דעה לא פופולרית
ברק הרשקוביץ
0
דעה לא פופולרית בהגשת ברק הרשקוביץ היא תכנית רשת שתגיש לכם רעיונות ודיונים על אקטואליה, פוליטיקה, חברה וכלכלה - ותתעקש לא להיגרר לקצוות. נתעקש לחשוב יחד בצורה מעמיקה ועניינית, לא מחנאית ולא פופוליסטית, על אתגרי השעה של החברה הישראלית ועל הפתרונות הראויים. שימו סאבסקרייב כדי להיות מעודכנים ושתפו עם חברים. האזנה נעימה.
Epizode
-
ד״ר דוד קורן חושף את הסטטיסטיקות שלא הכרתם על ירושלים 01.06.2026 1h 6minלפני יום ירושלים העליתי כאן פרק בטון פסימי על מגמות העוני והתלות של ירושלים בתקציב המדינה. הפרק הזה שופך אור אחר – כולל גוונים רבים של אופטימיות והזדמנויות.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ואחד המומחים החשובים במדינה לערביי ישראל בכלל ולערביי ירושלים בפרט. דוד מגיע עם השנתון הסטטיסטי ״על נתונייך ירושלים״ שהמכון מוציא מדי שנה, ומוביל אותנו בתוך הנתונים והמספרים.דיברנו על: 👇🟡 האם ירושלים היא העיר הפלורליסטית ביותר בישראל? 🟡 מה באמת קורה מאחורי גדר הביטחון: שכונות שכלולות בשטח המוניציפלי של ירושלים אבל נמצאות בצד השני של הגדר – מה מתרחש שם, ואיזה פוליטיקאי ניסה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה באומץ?🟡 דמוגרפיה בתנועה: מה המספרים מעידים על שינויים דמוגרפיים בעיר – מי מהגר מירושלים, מי מהגר אליה ולמה? ומה התחזיות אומרות על העתיד?🟡 הזדמנויות לצמיחה: אילו הזדמנויות מסתתרות בירושלים למיצוי הון אנושי וצמיחה כלכלית – ומה אפשר ללמוד מזה על הזדמנויות דומות במדינה כולה?פרק שמראה צד אחר של ירושלים, תמונה מורכבת ומנות גדושות של אופטימיות ואהבה אמיתית לבירה.לקובץ ״על נתונייך ירושלים״ - https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2026/05/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9A-2026.pdfהאזנה נעימה! 🎧
-
משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל – ואיך יוצאים ממנו | עוז ועוז באו לפלג 28.05.2026 1h 14minעוז (סימינובסקי) ועוז (בן-נון) הם חברים יקרים שלי, משרתי מילואים ששמרו עלינו במלחמה הזאת וגם - מחברי הספר ״אנחנו, המשרתים״. הם באו לומר: ״אנחנו נגד אחדות. באנו לכאן כדי לפלג, אבל לפלג אחרת״.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇הספר של עוז ועוז הוא יריית פתיחה לשיח פוליטי שונה: הצעה לחוזה חברתי חדש שמבוסס על מי שמשרת, משלם מחיר ומצעיד את המדינה קדימה.דיברנו על: 👇🟡 ברית המשרתים – מה זה בכלל? האם הברית הזו באמת קיימת, או שעוז ועוז וכולנו למעשה צריכים ליצור אותה? ומי בכלל ה״משרתים״ האלה?🟡 משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל: שני גושים פוליטיים שדוהרים זה לעבר זה ואף אחד לא מסיט את ההגה. עוז ועוז מתארים איך המשחק הזה מעצב את החיים שלנו הרבה מעבר לפוליטיקה – ולמה הוא מסוכן.🟡 ״באנו לפלג, לא לאחד״: עוז ועוז לא מדברים על אחדות סינתטית – הם רוצים לפלג את החברה הישראלית מחדש, סביב חוזה חברתי חדש ושאלות שונות לגמרי מ״בעד ביבי או נגד ביבי״.לספר של עוז ועוז ״אנחנו, המשרתים״ - https://ribo.org.il/book/פרק כיפי, מעורר מחשבה ואופטימי במיוחד. האזנה נעימה! 🎧
-
רועי ינובסקי: מקטארגייט למייפלגייט | מדוע האזרח הקטן לא מרגיש שהמערכות מגינות עליו? 24.05.2026 57minגל מקרי רצח מזעזעים, אלימות ברחובות, מליציות חמושות בנגב, פרוטקשן מעמיק, ותחושה כללית שהמדינה פשוט לא שם כדי להגן על הטובים מפני הרעים. בפרק הזה ניסינו לשאול את שאלת היסוד: למה מערכות אכיפת החוק והסדר בישראל כל כך חלשות – ואיך מתקנים אותן?⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים בתאגיד ואחד העיתונאים האהובים עליי במדינה. מה שמייחד את ינובסקי הוא המנעד האדיר של הסיקור שלו: מפרשיות לאומיות כמו קטארגייט ועד מתן במה לבעלי עסקים קטנים שנפלו קרבן לנוכלויות. רועי בעצמו לוחם ומפקד במילואים וכמו שהוא נלחם עבורנו בחזית, כך הוא נלחם על צדק במסדרונות התקשורת. דיברנו על: 👇🟡 למה הביטחון האישי שלנו קורס: המשטרה חלשה, אבל ינובסקי אומר שבבתי המשפט המצב חמור הרבה יותר. תיקים שנמשכים שנים, ענישה לא רלוונטית ומערכת שלא מייצרת הרתעה.🟡 מכת תאונות הדרכים כמשל למדיניות נפסדת שהאזרחים משלמים עליה: הזינוק בהרוגים בכבישים הוא תוצר ישיר של קיצוץ בתקציבי בטיחות בדרכים ורידוד ניידות תנועה. זה היה צפוי ורשום על הקיר.🟡 אלימות בחברה הערבית, בן גביר והשאלה הפוליטית: האם בממשלה הקודמת באמת הייתה ירידה בפשיעה? מה החלק של הממשלה הנוכחית במצב ? ומי אשם בכך שלא מחזירים את השימוש ברוגלות?🟡 השוטרים שעושים עבודת קודש: לצד הביקורת על המערכת, ינובסקי מדגיש שיש במשטרה שמורות טבע של מצוינות – קצינים ושוטרים עם שליחות לאומית עצומה, שעושים עבודה קשה מאד במחירים אישיים אדירים. השינוי, הוא אומר, יבוא מהם – מהיום-יום, מלמטה.🟡 ממילואים לאזרחות: איך מעתיקים את היכולת לקיים ויכוח בין אנשים שמקשיבים זה לזה ויוצאים מנקודת הנחה שהם אחים – גם לחיים האזרחיים?רועי הוא אחד העיתונאים האהובים עליי.הוא אדם אמיץ שעוסק בנושאים שמטרידים הרבה מאד אזרחים בצורה עניינית, מקצועית ועם תשוקה אדירה לעמידה לצד האמת. וזה ניכר גם בשיחה שלנו. האזנה נעימה! 🎧
-
מה המחיר האמיתי של ממשלה מנופחת? צוללים לדו״ח מבקר המדינה עם אביר קארה ונמרוד דגני 18.05.2026 1h 11minדו״ח מבקר המדינה שיצא לאחרונה חשף תמונה חמורה: מסורת מקולקלת של ממשלות מנופחות, לא יעילות, עם עודף שרים, עודף פקידים, יחידות שזזות שוב ושוב ממשרד למשרד כמתנות פוליטיות, ותהליכים שבורים לחלוטין. זו תרבות שייחודית לישראל – בכל מדינה מערבית יש הרבה פחות משרדי ממשלה והרבה פחות כפל יחידות – וכזו שפוגעת אנושות בשירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה: חינוך, ביטחון, רווחה, תשתיות.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇בפעם הראשונה ב״דעה לא פופולרית״ – שני חביבי הקהל יחד בפרק אחד: אביר קארה ונמרוד דגני, כל אחד מהם חוזר לביקור שלישי בפודקאסט, אבל הפעם מצטרפים לשיחה משותפת. ניצלנו את דו״ח המבקר החמור כנקודת מוצא לשיחה רחבה הרבה יותר: לא רק מה שבור – אלא איך בונים מחדש.דיברנו על: 👇🟡 ממשלות מנופחות, שירותים קורסים: מה חושף דו״ח מבקר המדינה על המסורת הישראלית הייחודית של ניפוח ממשלות, כפל יחידות ומעברים אקראיים של גופים ממשרד למשרד – ואיך זה פוגע ישירות בחינוך, ביטחון ורווחה של כולנו.🟡 מקרים שמרתיחים את הדם: מהמנהלת לשיקום הצפון שזזה ממשרד למשרד כמתנה פוליטית ולא מילאה את תפקידיה, ועד מקרים הזויים בתחום החקלאות וההסברה.🟡 חזון ותכנית עבודה: הנחנו תשתית למחשבה – איך צריכה להיראות מדינת ישראל, איך בונים מחדש את הממשל והשירות הציבורי, ומה צריך להשתנות מהיסוד.🟡 המאבק של אביר קארה נגד נוכלים: נשארנו לשיחה נוספת עם אביר על המאבק ההירואי שלו נגד נוכלים, רמאים וגנבים שרומסים את האזרח הקטן – למה המדינה לא עונה למי שנפל קרבן לנוכלות, ואיך הוא מתכנן להקים את ״הטלפון של המדינה״ כשיחזור לממשלה.📣 ממשל שעובד זה לא עניין של ימין או שמאל. שתפו את הפרק עם מי שנמאס לו מממשלות מנופחות ושירותים קורסים.האזנה נעימה! 🎧
-
האם למרכז הפוליטי יש תוכן? שיחה עם פולי ברונשטיין, יוזמת המאה 12.05.2026 1h 15minב-17 במרץ 2015, אחרי יום שלם ברחובות, הגעתי לגני התערוכה. עבדתי אז בקמפיין הליכוד. בשטח הרגשנו התלהבות אדירה, אבל הסקרים האחרונים הצביעו על מפלה לליכוד ומהפך שישים את הרצוג ולבני בממשלה. באותו זמן בדיוק, פולי ברונשטיין – אז מנכ״לית ״קול אחד״ ומי שהובילה את V15, הארגון שנלחם להפיל את נתניהו – הגיעה למטה המסיבה שלהם ברוטשילד. שם התכוננו למסיבת מהפך. אצלנו בגני התערוכה התכוננו למפח נפש. בעשר בדיוק, כשמדגמי הבחירות עלו – הכל התהפך. נתניהו ניצח בניצחון הכי מפתיע, הכי סוחף, הכי גדול שלו. תוך כדי השיחה הזאת עם פולי ברונשטיין, תהיתי אם אולי באותו לילה שני המחנות הפוליטיים יצאו למסע של הקצנה וניתוק. ואם כן, אולי מרכז פוליטי חדש הוא הדבר שימנע מאיתנו להתפרק לחלוטין כחברה?⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. כל הדברים האלה חושפים אותנו לעוד קהלים ומאפשרים לי להמשיך לייצר את השיח הזה.ועכשיו לפרק עצמו 👇מאז אותו לילה ב-2015, פולי ברונשטיין עשתה מסע. היא ניערה את אבק המפלה, יצאה לפגוש ישראלים שחושבים אחרת ממנה, פרסמה את הספר ״תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז״ והקימה את ״יוזמת המאה״ שמנסה להגדיר מהו המרכז הישראלי, מה הבשורה שלו ומה הוא כולל. דיברנו על: 👇🟡 מה זה בכלל מרכז? פולי טוענת שזה לא רק עניין ״אסתטי״ של עמק שווה והסכמות – אלא שיש ממש תוכן, עקרונות והצעות קונקרטיות שהמרכז מביא לשולחן.🟡 איך המרכז פותר מתחים שקורעים אותנו: מדת ומדינה, הגישה לערבים בישראל, ועד חינוך🟡 ליל הבחירות 2015 כרגע מכונן: מה הוא הניע בשמאל, מה הוא הניע בימין, ולמה אנחנו עדיין חיים בצילו.🟡 הפוליטיקה והבחירות הקרבות: האם יש מקום אמיתי למרכז במפה הפוליטית הישראלית, או שהקיטוב תמיד ינצח?פרק שיצא הרבה יותר מעניין וכיפי ממה שציפיתי. אם תבואו עם ראש פתוח – אולי יתחדדו לכם כמה מחשבות, שאלות ואפילו אולי אולי תשובות.האזנה נעימה! 🎧
-
האם ירושלים תקרוס? ולמה זה צריך להטריד את המדינה כולה? פרק חדש בסדרת ״הערת שוליים״ 05.05.2026 20minהאם כל מיזמי הבנייה הגרנדיוזיים שצומחים בירושלים - מתחם הכניסה לעיר, פארק העברית, המגדלים בתלפיות - הולכים סוף סוף לחלץ את העיר מהעוני החריף שלה? או שהם דווקא חלק מתהליך הקריסה הכלכלי המתמשך של העיר?לפני שצוללים - ⭐ שימו סאבסקרייב לפודקאסט ״דעה לא פופולרית״📣 שתפו עם חברים, תנו לייק, השאירו תגובה בספוטיפיי וביוטיוב.ועכשיו לפרק עצמו 👇הפרק הזה נולד לאור ויכוחים שהיו לי בטוויטר בשאלת עתידה של ירושלים, והנגזרת - עתיד המדינה כולה.ישבתי עם הנתונים של הלמ״ס, דוחות מקינזי שעבדנו עליהם בלשכת ברקת ב-2017, ותקציבי הערים הגדולות במדינה - ועשיתי ניתוח חדש שחושף מה צפוי להיות עתידה של העיר הגדולה הכי ענייה במדינה, זו שנתמכת במיליארדים מקופת המדינה.לקראת יום ירושלים, פרק שמציב תמרור אזהרה חמור: התעלמות ממגמות הקריסה של ירושלים, עשויה להכות במדינה כולה בהמשך.דיברנו על: 👇🟡 איך ח״כ יצחק פינדרוס מדבר על עיר ״משגשגת״ - בזמן שהיא צונחת כל כמה שנים בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ״ס🟡 שני צינורות החמצן שמחזיקים את ירושלים על מכונות הנשמה - ומי באמת משלם את החשבון🟡 הניתוח המספרי החדש שעשיתי: כמה ירושלים צריכה כדי לעמוד על הרגליים, וכמה כל פרויקטי הבנייה באמת הולכים להניב🟡 למה בעיות היסוד של ירושלים גדולות על ראש העיר או בכירי העירייה - הן בעיות שורש שמקורן במדיניות ממשלתית🟡 הקרחון שישראל שטה אליו - ולמה הממשלה הנוכחית בחרה במודע ללחוץ על הגז בדהירה לתוך הקרחון במקום להסיט את ההגהירושלים לא משגשגת. היא נתמכת. אבל היא עוד תשתחרר ותשגשג - אם הדור החדש יתפוס את ההגה בזמן.מוזמנים להגיב ולשתף 🎧
-
אחרי ה-7 באוקטובר צעירים מוכשרים רצו לתרום בשירות הציבורי - וגילו דלת סגורה. נפתח אותה | עם דן נימני 29.04.2026 58minהפרק הזה אמנם נשמע מקצועי על פניו: גיוס עובדים לשירות הציבורי. אבל אני מבטיח לכם שהוא אחד הדברים המעניינים שיצא לכם לשמוע. כי מה שמתגלה כאן הוא לא סתם בעיה טכנית של כוח אדם: זה סיפור על מערכת שסגרה את הדלת בפני הטובים ביותר, ועכשיו מנסה סוף סוף לפתוח אותה.⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מחפשים שיח ענייני ולא מחנאי על בניית המדינה, שיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שרוצים להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הממשל הישראלי.ועכשיו לפרק עצמו.האורח שלי הוא דן נימני, רכז שירות ציבורי במשרד האוצר ואחד המנועים מאחורי תכנית ״שער הכניסה לשירות המדינה״ – מהלך שנועד לשנות מהיסוד את הדרך שבה ישראל מגייסת עובדים למגזר הציבורי. דן הגיע לשיחה עם דוח מפורט שחושף תמונת מצב מטרידה – ותכנית פעולה קונקרטית לתקן אותה.דיברנו על: 👇🟡 למה השירות הציבורי כל כך מאובן: מה לא עובד בניהול כוח האדם במדינה – חוסר היכולת לתגמל עובדים מעולים, ״היתקעות״ של אנשים שנים רבות באותו תפקיד, חסמים שמונעים תזוזה וקידום, והעובדה שכמעט בלתי אפשרי לפטר את מי שלא מתאים.🟡 תהליך הגיוס השבור: למה לוקח חודשים להתקבל לעבודה בשירות המדינה, למה המועמדים הטובים נושרים באמצע ומקבלים הצעות במקום אחר, ולמה מאות משרות נותרות פשוט לא מאויישות – בזמן שהמדינה זקוקה נואשות לאנשים.🟡 פספוס ההזדמנות הענק: אחרי השבעה באוקטובר, גל של ישראלים מצוינים מהמגזר הפרטי רצו להיכנס למערכת הציבורית ולתרום – להביא זוויות חדשות, כוחות רעננים, כלים אחרים. הם גילו שהדלת סגורה.🟡 התכנית החדשה: מה בדיוק כולל הפיילוט לפתיחת ״שער הכניסה״ במספר משרדי ממשלה, ומה צפוי בשלב הבא אם הוא יצליח.📣 בניית המדינה מתחילה מהאנשים שעובדים בה. שתפו את הפרק עם מי שאכפת לו מהשירות הציבורי – או עם מי שניסה להיכנס אליו ולא הצליח.האזנה נעימה! 🎧
-
סמוטריץ׳ חושף: מי חיסל את הרפורמות להורדת מחירים ומה התכנית לקדנציה שנייה באוצר 23.04.2026 1h 34minשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בשיחת עומק על המדיניות הכלכלית של הממשלה ואתגרי המדינה.⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מאמינים בשיח ענייני ולא מחנאי על אתגרי המדינה והדרך לבנות אותה, זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים את ההזדמנות לצלול לשיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית.ועכשיו לפרק עצמו 👇שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגיע ל״דעה לא פופולרית״ לשיחה ארוכה ופתוחה על המדיניות הכלכלית שלו ושל הממשלה כולה. פירגנו בפרקים קודמים לצעדים מסוימים של משרד האוצר, אבל יש לנו גם הרבה ביקורת – והשר הגיע לתת בפתיחות את עמדתו על כל הנושאים החשובים והנפיצים. וגם: חשף בפנינו מה התכניות שלו לקדנציה נוספת במשרד האוצר, אותה הוא מתכנן.דיברנו על: 👇🟡 מה כן עבד: רפורמות מוצלחות שעברו בשקט בהובלת משרד האוצר – רפורמה בבנקאות, המאבק בהון השחור, ייעול גיוס למגזר הציבורי ועוד מהלכים שרוב הציבור לא שמע עליהם.🟡 הכישלון ביוקר המחיה: המחירים ממשיכים לעלות, והרפורמות החשובות נפלו אחת אחרי השנייה – רפורמה במשק הביצים, רפורמת החלב, רפורמה בחקלאות. במקום הורדת מחירים – העלאת מיסים לצד המשך בזבזנות במגזר הציבורי. שאלנו את השר ישירות: למה?🟡 ההוצאות האדירות של מערכת הבטחון: על שוד הגדלות הרמטכ״ל שהולבן בקדנציה הזו, תקציב צה״ל שצריך, לדברי השר, להתכנס, ועל הויכוח שלו עם המערכת שמודדת עשייה ב-״כמה פצצות הטלנו״ במקום מה התכלית שלהן. 🟡 ביקורת על השרים ברקת וקיש: השר לא חוסך מעמיתיו – על ניר ברקת שנוקט בצעדים פופוליסטיים חסרי תוחלת, ועל שר החינוך יואב קיש שלא מצליח לעמוד מול ארגוני המורים.🟡 35,000 ש״ח על כל אזרח: החוב הלאומי תפח, דו״ח בנק ישראל חמור הצביע על אבדן תוצר שכל ישראלי ישלם עליו – ואנחנו שואלים את מי שאחראי על הקופה מה התכנית.🟡 הפערים בינו לביני בשאלה איך לפתור את אתגר התעסוקה וההשתלבות של החרדים🟡 הרגע האישי: סמוטריץ׳ מדבר על בנו שנפצע במהלך שירותו הצבאי, על האדם שהעניק לו נחמה וכוח ממקום בלתי צפוי, ועל השאלה האם המלחמה הקשה הותירה חותם גם על המערכת הפוליטית בירושלים.פרק יוצא דופן – ענייני, ישיר ופתוח. בדיוק מה ש״דעה לא פופולרית״ מנסה לייצר.האזנה נעימה! 🎧
-
הטיוחים בחקירות קסטלמן והיימנוט קסאו הם קצה קרחון של ריקבון מערכתי | עם יוסי אלי (חדשות 13) 30.03.2026 1h 4minמותו הטראגי של יובל קסטלמן הדיר שינה מעיניי לאחר שפורסמו הסרטונים מהזירה, ואני יודע שלעוד ישראלים רבים. הסיפור הזה הוא תחילתה של שיחת עומק על הבטחון הלאומי בישראל, הפגמים המבניים והארגוניים במשטרה והדרך להבריא את מערכות אכיפת החוק. ⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים.״דעה לא פופולרית״ היא תדר שמחבר אליו ישראלים שרוצים שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים את המדינה – לא עוד קקפוניה של ספינים וכותרות. שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה, קבוצות ווטסאפ ומילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל המתקנים.ועכשיו לפרק עצמו 👇קסטלמן, גיבור ישראל, זינק ממכוניתו בבוקר ה-30 בנובמבר 2023 וניטרל מחבל חמאס בפיגוע בכניסה לירושלים. חייל מילואים זיהה אותו כמחבל, ועל אף שקסטלמן הוריד את מעילו, זרק את הנשק, הניף ידיים והתחנן על חייו – נורה למוות.אבל הפרק הזה הוא לא על הירי. הוא על מה שקרה אחר כך.האורח שלי הוא יוסי אלי, כתב תחקירים ופלילים של חדשות 13 – מי שהגיע לזירת פרשת קסטלמן, אסף סרטונים ועדויות, וחשף חקירה רשלנית של המשטרה, זיהום זירה וטיוח מחדלים. וזו לא הפעם הראשונה: יוסי אלי הוא הכתב ששם זרקור ציבורי על מחדלי משטרת ישראל שוב ושוב – בפרשת קטוסה, בהיעלמותה של היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל. בפרק הוא מספר פרטים מדהימים על מחדלי החקירה במקרים האלה שבוודאי יפתיעו חלק גדול מהמאזינים.השתמשנו בפרשות קסטלמן, קסאו ובנקי כחלון לשאלות הרבה יותר רחבות: מה קורה עם הביטחון האישי שלנו, למה משטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור, ובעיקר – ניסינו לשאול בעיניים פרו-אקטיביות וחיוביות: איך בונים מחדש את המשטרה ואת מערכות אכיפת החוק בישראל.דיברנו על: 👇🟡 פרשת קסטלמן – מה שלא סיפרו לכם: מה גילה יוסי אלי כשהגיע לזירה, ולמה משטרת ישראל כל כך לא רצתה שהסיפור הזה ייצא לאור?🟡 מחדלי חקירה שמקפיאים את הדם: סיפורים שיוסי חושף לראשונה על מה שקרה מאחורי הקלעים בפרשת היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל – פרטים שמעלים שאלות קשות על איך המשטרה מתנהלת כשהזרקורים כבויים.🟡 אבדן ריבונות: למה הביטחון האישי של אזרחי ישראל הידרדר כל כך, ומה הקשר לתרבות הארגונית, הניהולית וסדרי העדיפויות של משטרת ישראל?🟡 אז מה עושים? האם זה עניין של משאבים וכסף, או שיש שינויים של תרבות ארגונית וניהול שיכולים לבנות מחדש את אכיפת החוק בישראל?🟡 ואפילו – פירגנו לשר בן גביר. כן, קראתם נכון, על אף ביקורות רבות שאני מביע כלפיו. כי ביטחון אישי זה לא עניין של ימין או שמאל – וכשמשהו עובד, צריך להגיד את זה.האזנה נעימה! 🎧
-
״הסנקציות חיזקו את האייתולות״ | שוקי איתן, שנולד באיראן, עם ניתוח מפתיע 11.03.2026 1h 8min⚡ פרק מיוחד בנסיבות מיוחדות. בזמן שאתם מאזינים – ישראל נמצאת בלב מלחמה מול איראן. מאחורי משטר האייתולות עומדת מכונה כלכלית ענקית שמממנת את משמרות המהפכה, את הגרעין ואת הטרור. כדי לנצח – צריך להבין מה מחזיק את המכונה הזו, איפה הכסף, והאם, אולי הסנקציות שהושתו על איראן למעשה חיזקו את אחיזת השלטון במדינה?האורח שלי הוא שוקי איתן – יליד טהראן, דובר פרסית, שגדל תחת משטר האייתולות. שוקי מספר בפרק על הרגע שבו משמרות המהפכה עצרו את אמו לנגד עיניו ברחוב, על כך שלא לבשה את כיסוי הראש כראוי – חוויה שנחרטה בו ומלווה אותו עד היום. המשפחה עלתה לארץ, ואחרי שנים בהייטק הישראלי, שוקי לקח את הכלים האנליטיים שצבר בעולם העסקי וצלל למחקר עומק על כלכלת הצללים של משמרות המהפכה. לאחרונה הצטרף למכון MIND, שם יעסוק בסוגיה האיראנית אבל בעיקר הטכנולוגי של ישראל.הדעה הלא פופולרית של שוקי: הסנקציות על איראן, במתכונתן הנוכחית, בפועל מחזקות את משמרות המהפכה. הסנקציות יוצרות ואקום כלכלי, ומשמרות המהפכה ממלאות אותו. התוצאה: שתי כלכלות באיראן אחת – כלכלת העם קורסת, כלכלת המשטר משגשגת.דיברנו על: 👇🟡 שתי הכלכלות של איראן: העם חי באינפלציה מטורפת, הפסקות חשמל ומים ופערים מחרידים. בזמן הזה, משמרות המהפכה הלאימו את הסקטורים היצרניים והן שולטות בכ-30% מהכלכלה דרך חברות קש, סחר בלתי חוקי והברחות נפט במיליארדי דולרים.🟡 הציר איראן-סין ועקיפת הסנקציות: איך המשטר האיראני מעביר מיליארדים בנפט דרך סין, ואיך סנקציות על מערכת SWIFT דווקא דחפו את משמרות המהפכה לבנות מנגנוני העברת כספים אפורים שקשה לעקוב אחריהם.🟡 הסערה המושלמת: שלושת התנאים שחייבים להתקיים כדי שמשטר האייתולות ייפול – למה עדיין לא קרה, ומה ישנה את המשוואה.🟡 הסיפורים האישיים של שוקי מאיראן: מה ילד איראני רואה ברחובות טהראן, ולמה מי שגדל תחת משטר האייתולות דווקא מאמין שהעם האיראני הוא מהפכן ב-DNA שלו.🟡 למה יש מקום לאופטימיות: מה ישראל והמערב יכולים לעשות אחרת כדי להחליש באמת את משמרות המהפכה ואת המשטר האיראני – ולמה שוקי, גם ובעיקר בימים לא פשוטים של מלחמה, אופטימי.📣 אהבתם את הפרק הזה ואת הפודקאסט בכלל? לחצו סאבסקרייב, עוקב, ושתפו את הפרק עם חברים, משפחה ומילואים.האזנה נעימה! 🎧
-
שטייניץ שבר את המונופול החזק במשק מבלי שאיש שם לב | עידן ארץ, ״גלובס״ בפרק נוסף ואנרגטי 08.03.2026 47minאנרגיה הולכת להפוך לאבן היסוד של מדיניות כל מדינה מתקדמת – ושל ישראל בפרט. עם הזינוק הדרמטי בצרכי האנרגיה של עולם הטכנולוגיה, בעיקר בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, ועם המעבר המואץ לתחבורה חשמלית – אנרגיה הולכת להיות האלמנט הקריטי ביותר ביכולת שלנו לשגשג כאן. ובמדינה קטנה עם אתגרים אדירים בתחום הזה, אי אפשר להרשות לעצמנו להישאר בפיגור.כבר עשינו כאן פרק שאהבתם מאד על אנרגיה גרעינית בישראל, עם דן יכין ממכון MIND. הפרק הזה הולך להיות הרבה יותר ״מאקרו״ ובמבט על – מה העתיד צופן לנו בזירת האנרגיה כולה.📣 הפרק הזה יוצא לאור בנסיבות מיוחדות: בלב המלחמה עם איראן. המלחמה פגעה ברצף של הפודקאסט, הקלטות של מספר פרקים בוטלו ויידחו לזמן אחר – אבל לשמחתנו הפרק הזה הוקלט עוד לפני המלחמה, ומוגש עכשיו כדי שתוכלו להעביר את הזמן בין אזעקה לאזעקה.ביום שאחרי המלחמה, ישראל תעמוד בפני הזדמנויות אדירות לשגשוג, צמיחה ובנייה מחדש. ולכן דווקא עכשיו – זה הזמן להגדיל את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״, תדר שמחבר אליו ישראלים שעוסקים באיך בונים, ומתנתקים מעט מהמחנאות הפוליטית הצפויה. אני קורא לכם, המאזינים והצופים, לשתף פרקים שאהבתם בפייסבוק, באקס, בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, משפחה ומילואים. בואו נרחיב את מעגל המתקנים.ועכשיו לפרק עצמו 👇שוב בפרק שני ברצף, חוזר אליי ה-Bad Bunny של הכלכלה הישראלית, חביב הקהל של ״דעה לא פופולרית״ – עידן ארץ, כתב גלובס וכוכב רשת שמנגיש בפשטות מידע כלכלי חשוב לציבור הרחב. הפעם צללנו לנושא שעידן חי ונושם בשנה האחרונה בגלובס: אנרגיה.דיברנו על: 👇🟡 מהלך השח מט של שטייניץ: איך שר אחד ידע לראות כמה צעדים קדימה, ניהל קרב מורכב מול אחד הגופים הכי אימתניים במשק הישראלי, ושבר מונופול של עשרות שנים – ברפורמה אדירת מימדים שרוב הציבור לא שמע עליה כלל.🟡 פיגור תשתיתי או הזדמנות? האם ישראל מוכנה למהפכת האנרגיה העולמית, ואילו חסמים מעכבים פריסת תשתיות קריטיות? ומה קרה כשהנתיב היחידי לפריסת קו מתח גבוה נאלץ לעבור מעל כפר בדואי לא מוכר?🟡 אילו שינויים דרמטיים התחוללו בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים האחרונות והאם אנרגיה סולארית תוכל לספק את הצרכים שלנו?🟡 AI, חוות שרתים ורעב לחשמל: כשהבינה המלאכותית דורשת כמויות אנרגיה עצומות – איך זה משפיע על ישראל כמדינת סטארט-אפ שמתחרה על השקעות טכנולוגיה עולמיות?לכתבה של עידן שהבטחתי במהלך הפרק על המעבר בין ספקי חשמל שונים -https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001508123פרק מרתק שמחבר בין טכנולוגיה, כלכלה, גיאופוליטיקה ועתיד המדינה – ומראה שאנרגיה היא לא סתם נושא טכני, אלא המפתח לשגשוג או לנסיגה של ישראל בעשורים הקרובים.האזנה נעימה! 🎧
-
סמוטריץ׳ או ברקת - מי הצליח להעביר רפורמות להורדת יוקר המחיה | פרק בסדרת ״כסף קטן״ עם עידן ארץ 22.02.2026 39minמתחילת הקדנציה שמענו על רפורמות להורדת יוקר המחיה. מקץ שלוש שנים וקצת, כשמנקים את הרעש של כותרות העיתונים והספינים הפוליטיים – מה באמת השתנה בכיס של האזרח הישראלי?⭐ לפני ששמים פליי – ברוכים הבאים ל״כסף קטן״.הסדרה החדשה שלנו, שנולדה לבקשתכם, תתמקד בפרקים קצרים וקלילים יותר על נושאים כלכליים וחברתיים בוערים. אם אתם אוהבים את התכנים האלו – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. וכמובן, שלחו את הפרק לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים להבין את המספרים שמאחורי הפוליטיקה.האורח בפרק הפותח של הסדרה הוא כתב ״גלובס והאורח האהוב על מאזיני הפודקאסט - עידן ארץ. עברה יותר משנה מאז הביקור האחרון של עידן ב״דעה לא פופולרית״, וזהו רגע מצוין לעצור ולבחון את הרפורמות של הממשלה להורדת יוקר המחיה - מה הצליח, מה לא, ובאילו תחומים המצב אפילו החמיר.סקרנו יחד את תפקוד השרים ברקת, סמוטריץ׳ ודיכטר ואת המהלכים המרכזיים של משרדיהם. דיברנו על: 👇🟡 ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״: חזרנו לרפורמת הדגל של ניר ברקת שפירגנו לה בעבר בפוד הזה ממש. האם ההבטחה להוריד חסמים ובירוקרטיה אכן התממשה במבחן המציאות?🟡 הסל של המדינה: האם המהלכים של משרד הכלכלה מייצרים תחרות אמיתית או שמדובר בצעדים קוסמטיים בלבד?🟡 משקי החלב והלול: מה קורה עם רפורמת החלב של סמוטריץ׳, ומדוע רפורמת הלולים שהיתה יכולה להוריד את מחירי הביצים למקובל בעולם נגדעה לאחרונה במחטפים פוליטיים בכנסת?🟡 המלחמה בהון השחור: האם התכנית של משרד האוצר הצליחה בפועל להכניס מיליארדים לקופה הציבורית?🟡 שיעור בסבלנות: מהו הצעד שעשה סמוטריץ׳ בתחילת הקדנציה שמאפשר רק עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, לרפורמות מסוימות להתחיל לזוז?עידן ואני מנסים להבין מה הצליח, מה פחות, ואיפה המערכת שוב נתקעה במלחמות אינטרסים ישנות.האזנה נעימה!
-
ביבי? רק לא ביבי? ישראל חייבת לעבור מפוליטיקת ״מי״, לפוליטיקת ״מה״ | עם יואב הלר יו״ר הרבעון הרביעי 16.02.2026 1h 2min"מדינות לא מתפרקות סתם כך. סביב שנת ה-75 שלהן, הן חוות צומת גורלי שבו הן שוכחות את הייעוד שדור המייסדים ראה לנגד עיניו. ישראל נמצאת בדיוק בנקודה הזו. עברנו מעין מלחמת אזרחים, ועכשיו הגיע הזמן לשים אותה מאחור ולהתחיל לתקן."⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה מה שמאפשר לי לייצר תוכן ולהרחיב את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, אמיץ וענייני על בניית המדינה במקום הקקפוניה המחנאית.האורח שלי בפרק זה הוא יואב הלר, יו״ר תנועת ״הרבעון הרביעי״. יואב, דוקטור להיסטוריה ומי שהיה בעבר מנכ״ל ארגון ״מעוז״, מוביל היום תנועת שטח שמנסה לנסח חוזה ציוני חדש ולהוות מרכז כובד לישראלים שמאסו בקווי השבר הפוליטיים.עם יואב צללתי לשיחה שהתחילה בשורשים ההיסטוריים של המשבר הישראלי והגיעה עד לשאלות הכי תכל׳ס על הפוליטיקה שלנו.דיברנו על: 👇🟡 שורשי ההתפרקות: למה מדינות רבות חוות זעזועים רדיקליים דווקא בעשור השמיני לחייהן, ומה ישראל יכולה ללמוד מההיסטוריה כדי לא להפוך לסטטיסטיקה?🟡 הרבעון הרביעי הולך לפוליטיקה? האם התנועה מתכוונת לרוץ לכנסת, ואיך הם ישרדו כמפלגה את המכבש של שני המחנות שמנסים בכוח ״לחלק״ אותנו על קווי שבר ישנים?🟡 מערכת המשפט - התכנית והמיתוס: למה אנשים ממשיכים לשאול ״מה עמדתכם״ כשיש תכנית מפורטת באתר? ואיך מייצרים רפורמה שתתן לכל הצדדים אמון במערכות?🟡 מה שסקרי המנדטים מסתירים: יואב חושף מה הם רואים בסקרים הפנימיים של הרבעון הרביעי לגבי כוונות ההצבעה האמיתיות של הישראלים, ומה סקר י המנדטים של ערוצי התקשורת לא מספרים לכם.🟡 החינוך והשביתה שבדרך: מהי תכנית החינוך הנועזת של התנועה, ומדוע היא בהכרח תוביל להתנגשות קשה ושביתה ממושכת במערכת?🟡 פשרה או תעוזה? האם הרבעון הרביעי לא מחפשת יותר מדי את ״הביחד״, כשאולי מה שאנחנו באמת צריכים זה פתרונות רדיקליים שיעצבנו את מוקדי הכוח הישנים?שיחה מרתקת על היכולת של המיינסטרים הישראלי להגדיר את עצמו מחדש, לא מתוך פחד אלא מתוך הכוחות היזמיים, היצירתיים והחיוביים שיש בעם.האזנה נעימה!
-
חשיפה: מאות מיליוני שקלים ללא פיקוח לארגוני המורים - עם טל לוריא 11.02.2026 1h 19min"מערכת החינוך הישראלית שבויה באובססיית 'הזכאות לבגרות' שלא משקפת שום מיומנות אמיתית | מאות מיליוני שקלים זורמים לארגוני מורים ללא פיקוח, לעתים עבור פעולות שלא מבוצעות כלל | הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת תוקע את חינוך הילדים שלנו."⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח אמיץ וענייני על בניית המדינה מחדש, בלי להתקפל מול כוחות משמרי סטטוס-קוו.האורח שלי בפרק הזה הוא טל לוריא, מורה לשעבר, ממקימי ארגון ״מורים מובילים שינוי״ ומחבר הספר המטלטל ״עד הילדים״. טל הגיע לשיחה מסחררת שבה הוא מפיל פצצות מצרר על הממסד החינוכי והפוליטי בישראל.דיברנו על: 👇🟡 החשיפה שלו בכנסת והצעקות שספג מח״כים: איך המדינה מעבירה 200 מיליון שקל בשנה לארגוני המורים בלי שום בקרה, ומה קרה כשחברי הכנסת סירבו להתמודד עם המציאות והאשימו את טל בכך שנשלח על ידי גורמים פוליטיים?🟡 בלוף הבגרות: למה המדידה של מערכת החינוך לקויה מיסודה, ואיך הריצה אחרי אחוזי הזכאות לבגרות מייצרת חינוך בינוני שלא מעניק לתלמידים ידע, יכולות או מיומנויות לחיים?🟡 מחיר הקביעות: המלחמה שניהלה נגדו ההסתדרות וההשתקה שחווה בקבוצות המורים. למה קשה כל כך לדבר על מודל העסקה שיאפשר להוציא מהמערכת מורים שאינם מתאימים ולתגמל את המצוינים?🟡 הריקבון המבני: הגורמים העמוקים שתוקעים את המערכת ומשאירים אותה מאחור, בזמן שהעולם בחוץ משתנה במהירות.זהו פרק ארוך ומעמיק, אבל שווה לצלוח אותו עד לשנייה האחרונה. טל חושף כאן פרטים חדשים שלא פורסמו ונותן לנו הצצה נדירה לאינטרסים שמונעים מהילדים שלנו לקבל את החינוך שמגיע להם.האזנה נעימה!
-
למה האופוזיציה כושלת? או: אף אחד לא קונה עוגות סברינה | הערת שוליים 09.02.2026 26min"האופוזיציה הישראלית מתנהלת כמו מאפייה באלנבי שמוכרת את אותן עוגות סברינה מהאייטיז ומתפלאת שהלקוחות נוטשים״.⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת לייק כאן ביוטיוב ולדרג בחמישה כוכבים בספוטיפיי. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, ענייני ואמיץ על בניית המדינה במקום קקפוניה מחנאית.בפרק קצר ומיוחד של סדרת ״הערת שוליים״, החלטתי לעשות מעשה: דגמתי חודש שלם של פעילות ברשתות החברתיות של דמויות המפתח באופוזיציה – מגנץ ולפיד ועד לזימי וגדי אייזנקוט. ניתחתי מאות פוסטים כדי להבין: מה הם באמת מציעים לנו? מה התכנית שלהם לתיקון הקונספציות, חיסול הריקבון המתקדם שפושה בממשל ובניית המדינה מחדש?דיברתי על: 👇🟡 הביצים של ששון גואטה: איך חבר כנסת ״נורבגי״ אחד מצליח להנציח משק קומוניסטי סובייטי שמעלה לנו את יוקר המחיה בעשרות אחוזים, ולמה רוב האופוזיציה פשוט שותקת מול הביזה הזו? 🟡 למה הבטחוניסטים של האופוזיציה ממשיכים להישען על אותן פרדיגמות שכשלו בשבעה באוקטובר במקום לאתגר אותן? 🟡 שיעור מטראמפ: למה הקמפיין של קאמלה האריס קרס בגלל ״סטריליות״ של משרדי פרסום, ומה האופוזיציה בישראל חייבת ללמוד על אותנטיות, תוכן חסר פילטרים ורעיונות נועזים שמזיזים קהלים מתלבטים? 🟡 סינדרום הסברינה: למה המפלגות שלנו מזכירות קונדיטוריות ישנות באלנבי שמנסות למכור סברינה עם קצפת צמחית בעולם של מאפים מתוחכמים, ואיך זה קשור לעובדה שהן לא מצליחות לייצר רוב בסקרים למרות מחדלי הממשלה?בפרק הזה אני טוען שהציבור הישראלי המתלבט, זה שיקבע את גורל הבחירות, מחפש מנהיגות עם ״מסור״, כזו שתהיה מוכנה לפרק את הריקבון הישן ולבנות כאן משהו חדש באמת.האזנה נעימה!
-
כור גרעיני חדש בישראל? על העתיד של אנרגיה, טכנולוגיה ובטחון לאומי - עם דן יכין 03.02.2026 1h 8minכדי להישאר בחזית הטכנולוגיה והכלכלה, מדינת ישראל זקוקה לאספקת אנרגיה עצומה ויציבה. מאגרי הגז יתרוקנו בעתיד הלא רחוק והאנרגיות המתחדשות לא יציבות מספיק. לכן, קרוב היום שבו ישראל תעמוד מול ברירה גורלית: הקמת יכולות אנרגיה גרעינית או נסיגה לאחור.⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת חמישה כוכבים באפליקציה ולשתף את הפרק עם חברים ובקבוצות הווטסאפ של המילואים והמשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני, עמוק ונטול פופוליזם על אתגרי העתיד שלנו.האורח שלי בפרק הזה הוא דן יכין, חוקר במכון MIND ומי שמלווה ועוסק בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית והעולמית כבר עשרות שנים.יצאנו לשיחה על אחד הנושאים הכי רגישים, נפיצים וחשובים לעתידנו, נושא שכמעט ולא מדובר בשיח הציבורי למרות שהוא קריטי ליכולתנו לשגשג כאן: המעבר של ישראל לאנרגיה גרעינית.דיברנו על: 👇🟡 הרעב לאנרגיה: איך מהפכת ה-AI וחוות השרתים העצומות משנות את כללי המשחק, ולמה בלי אנרגיה יציבה ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה?🟡 היום שאחרי הגז: מה יקרה בעוד עשור או שניים כשמאגרי הגז הטבעי יתחילו להיגמר, ומדוע האנרגיות המתחדשות (הירוקות) פשוט לא יוכלו לספק את היציבות הנדרשת למשק?🟡 ריבונות אמריקאית בנגב: פורסמו לאחרונה רעיונות להחכרת קרקעות לממשל האמריקאי להקמת כורים בשליטתם כאן בישראל – איך זה יעבוד, מה המשמעויות הגיאופוליטיות והאם זה הפתרון למחסור במומחיות מקומית?🟡 בטיחות וביטחון לאומי: האם כורים גרעיניים במדינה קטנה ומאוימת כמו שלנו הם פתרון בטוח? מהם הסיכונים ומהו המחיר הנורא שנשלם אם נחליט לא להקים אותם?דן מציג זווית מפוכחת ומעמיקה על התשתית הפיזית שבלעדיה ה"סטארט-אפ ניישן" תתקשה להתקיים. שימו סאבסקרייב (עוקב) והאזנה נעימה!
-
״אין תפיסת בטחון לאומי, הדברים מתנהלים באקראיות״ - עם עמרי גושן 27.01.2026 1h 8min״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד. בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל.⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש.האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל".עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות?דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה?עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי. לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח:https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/האזנה נעימה!
-
מנכ״ל משרד הפנים לשעבר: צריך לקחת כח מהממשלה 20.01.2026 1h 12minישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים.לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם.האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על:🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח.🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי?🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי.🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה.מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים. האזנה נעימה!
-
לאבי-דאבי במשכן הכנסת | הערת שוליים 17.01.2026 17minבום גלקטי!יש סדרת פרקים חדשה בשם ״הערת שוליים״. לא במקום הפרקים שאתם מכירים ואוהבים, אלא בנוסף. פרקי קומנטרי ממוקדים וקצרים שלי, ברק הרשקוביץ, איתכם. והפעם: גם אני כמוכם עפתי על הפרק עם יהונתן אדירי. קיבלתי מכל מלא תגובות והמון האזנות. אבל יש נושא אחד שאני פשוט לא מסכים איתו והיה לי חשוב להדגיש דווקא את הפער. דיברתי על: מרדכי דוד, גיא פלג, ינון מגל, על ההפגנות בבלפור, יום כיפור בכיכר דיזנגוף וחביאר מיליי. אל תדאגו, הכל מתחבר ביחד לטענה קוהרנטית. שימו פליי ואם אהבתם - שתפו עם חברים. מוזמנים להגיב וכמובן - לעשות סאבסקרייב (עוקב).
-
״יש סביבנו הזדמנויות מדיניות וכרגע אנחנו בכלל לא על הגל״ - עם תא״ל (מיל׳) אודי דקל 13.01.2026 1h 19minאיך מתרגמים את ההישגים הצבאיים המרהיבים של צה״ל לעיצוב מחדש של הסביבה שלנו ומינוף הזדמנויות לנורמליזציה, צמיחה כלכלית איזורית ואולי אפילו הסדרים מדיניים? והאם הממסד הבטחוני והמדיני שהיה אחראי לעיוורון ולכשלון השבעה באוקטובר מסוגל לבנות את עצמו מחדש כך שיימנעו מאיתנו קונספציות עתידיות?האורח שלי היום הוא תא״ל (מיל.) אודי דקל, ממייסדי הקואליציה לבטחון איזורי ומי שהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אנאפוליס וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל.בשיחה פתוחה שכללה גם ויכוחים אידיאולוגיים ועקרוניים, אבל גם מציאת הסכמות על הצורך בחשיבה יצירתית, דיברנו על:הזווית האזורית: אודי מספר על שיחות שקיים עם גורמים פלסטיניים ואזוריים מאז פרוץ המלחמה, ועל הרצון של העולם הערבי המתון להתערב בשיקום עזה ובתהליכי דה-רדיקליזציה.ציר סעודיה: מהן ההזדמנויות לנורמליזציה, בניית מיזמים כלכליים ושת״פ ביטחוני אזורי – ומהו המחיר שישראל מתקשה לשלם?לקחים מהכישלון: שאלתי את אודי על הכישלון של הממסד כולו – מהצבא ועד מכוני המחקר והממשלה. איך בונים מחדש גופים שיכילו דעות מגוונות ולא ייפלו שוב למלכודת הפרדיגמות וההתאהבות העצמית?אודי דקל מביא ניסיון עשיר מתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי, ומציע מבט שלכל הפחות פותח אפיקי מחשבה חשובים, על האתגרים שיכולים להשאיר אותנו מאחור – או להזניק אותנו קדימה.אוהבים את הפודקאסט? שימו סאבסקרייב/עוקב כאן באפליקציה ותנו חמישה כוכבים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים שרוצים לחשוב יחד. והכי חשוב - שתפו את הפרקים שאהבתם עם חברים, משפחה ובקבוצות המילואים.האזנה נעימה!