם המשפחה למושב. לא כבריחה, אלא כניסיון אמיתי להציל את עצמו ואת המשפחה והקשר שלו.עומר מספר על החיים החדשים. על השקט שהפך להתמכרות, על שינוי תזונתי שהוביל לשינוי תפיסתי רחב יותר, ועל לקיחת אחריות מלאה על הגוף, על הזמן ועל הבחירות היומיומיות. עומר מדבר גם על המחיר הכלכלי של הבחירות שלו, על ויתור מודע על פרנסה קלה ועל הרצון להתפרנס רק מדברים שהוא באמת מאמין בהם, וגם על הורות, הבחירה שלו להיות נוכח באמת בחיי הילדים, ולתובנות כואבות שהגיעו אחרי השבעה באוקטובר על שבריריות החיים ועל מה שבאמת חשוב. ובין כל אלה עולה מסר אחד שחוזר שוב ושוב. שינוי הוא אפשרי. לא חייבים להפוך את החיים מהקצה אל הקצה, אבל חייבים להסכים לשאול בכנות מי אנחנו, ומה כבר לא משרת אותנו. Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.
• ורדה רזיאל ז'קונט: האנשים משתנים, אבל הבעיות נשארות אותן בעיות 17.12.2025 58мин

  בגיל 85, ורדה רזיאל זקונט מגיעה לשיחה עם איתי סגל עדיין חדה ובהחלט לא פראיירית, אחרי יותר משישה עשורים של טיפול, כתיבה והקשבה לאנשים, היא מדברת על הדרך שבה בעיות של אחרים פחות שונות משלנו ממה שנדמה לנו, ועל השאלות שחוזרות שוב ושוב בכל גיל: מי אני בעולם, את מי אני אוהבת, ומי אוהב אותי.היא חוזרת להתחלה, לטיפול הפסיכולוגי הראשון שלה בשנות החמישים, לימים שבהם טיפול נחשב משהו מביך ושמור ל״משוגעים״, ולבחירה להפוך את ההקשבה למקצוע ולזהות. ורדה מדברת על היכולת להגיד את עצמה בלי מניפולציה, על כך שמעולם לא ניסתה להיות נחשקת או לרדוף אחרי אהבה, ועל איך דווקא הישירות הזו הפכה אותה לדמות ציבורית כל כך מזוהה.היא מדברת גם על המורשת הציבורית שלה, על המשפט ״תזרקי אותו״ שהפך לסמל, על הכעס שהיה בה פעם מול הדימוי הזה, ועל ההשלמה המאוחרת עם כך שזו לא קריאה לנטישה אלא קריאה לחיים. בתוך זה היא מדברת גם על זקנה, על הגוף שמשתנה, על פחדים, ועל היכולת למצוא נחמה דווקא בדברים הפשוטים ובין כל אלו עולה גם החלום שעדיין מחכה: ספר חושפני שכתבה ולא העזה לפרסם, מתוך פחד שהוא חשוף מדי. ורדה מספרת למה גם בגיל 85 יש עוד דברים שלא נאמרו, ואיך כל עוד יש שאלה פתוחה, יש חיים.לפרטים נוספים על הצ'ק אפ של מנורה מבטחים לחצו כאן https://apps.menoramivt.co.il/CheckUp/SignIn.aspx?Mode=2&token=8374-329847-234872-456456&utm_source=all_in&utm_medium=all_in&utm_campaign=all_in Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.