קולולושה - עברית לשון שפה

Epizody

• 
  פרק 96: המאבק על לשון התפילה / פרופ' חיים כהן 13.09.2026 1h 3min

  הוויכוח איך אומרים "נקדישך ונעריצך", "יתגדל ויתקדש" ו"בורא פרי הגפן", הסבר מה פשר שמות הנוסחים "שאמי" ו"ספרד", ומענה לשאלה אם התפילה נתקנה בלשון המקרא או בלשון חז"ל ולמה זה חשוב כל כך.***מלחמת הסידורים ותיקוני הנוסח בהם מאז ועד היום: האם לשון התפילה מושתת על לשון המקרא או על לשון חז"ל או שמא מדובר במזיגה של השתיים, על השינויים שחוללו האשכנזים בסידור התפילה כולל השפעה שלילית שלהם על סידורי הספרדים ועל תופעת ספירת המילים או האותיות בתפילה ובברכות והשפעתן על הנוסח.שיחה מיוחדת עם פרופ' חיים כהן על לשון התפילה ונוסח התפילה: סקירה על התיקונים בתפילה (מרבי שבתי סופר, דרך הרב זלמן הענא, רבי יעקב עמדין וכלה ברב מאיר מאזוז), באיזה סידור פרופ' כהן עצמו מתפלל ואם הוא מתקן אותו לפי הנוסח הקדום.***הנושאים הלשוניים שעסקנו בהם בפרק:• נקדישך ונעריצך• ברוך חי העולמים• מקיץ נרדמים (בנשמת כל חי)• תשבחות / תושבחות• יתגדל ויתקדש• אפילו שעה אחת; ויעשו כולם אגודה אחת • אי אפשר• כל נדרי; כל עצמותיי• ותערב לפניך עתירתנו• שהכל נהיה בדברו• בורא פרי הגפן, משיב הרוח מוריד הגשם • מודים אנחנו לך שאתה• מנייןוגם על הניסוח בברכות - למה פותחים ב"אתה" ועוברים לנסתר ("שהכל נהיה בדברו" ולא "בדברך"), מה פשר שמות הנוסחים: "שאמי", "ספרד" ועוד הפתעות.***חיים כהן - פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו.חבר האקדמיה ללשון העברית, ערך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, היה חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, וכן יושב ראש הוועדה. היה עורך כתב העת לשוננו לעם של האקדמיה, וכן היה חבר המערכת של מילון רב מילים.תחומי מחקרו הם לשון חז"ל ולשון התפילה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 95: הקרב על איך ללמד ילדים לקרוא / פרופ' עמליה בר-און 18.08.2026 1h 3min

  האם "בלי סודות" היה סיפור הצלחה או כישלון בהקניית הקריאה, האם הנוער היום יודע לקרוא, ומה רע בשיטת הלימוד המסורתית קמץ-אל"ף-אָה: לרגל פתיחת שנת הלימודים שיחה חשובה ומרתקת על הטעויות שעשו בלימודי הקריאה בעולם ובישראל ומה המצב היום.***סקירה מיוחדת של התפתחות הגישות והשיטות בעולם הקניית הקריאה: מהשיטה המסורתית קמץ-אל"ף-אָה, דרך השפה כמכלול, בלי סודות, וכלה בדנה קמה - ואיך כל זה קשור ללקויות למידה ולדיסלקציה.בפרק עם פרופ' עמליה בר-און שוחחנו על חוסר ההתאמה בין שיטות לימוד הקריאה של השפה האנגלית לשפה העברית, על ההבדל בין השיטה המסורתית לדנה קמה, והאם היום מלמדים את הילדים לקרוא בשיטה הטובה ביותר.עוד דיברנו על "מבחן ההגדה של פסח" – האם העובדה שהילדים מתקשים בקריאת פסוקים וטקסטים מנוקדים מן המקורות מעידה על בעיה ברכישת הקריאה.***פרופ' עמליה בר-און – הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באונ' תל אביב, מלמדת בחוג להפרעות בתקשורת. קלינאית תקשורת ועוסקת במחקר, הוראה, הדרכה, וייעוץ בתחום רכישת הקריאה והכתיבה, יכולות שפה בגיל בית הספר וּלְקוּיוֹת שפה-למידה.הדוקטורט שלה עוסק בתהליכים ברכישת הקריאה בעברית, והיא הציע מודל ייחודי להתפתחות הקריאה בעברית.יועצת לוועדות שונות של משרד החינוך והראמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה), וקשורה לוועדות רבות שעוסקות בבניית מבדקים להערכת יכולות שפה ואוריינות במערכת החינוכית.לשעבר יו"ר ועד אגודת "אוריינות ושפה", וכיום חברת ועד של האגודה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 94: האם יש סלנג חרדי? / ד"ר דינה סנדר 21.07.2026 1h 9min

  העברית של החרדים – איך היא נשמעת, האם הם משתמשים במילים בהוראה שונה מזו של החברה הכללית, האם הם רואים בעברית שלנו לשון קודש, וגם כמה מילים על שטיסל ואפילו על שבאבניקים - פרק על העברית החרדית-ליטאית שמחבקת את היידיש ואת הארמית אבל רואה באנגלית איום.***העברית החרדית מושפעת מהעברית הכללית, מהיידיש ומהארמית - עד כמה האנגלית, שמשפיעה רבות על הלשון הכללית, משפיעה גם עליה? בשיחה עם ד"ר דינה סנדר פירטנו את ההשפעות של השפות השונות על העברית של החרדים-ליטאים בישראל, והדגמנו כל דבר.דיברנו על ריבוי של כבוד ("איך אתם מרגישים באופן אישי?"), על מעמד העברית אצלם - לשון קודש או לשון של ציונים, ואיך הם תופסים את העיסוק בתקן הלשון וענייני עריכת לשון. גם שוחחנו על מעמד הארמית כסמן אינטלקטואלי ויוקרתי, על מילים מעולם הלימוד (מה הפשט?), ואם סלנג מהעברית הכללית נכנס למגזר החרדי (למשל סורי, שאפו).הדגמנו את ההשפעות של העברית החרדית על העברית הכללית, כמו: משפוחה, שבס, מענטש, שכוייח, עסקנו בהגיית תנועת הצירה ey (סייפר, אייזה, בייצים, זייתים) ובהגיית מלעיל (קט֫נים, כּ֫יפה, פק֫קים), ואפילו הדגמנו שימוש שגוי ביידיש רק כדי לשדר קהילתיות (רוגלכים, שטיבלכים).***לפניכם חלק מהמילים שעסקנו בהם בפרק:• על ההבדל בין הלשון הכללית ללשון החרדית: להסתפק - מלשון מספיק או מלשון יש לי ספק; חילוק - עולם המתמטיקה או עולם המחשבה; אוחז - תפיסה ממשית או במובן נמצא או חושב; שייך - לא קשור או לא אפשרי.•השפעת הארמית על העברית החרדית:- הווה אמינא, למאי נפקא מינה, נפק"ם, לנפקם, בלאו הכי, מסותא (מן הסתם), בדיעבד, לכתחילה• אחר: צו"ל, אנ"ש***ד"ר דינה סֶנְדֵר את כתבה את הדוקטורט "עברית המדוברת בפי חרדים־ליטאים בישראל – אפיון סוציו־לינגוויסטי" – נושא הפרק שלנו.בימים אלה היא מעבדת את הדוקטורט שלה לספר.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 93: הרב שהסתבך עם עגבנייה / ד"ר קרן דובנוב 20.06.2026 51min

  על ויכוחיו עם בן-יהודה, על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), וכמובן על המילים שהוא עצמו חידש (שעון, פחמן, עגבנייה) - חייו ופועלו של איש הלשון וחבר ועד הלשון הרב יחיאל מיכל פינס.***"חידושי הבל וריק", הוא כתב נגד אליעזר בן-יהודה ובפרק תשמעו מה הפריע לרב יחיאל מיכל פינס בחידושו של בן יהודה. עוד בפרק: רקע על חייו ועל רעיונותיו שקדמו לבן-יהודה, ורקע על חברותו בארגונים הקשורים לחידוש העברית: תחיית ישראל, שפה ברורה וועד הלשון.בפרק עם ד"ר קרן דובנוב דיברנו על מילים שהוא חידש (כמו: שעון, מחוג, סגול, כתום, מימן, פחמן, עגבנייה), על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), ועל גישתו מתי להשתמש בלשון המקרא (תכנים לילדים דווקא) ומתי בלשון חז"ל (פולמוסים, ענייני משפט) ולמה הוא סבר כך.בפרק תגלו איזו מילה לועזית הוא התכוון לגייר במילה תתרגמה (יצירתי ממש!), מה המילה שכמעט החליפה את המילה רכבת ומה מקור שם הצבע ורוד.***ד"ר קרן דובנוב –לשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם ראש החוג. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקווה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.עוד פרקים שהקלטנו יחד ב"קולולושה":פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש – למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים?פרק 16: ג'וק, ילדים זה שמחה, טראח! – השפעת הרוסית על העבריתפרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים?***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 92: לשונה של מגילת רות / פרופ' אליצור בר-אשר סיגל 17.05.2026 1h 4min

  לדבר אֶל נקבה כאֶל זכר – זה מה שקורה די הרבה במגילת רות (למשל: "עשיתם" במקום "עשיתן"), והפרק תשמעו הסבר מרתק על כך שקשור גם להארי פוטר. ועוד בפרק: הסבר על השמות בועז, רות, מחלון, כיליון ואם מחקר הלשון יכול לסייע לנו בתיארוך כתיבת מגילת רות. ***כל מי שקרא את מגילת רות שם לב ל"בלגן" שיש בחוסר ההתאם בין זכר לנקבה: וַתֹּאמֶר נׇעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ *לֵכְנָה *שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (יעשה) [יַעַשׂ] ה' *עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר *עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי - לֵכְנָה, שֹּׁבְנָה נקבה אבל עִמָּכֶם, עֲשִׂיתֶם זכר. בשיחה עם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל מתברר שש סדירות מופתית בתופעה, ואע"פ שההסבר המרתק נשמע מודרני מאוד מתברר שיש לו מהלכים כבר בספרות הקדומה.עוד עסקנו בפרק בשאלה אם יש השפעות של לשון חז"ל או של הארמית על המגילה, דנו בכתיב מיוחד שמשקף צורות קדומות (יו"ד סופית: (וירדתי) [וְיָרַדְתְּ] הַגֹּרֶן, או נו"ן סופית לנוכחת: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי), ומכאן ניסינו לענות אם אפשר לקבוע את תקופת כתיבת המגילה לפי הממצאים הלשוניים  - ומה הבעיות בגישה הזו.כמו כן דיברנו על תופעה מעניינת במגילת רות - מדוע כמעט כל הפסוקים במגילה פותחים בווי"ו החיבור, ניסינו להבין אם יש השפעה של השפה המואבית על המגילה, ועסקנו בהסבר לשמות שבמגילה: מחלון, כיליון, עורפה, רות, בועז - ומה אפשר ללמוד מהשמות הללו בשאלה אם הם שמות אמיתיים או שמות ספרותיים בלבד.ואי אפשר בלי הפיל שבפרק: דיברנו על אביו - פרופ' משה בר אשר (לשעבר נשיא האקדמיה ללשון) - על המרתון הכנה לבגרות בלשון שהיה להם, על השאלה אם הוא תיקן את העברית שלהם כשהיו קטנים, ואם הוא חושב שהוא הוסלל למקצוע בגלל אבא שכזה.***פרופ' אליצור בר-אשר סיגל -  ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היה גם ראש המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה (LLCC), והיום עמית מחקר שם.בנו של פרופ' משה בר אשר – לשעבר נשיא האקדמיה ללשון וחתן פרס ישראל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 91: האנטומיה של העברית / ד"ר אלישע פרוינד 27.04.2026 1h 16min

  תפתחו פה גדול ותגידו "אָההההה" - פרק בריא במיוחד שעוסק באנטומיה וברפואה בראי השפה והלשון: איך אומרים פרונקל בעברית ומה הקשר לגנב; מה ההבדל בין כדור, גלולה, כמוסה, טבליה, קפלייה; ולמה דלקת מפרקים ולא דלקת פרקים.***עברית בחדר הניתוח: בפרק שעוסק במילים מעולם הרפואה שוחחתי עם ד"ר אלישע פרוינד (במקרה שלו ד"ר במובן רופא) על "משקל המחלות" והמיתוסים שבו, על הבעיה המהותית בשם נזלת, ומה החלופה העברית המוצלחת לפוסט-טראומה.עוד דיברנו על הגיית המילה דורבן, למה מלריה נקראת כך ומה החלופה העברית שלה, למה רחם ושד ממין דקדוקי זכר ואילו עורלה ממין דקדוקי נקבה, והזכרנו שמות של בתי חולים ומקומות מעולם הרפואה: רמב"ם, אסותא, מחלף גהה, ארוכת בת-עמי.הינה רשימה של מילים שעסקנו בהן בפרק:*מילים סתומות*בית השחיכיס המרה (כולל על הקשר להומור, למלנכוליה ולמרה שמורחים על האצבע)מזור (איך קרה שהמשמעות גם מכה וגם רפואה)ציימנות (מדוע היא החלופה העברית לאנורקסיה)*קשר בין מילים*ביררנו אם באמת יש קשר בין המילים האלה:תורשה, ירושהפיקה ברגל, פיק ברכייםרֶחם, רחמיםשפעת, השפעהשן, לשנן (בלימוד), שינוילשון, ללושכבד בגוף, כבד משקלכִּליה, כְּלָיהאגן הירכיים, אגנותקרסול, לקרוסרקה, דג רקק*דומים אבל שונים*ביררנו מה ההבדל במשמעות בין המילים האלה:מִפרק, פֶּרק (וכן: דלקת מפרקים, אוטובוס מפרקי, הגיע לפרקו)גב, גוגיבנת, גבנוןעֶצב, עָצבכדור, כמוסה, גלולה, טבלייה, קפלייהשֶכם (שכמים), שכמות (שִכמה)***הפרק לזכרה של אשת הלשון נורית אלרואי ז"ל אשר כתבה עם אלישע את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה ואשר כתבה פינות רבות ברגע של עברית.דברים לזכרה של נורית וכן את ההספד שהספידה אותה חברתה הטובה רות אלמגור-רמון תמצאו הבאתר לשוניאדה.***ד"ר אלישע פרוינד – רופא אורתופד בגמלאות, חובב הלשון העברית.כתב את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה עם נורית אלרואי ז"ל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 90: השפעת המצרית על העברית / פרופ' דנאל קאהן 24.03.2026 1h 31min

  מה הקשר בין המצרית העתיקה ובין הסרט המומיה וסטארגייט, מה המילה שחרטומי מצרים אמרו ואנו משתמשים בה עד היום(!) והאם השמות משה, מרים ואפילו שם החג שלנו פסח מקורן במצרית? - פרק מיוחד לפסח העוסק במילים מצריות בעברית ימינו.***פרק בסימן יציאת מצרים: איך יודעים כיצד נשמעה המצרית העתיקה, אילו צלילים דומים יש לה ולעברית, והאם השפה המצרית היא שפה שמית ויש בה שורשים - שיחה מיוחדת עם פרופ' דנאל קאהן. שוחחנו על השפה המצרית העתיקה - על ההיסטוריה שלה, על הכתב שלה המוכר ככתב החרטומים וההירוגליפים (כולל מה פירוש המילים הללו) ועל אימוץ הכתב היווני, וגם דיברנו על מידת המהימנות של המצרית העתיקה שהושמעה בסרטים ההוליוודיים המומיה וסטארגייט!עוד עסקנו בקשר שבין היאור שבמצרים ובין הירקון, הירדן והירמוך; מה פירוש השם פרעה ומה הקשר שלו לשֵם פיתום (פיתום ורעמסס), ושוחחנו על המקור המדהים של המילה טבעת והקשר למילה אצבע.לא עסקנו רק במילים מצריות שחדרו לעברית ומשמשות עד ימינו, אלא הצפנו תופעה הפוכה: השפעה של עברית ושפות שמיות על המצרית עצמה, כמו במילים: מרכבה, גפן, גוזל.***רשימת המילים ופירושן אשר נידנו בפרק:• השפעת המצרית על העברית:חרטומים, הירוגליפים, תות ענח' אמון, רעמסס, פיתום, ערי מסכנות, פרעה, יאור, אחו, טוטפות, פסים, שוסים, שעטנז, תיבה, בית סוהר, דיו, קסת, טבעת; בגדי שש, בגדי בוץ; אברך; נייר, פפירוס (והקשר למילה נייר באנגלית: paper ולמילה תנ"ך Bible), גומא, ים סוּף, תמסח (שמייצג את ההבדל בין היידוע הזכרי לעומת הנקבי), תחש, שנהב, פסח, צי, שכיה (שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה).על המקור המצרי של המידות: איפה, הין, קב, זרת, אצבע.שמות פרטיים שמקורן במצרית: משה, רעמסס, מרים, מררי, פינחס, פוטיפר, פוטי פרע, חופני, תחפניס, ומילים שלא ידוע: צלופחד, אהרון.• השפעת העברית ושפות שמיות על המצרית:מרכבה, צמד, שריון, אשפה (אשפת חיצים), נערים, משנֶה (השני במרכבה), קצין, צבא, מגדל, שקל, מנה, כסף, גפן, שעורה, זית, חסה, תפוח, עדשים, פול, חומץ, אורן (העץ), קוץ, גמל, עדר, אביר, סוס, חיפושית, לביאה, גוזל.***פרופ' דנאל קאהן - מהחוג לתולדות עם ישראל ומקרא באונ' חיפה, אגיפטולוג (חוקר מצרית), והיסטוריון שחוקר את תולדות המרחב מהודו ועד כוש באלף השני ובאלף הראשון לפסה"נ למניינם, כלומר הוא חוקר את ישראל ויהודה בין האימפריות - אשור, בבל, פרס, מצרים וכוש - השכנים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 89: כשהעברית נאבקה על חייה / ד"ר מירב ראובני 04.03.2026 1h 3min

  איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" - פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית.***איך נראית מהפיכה לשונית כשהיא עדיין אינה בטוחה בהצלחתה, ואיך הופכים שפה עתיקה של קודש, רוח וסֵפר לִשפת חדשות, פוליטיקה וחיי היום-יום?בשיחה עם ד״ר מירב ראובני חזרנו מעט בזמן - לתקופת העברית בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, וצללנו לרגע שבו העיתונות העברית והספרות העברית לא רק תיארו מציאות – אלא ניסו ליצר אותה בעזרת חידוש העברית כשפת אם.בפרק עסקנו בסיפור חידוש העברית מהזווית של העיתונאים, הקוראים, המשכילים, המתנגדים ועוד, וקיבלנו הצצה אל הוויכוחים הסוערים שהיו על שפה, זהות ולאוּמיות. עסקנו בקְרב של העברית עם היידיש ואיך הצליחה העברית לגבור עליה, דיברנו איך קרה שבאותה התקופה ראו אור 3 עיתונים בעברית בתקופה שלא דיברו עברית כשפת אם, ואיך לימדו המורים בבתי הספר בעברית כשבפועל אין חומרי לימוד הכתובים בעברית.***ד״ר מירב ראובני - עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז לחקר יהדות פולין באוניברסיטת בר אילן, וחוקרת של התרבות העברית המודרנית והעיתונות היהודית הרב לשונית - בדגש על הפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית באמצע המאה ה-19 למניינים ועד מלחמת העולם הראשונה וקצת אחרי כן.מחקריה עוסקים בְּפולמוסים, בחינוך, בספרות עברית ועוד.מחברת הספר העברית מסמל למציאות – שיח על שפה מתחדשת, נושא הפרק שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 88: חרוז שחושף סודות של 1,000 שנה / ד"ר יעקב עציון 08.02.2026 1h 15min

  מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.***אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)אגרטֵל / אגרטָלרֶגֶב / רָגָבפרוזדור / פרוזדוד קְלָף / קֶלֶף דִיר / דֵיראפיקומָן /אפיקומֵןשוּמָן / שוֹמֶןחוּמָש / חוֹמֶששרפרַף / שרפרֵףרב הַאי / הָאֵיי גאוןביתָר / ביתֵרקצָר / קצֵרהאות קוּ"ף / קוֹ"ףסימן הניקוד קמָץ / קמֵץאֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)***ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג.כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  "קולולושה" בפרק בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה 22.01.2026 1h 19min

  שלא תגידו שלא שמעתם על זה: קבלו הדרכה מעשית וממוקדת באוצרות הטמונים במילון ההיסטורי מבית האקדמיה ללשון - מילון שלא יסתיים בימי חיינו 😱. פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***מהו המילון ההיסטורי, במה הוא שונה ממילון רגיל, איך מחברים מילון כזה ומתי יסיימו אותו (נראה שלא בימי חיינו) - כך התחיל פרק הבונוס המיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, אבל מהר מאוד הוא עבר להדרכה מעשית במילון.גלו איך מחפשים בו, על חיפוש חיבורים ועל חיפוש מילים, איך מחפשים צירופים ואיך מחפשים תבניות של מילים או משקלים.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.***ד"ר אריאל שוה - ראש המדור לספרות הרבנית וסגן העורך במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה
• 
  "קולולושה" בפרק בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני 22.01.2026 1h 5min

  גלו איך בעזרת נקדן פשוט תוכלו לנקד בעצמכם ואיך עולם הטכנולוגיה משרת את הלשון במגוון כלים שיכולים לסייע למורים, לאנשי חקר ולכל אוהב לשון - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***הדרכה מעשית וממוקדת של כלי לשון לציבור הרחב בפרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית:• נקדן חינם ובו מגוון אפשרויות (נקדן מהיר, רגיל, מקצועי, רבני ועוד)• חיפוש משוכלל בתנ"ך וגם בתלמוד• כלים שמאתרים תבניות של מילים – לפי האותיות או לפי הניקוד• כלי של שדות סמנטייםוכן עוד כלים טכנולוגיים מגוונים מאת עמותת דיקטה שיסייעו לכל אוהב לשון.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.***ד"ר הלל גרשוני - חוקר במֶרכז לניתוח טקסטים דיקטה ובתלמוד הירושלמי הדיגיטלי; דוקטור לתלמוד ועוסק בכתבי יד של תורת חז"ל ובכלים דיגיטליים למחקר זה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה
• 
  "קולולושה" בפרק בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב 22.01.2026 1h 31min

  מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***פרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, ובו מבוא בסיסי לעולם טעמי המקרא ומאחורי הקלעים שלהם: מתי המציאו את טעמי המקרא ולשם מה, מה פירוש שמות הטעמים, ומהו טעם מפסיק ומהו טעם משרת.בפרק תגלו כמה מערכות טעמים יש, על מלכים ומשרתים, ולמה טעם השלשלת נדיר כל כך. כמו כן דיברנו בפרק על דו-משמעות של פסוקים והכרעת טעמי המקרא, על חלוקות מפתיעות של הטעמים, ועד כמה באמת מחייב הפיסוק של הטעמים במובן הפרשני.עוד בפרק על טעמי אמ"ת, על מקור סימון הטעמים בידיים כדי לסייע לקורא, ומה דעת על המחקר על המנגינה "המקורית" של טעמי המקרא: המנגינה הספרדית ירושלמית, המרוקאית, האשכנזית או התימנית.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.***ד"ר לאה הימלפרב - לשעבר מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן; התחום העיקרי של מחקרה הוא טעמי המקרא והמסורה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה
• 
  פרק 87: ככה השפיע הרמב"ם על עברית ימינו / ד"ר דורון יעקב 05.01.2026 1h 29min

  איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? - פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול.***פרק שעוסק בסוגיות ליבה לפי שיטת הרמב"ם: למה העברית נקראת לשון הקודש, האם העברית היא לשון הסכמית ככל הלשונות או יצירה אלוהית, ומדוע נבחר דווקא רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה.בשיחה עם ד"ר דורון יעקב על לשונו של הרמב"ם ביררנו איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, ובמה הוא שהשפיע על עברית ימינו. בפרק תכירו את הרגישות הלשונית של הרמב"ם - על תיקוני הלשון והעריכה שלו את עצמו, על המודעוּת שלו להבדל בין תרם תרומה ובין הרים תרומה, ועל החלטתו לכתוב את משנה תורה בלשון חז"ל דווקא (ובפרק בדקנו אם אכן הוא הצליח בכך).בפרק ניסינו להבין מתי בחר הרמב"ם להשתמש במובהק בלשון המקרא, נגענו בהשפעה הלא מודעת של הערבית עליו (בתחומים שונים: שם המספר, אוצר מילים, תחביר) ועל השפעת הארמית עליו -  כולל מדוע הוא לא תרגם את המונחים הארמיים מיגו ואסמכתא.עוד הדגמנו כיצד מפירוש המשנה לרמב"ם לומדים על הגייתו של הרמב"ם עצמו, ומדוע המילים שהוא חידש מועטות כל כך.***ד"ר דורון יעקב – מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל את אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון, וחקר את לשון הרמב"ם. התארח בפרק 69 בקולולושה בנושא מסורת העדות.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 86: ועד הלשון - סיכום: חזון לעומת מציאות (ה) / ד"ר יאיר אור 24.12.2025 1h 23min

  למה העברית שלנו חייבת את קיומה למילים הלועזיות, האם הציבור הרחב ראה בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שזלזל בו, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון לאקדמיה ללשון * חלק ה ואחרון בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***לפני חלק סיכום המסע שלנו בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון נגענו בעוד כמה נקודות: האם ראה הציבור הרחב בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שמא זלזל בו, האם ועד הלשון האמין שהחלטותיו באמת ישפיעו על הציבור כי אפשר להנדס שפה ולתכנן אותה או שהוא לא האמין בכך (התשובה תפתיע אתכם מאוד), ואיך הגדיר הוועד את פועלו הלשוני - תחייה של העברית, חידושה או שמא הנדוס שלה?בחלק החמישי והאחרון בסדרה עם ד"ר יאיר אור גם בדקנו למה לא כתב ועד הלשון ספר דקדוק רשמי לשפה העברית (עד היום אין כזה!), האם תיקוני ההגייה שפרסם: "אמור, אל תאמר" באמת מעידים על ההגייה הרווחת בציבור בתקופתו (בקצרה: לא), ואיזו שפה השפיעה השפעה רבה על כללי הפיסוק שקבע הוועד ואיזו שפה משפיעה בימינו. עוד תגלו מדוע "העברית החדשה חייבת את קיומה למילים הלועזיות", כדברי ד"ר אור, מה קרה שאט-אט יש שחיקת במעמד לשון המקרא, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון ובין ממשיכת דרכו - האקדמיה ללשון.בפרק גם סיכמנו את המיתוסים המרכזיים שנופצו בסדרת הפרקים, ובדקנו במבחן התוצאה במה הצליח הוועד ובמה פחות.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 85: כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד) / ד"ר יאיר אור 23.12.2025 1h 23min

  השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***זה הנושא הטעון ביותר בוועד הלשון שהביא למלחמות הסוערות ביותר בו: שאלת הכתיב בעברית –  מלא או חסר.למה דווקא הנושא הטכני לכאורה הזה – אם נכתוב כוח או כח; שירות או שרות –  עורר מלחמות רבות כל כך? בחלק הרביעי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור ניסינו לענות על השאלה. בפרק מוצגים 3 הבעיות המרכזיות שיש בסוגיית הכתיב בעברית (חוסר אחידות, שתי מערכות כתיב - מלא וחסר, חוסר ייצוג לתנועות), וכן ההצעות השונות למתן מענה לנושא: מן ההצעה לחייב ניקוד מלא תמיד, דרך ההצעה לכתוב בכתיב מלא כבר בכיתה א, וכלה בהצעה המהפכנית של האקדמיה ללשון אשר נתקלה בהתנגדות עזה מהציבור (כולל האמירה "אתם שורפים את התלמוד!"): להוסיף שני סימנים חדשים לאותיות האל"ף-בי"ת העברי.בפרק תתוודעו ל"מהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20", לפי ד"ר אור, מהפכת הכתיב הדקדוקי של ילין, וכן תכירו את ההצעה המפתיעה של נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי לחולל שינוי בכתיב בעברית, ואת ההצעה הרדיקלית שבה תמכו איתמר בן אב"י וז'בוטינסקי: להחליף את הכתב העברי בכתב הלטיני!עוד בפרק: באיזו שיטת כתיב נקט ועד הלשון בפרסומיו בעוד הוא דן בנושא; מהו הצעד השערורייתי שבו נקט עורך החוברת של ועד הלשון בשאלת הכתיב (צעד שכמעט גרר מודעות התנצלות בעיתונים!), ועל ההצעה לכתוב בעברית בדומה להוספת אל"ף ביידיש - הצעה שהאקדמיה ללשון קבעה אותה הלכה למעשה וחזרה בה.בסוף הפרק תגלו איזו שיטה "ניצחה" בוויכוח.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 84: הקרב על דמותה של העברית: שאלת המבטא והשפעות זרות (ג) / ד"ר יאיר אור 22.12.2025 1h 5min

  הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***מהן השפות "הרעות" בעיני אנשי ועד הלשון ומהן השפות "הטובות", האם כדי לחדש מילים בעברית יש לשאול מילים מהערבית דווקא או שמא מהארמית, ואולי יש לראות דווקא בשפות אירופה(!) מודל לחיקוי.בחלק השלישי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור שוחחנו על מקורות ההשראה החיצוניים בשאלת חידושי מילים: למן ההצעה הקיצונית של בן יהודה להמציא שורשים יש מאין, דרך הצעתו לאמץ את כל השורשים של השפה הערבית וכלה בהצעה לאמץ מוטיבים ממה שקורה בשפות אירופה. גם נגענו בשאלה מדוע התקנא הוועד בשפה הגרמנית דווקא, ולמה אנשיו זלזלו ברוסית ופחדו מהארמית.עוד דיברנו בפרק על שאלת ערעור הלגיטימציה של ועד הלשון כמוסד אם הוא יבחר לאמץ מילים מערבית ("יש בכך פחיתות כבוד לעברית"), צעד שיכול להביא לזלזול של הציבור בהחלטות הוועד, וכמו כן גם שוחחנו על "המשחק הכפול" של ועד הלשון - בין שימור למודרנה.כמו כן יוחד בפרק חלק נכבד לוויכוח בקביעת המבטא של העברית (המבטא אשכנזי, המבטא מזרחי או המבטא התימני), ובניגוד למה שמקובל לחשוב לא בכל דבר בשאלת הגיית העיצורים (האותיות) או התנועות (סימני הניקוד) ראו חלק מאנשי הוועד בשפות השמיות דווקא מודל לחיקוי. גם חלק מההחלטות או מההצעות של הוועד בנושא ההגייה מפתיעות: לאמץ את הגיית הצד"י הלא מזרחית, לבטל את סימון הדגש הקל באותיות ג, ד או החובה לסמן תמיד דגש בעיצורים B, K, P.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 83: כשהעברית נקרעה בין לשון המקרא לחז״ל (ב) / ד"ר יאיר אור 21.12.2025 1h 2min

  פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***הפרק הזה ינפץ לכם כמה מיתוסים: ועד הלשון לא בהכרח התכוון להחיות את שפת התנ"ך דווקא; אין מתאם מחייב בין אדם חילוני ומשכיל ובין עמדותיו שהעברית המתחדשת תהיה מקראית דווקא לעומת אדם דתי-רבני שיעדיף את לשון המשנה; רבים מחברי הוועד קיבלו השראה לא רק משפות שמיות אלא גם משפות אירופה.בחלק השני בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור הוא שיתף בקולות השונים של אנשי ועד הלשון בנושא הדקדוק של העברית: דקדוק המושתת על לשון המקרא והתנ"ך או דקדוק שיסודו בלשון המשנה ואולי גם בספרות ימי הביניים ובספרות הרבנית. את הדיון בנושא ליוותה המילה אוגן וצורת או צורות הרבים שלה כמקרה בוחן בסוגיה (תבינו מהפרק. זה מרתק!).בפרק עסקנו בשמרנות לעומת חדשנות והוצגו הטענות בעד לשון המקרא (קדמוניות היא יתרון ומקור סמכות וכן אפלטוניזם לשוני) לעומת הטענות בעד לשון חז"ל וימי הביניים (תפוס לשון אחרון). כמו כן עלתה השאלה אם חברי הוועד היו עקיבים בדעתם או שפעם גילו שמרנות ופעם ליברליות.ממסקנות הפרק עולה גם ביקורת כלפי מי שקורא לעברית שלנו "ישראלית" וגם תובנה שהידע הלשוני של אנשי הוועד על הנעשה בשפות אחרות השפיע על תפיסת עולמם ביחס לעברית.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 82: ההיסטוריה מלאת התהפוכות של ועד הלשון (א) / ד"ר יאיר אור 20.12.2025 1h 12min

  ההיסטוריה של ועד הלשון - הגוף שלימים יהיה האקדמיה ללשון: מה היו מטרות הקמתו, על המתחרים שהיו לו ועל מקורות המימון שלו (אל תשאלו!), וגם: מה הקשר בין אליעזר בן-יהודה לג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד * חלק א בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***3 גלגולים שונים ומקומות שונים עבר ועד הלשון מאז היווסדו לראשונה בשנת תר"ן (1890) ועד שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. בחלק מהזמן שהיה פעיל – פעלו גם גופים אחרים שהתחרו בו, והיה אדם אחד שהצליח לאגד את כולם יחד.פרק ראשון בסדרה שעוסק בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון - הפרק הראשון מציג את ההיסטוריה של הוועד: מי הקים אותו, אילו בעיות הוא ניסה לפתור, מה היו מקורות המימון שלו, ומי התנגד לו.בשיחה עם ד"ר יאיר אור דיברנו על חברת שפה ברורה שהקימה את הוועד הראשון, שוחחנו על המספר הזעום של האנשים שהשתתפו בפעילות הוועד וגם דנו בשאלת הסמכות שלו. גילינו מה חוללו התהפוכות הפוליטיות הרבות ומלחמת העולם הראשונה לוועד וגם לאנשים השונים שהיו חברים בו ומהן התמורות שחלו במשתתפיו (למשל: מחצי חברי ועד יוצאי עדות המזרח וחצי יוצאי אשכנז - הרבה יותר חברי ועד יוצאי אשכנז), וגם למה פרסם הוועד את החלטותיו בלי נימוקים.עוד שוחחנו על כך שבניגוד למחשבה הרווחת בן יהודה לא המציא את העברית, דיברנו על המתנגדים שהיו לו בוועד, מדוע הוא נטש בזעם את הוועד ומה הקשר בינו ובין ג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 81: השורש האתיופי של העברית / פרופ' אנבסה טפרה 15.11.2025 54min

  למה הם כותבים משמאל לימין, האם יש מילים עבריות שהשפיעו עליה, והצצה למילים זהות באמהרית ובגעז (אתיופית) - על השפות האחיות של העברית שכמעט איש בארץ אינו מכיר באמת.***לפחות 4 פרטים מרתקים שלמדתי בפרק הזה: באמהרית אין שמות לאותיות האל"ף-בי"ת, המין הדקדוקי נקבע בדרך שונה לחלוטין מן העברית, הכתיבה משמאל לימין, ובניגוד לעברית אין מערכת זמנים משולשת של עבר, הווה, עתיד!בפרק תגלו מילים דומות לעברית (דם, זבוב, אבא, אימא), ומנגד איך קרה שמילים בסיסיות אחרות אינן דומות לאמהרית (כמו: מים, כלב). כמו כן תלמדו מדוע סדר המילים בה שונה, כמה בניינים יש באמהרית (12!) ובגעז (4!), תכירו בניין מיוחד שיש באמהרית ואין בעברית, ותגלו אם יש גרוניות בגעז ובאמהרית, וגם מה קורה עם הדגשים החזקים שם.כמו כן בפרק סוף-סוף תבינו מה הסיפור של שֵם השפה - אתיופית או אמהרית, תגלו אם יש אקדמיה ללשון באתיופיה, וגם תשמעו את הפסוק "שמע ישראל" בגזע ובאמהרית ותנסו לזהות מילים דומות.***פרופ' אנבסה (אריה) טפרה – פרופ' באונ' תל אביב, שם הוא מלמד בין השאר אמהרית וגעז. היה מרצה באוניברסיטת אדיס אבבה.כמו כן היה המפמ"ר (המפקח הכללי) לאמהרית באגף השפות במשרד החינוך, ובעברו המתרגם הראשי ועורך המשנה של העיתון הדו-חודשי ידיעות נגט (ויש דמיון למילה עברית שאתם מכירים - פרטים בפרק).***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
• 
  פרק 80: "לצמצם את מספר החריגים בלשון" / ד"ר אורלי אלבק 20.10.2025 57min

  גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש - וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתו זו.***"הייתי מצמצמת את מספר החריגים בלשון עד מאוד כי החריגים הרבּים מעיקים וקשה לזכור אותם" - לד"ר אורלי אלבק יש גישה חריגה בשאלת התקן בשפת העברית. הכללים, ההכללות, הסדרת המערכת וההיגיון הלשוני (הגיון הלשון) חשובים לה מן הפרטים ומיוצאי הדופן והם חשובים לה אפילו יותר ממה שרוב הציבור אומר.בשם איחוד המערכת ופישוטה היא מוכנה לשלם מחירים לשוניים. למשל: אם מחבֶּרֶת-מחבָּרות היא מבקשת להכשיר גם את איגֶרֶת-איגָרות, אם מגדָל-מגדְלי־ היא מבקשת להכשיר גם תושָב-תושְבי־.בשיחה עימה בדקתי את הגבולות שלה בשלל נושאים:* האם היא תאשר את הצורות ליסוע וליגוע* למה היא מבקשת להכשיר את יכַל אבל לא את יושן* שם המספר - האם היא בעד לשנות את הכלל ולהתאימו למה שרוב הדוברים אומרים?* צומת - אם לדעתה יש לקבוע שהמין הדקדוקי יהיה גם נקבה* יש לי את - היא תכשיר את הצורה?* על משקל פָּעיל לעומת פְּעיל - אם היא תאשר את צָמיג, רָכיב* על צורת הרבים של שנתון - התקן לעומת ההגייה הרווחת* על צורת הנטייה של עַיִר ושל דַיִש* כללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) - על הרצון שלה לכתוב צוהוריים, היתלבש.עוד שוחחנו על כך שהיא רואה בחיוב את החלטה האקדמיה ללשון להתיר גם את קֵן ציפור, חלַב אם וכן שני נסמכים לסומך אחד (מורי ומורות ישראל; חברי וחברות הכנסת), וכן דנו בהבדלים בין הגישה שלה ובין הגישה של פרופ' חיים כהן שעימו הקלטתי פרק בנושא הזה והאוחז בגישה שונה.***ד"ר אורלי אלבק - לשעבר עובדת האקדמיה ללשון במשך 25 שנים, שם ריכזה את העבודה במאגר המונחים וניהלה את מדור ההשתלמויות של האקדמיה.היום חברה בצוות מחקר ופיתוח של עיבוד ממוחשב של העברית בדיקטה ומרצה בתוכניות לעריכת לשון (כולל במרכז ללימודי הטקסט – שם שנינו מלמדים) ובהשתלמויות למשפטנים.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il