דעה לא פופולרית

Epizody

• 
  ״בקרוב חצי מתושבי הנגב יהיו עם זהות פלסטינאית״ | חגי רזניק 07.09.2026 1h 4min

  ״ב-2050, קרוב למחצית מהנגב הבדואי יהיה בזהות פלסטינית. מכון ריפמן כתב תרחיש ייחוס וקרא לו ״דרך חברון״. במילים של חגי רזניק: השביעי באוקטובר יהיה פסיק ליד מה שעשוי לקרות בנגב.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇חגי רזניק הוא מנכ״ל מכון ריפמן לפיתוח הנגב ולשעבר מנכ״ל משרד השיכון. רזניק גדל בקיבוץ רביבים והיום הוא מוביל במסגרת מכון ריפמן תוכנית לטיפול באתגרי השורש שמאיימים על הנגב.דיברנו על: 👇🟡 150 אלף כלי נשק לא חוקיים בנגב: הנגב הפך ל״אמזון של הנשק״ — האב ההברחות שמספק את החברה הערבית, את עזה ואת יהודה ושומרון. רזניק מציג את מודל ה״פוליגונים״ לטיפול במכת הנשק הבלתי חוקי המשתוללת.🟡 8,000 שקל בשנה מכל בית אב בישראל: זה מה שכולנו משלמים על כלכלת הפרוטקשן — במכולת, בדיור, בכל מוצר. 🟡 הזהות הפלסטינית שנולדת בסורוקה: איך גברים בדואים אזרחי ישראל מייבאים נשים, לעתים קטינות, מחברון וג׳נין, איך הילדים הופכים אוטומטית לאזרחים — ואיך שלילת קצבאות עשויה לפתור את ההצפה הדמוגרפית הפלסטינאית של הנגב.🟡 מורים מג׳נין וחברון לימדו בבתי ספר ישראליים: עד לפני חודשים ספורים. רזניק מסביר איך זה נעצר, למה חייבים להקים רשות חינוך נפרדת ל-90 אלף איש בפזורה — ולמה דווקא ההנהגה הבדואית מתנגדת לזה.🟡 מי שמתנגד להסדרה — ולמה: הטענה של רזניק שהתנועה האסלאמית, שהפכה להנהגה העל-שבטית בנגב מאז שנות ה-80, מייצרת דחיינות מכוונת. הימנעות מפתרון הבעיות דווקא מיטיבה עם חדירת התנועה האסלאמית לנגב והנצחת הפזורה הלא חוקית.🟡 והוויכוח בינינו: על התיישבות יהודית בנגב — האם צריך לפזר יישובים חדשים או לחזק את המטרופולינים? ״אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל אביב,״ אמר בן גוריון. רזניק מזכיר לנו למה זה עדיין נכון.האזנה נעימה! 🎧
• 
  שי פירון: ״מצב החינוך הוא פיגוע אסטרטגי, לא פחות חמור מאתגרים בטחוניים״ 01.09.2026 48min

  שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון מספר: מערכת החינוך לא כושלת בגלל תקציבים. היא מכשירה ילדים לעולם שכבר לא קיים בכלים שכבר אינם רלוונטיים.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇הרב שי פירון הוא שר החינוך לשעבר, מייסד תנועת ״פנימה״ ונשיאה, מחנך ומי שהיה חבר בועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. בפרק הזה הוא מדבר על חוליי מערכת החינוך והדרך לתקן אותה.דיברנו על: 👇🟡 איך יכול להיות שמשרד החינוך גם מפעיל בתי ספר וגם מפקח עליהם? 🟡 איך קרה שכשר חינוך ישב לפגישת עבודה רק פעם אחת עם ראש הממשלה ומה זה אומר על היכולת להוביל שינויים בתוך המערכת?🟡 הממותה שנקראת חינוך מיוחד: האינפלציה בהגדרת ילדים תחת ״החינוך המיוחד״ שואבת 20% מהתקציב. זה בדיוק כמו תווי החניה לנכים.🟡 איך מבזרים את המערכת ונותנים למחנכים ולשטח חופש לחנך ביעילות וגמישות.🟡 מקום 17 מתוך 22 ב-OECD: רמת הכניסה של מורים בישראל. ״זה פיגוע אסטרטגי.״״אם אתה יודע מה אתה רוצה ואתה מפוקס – אפשר,״ הוא אומר, ומבטל בכיינות של שרים שצועקים ״דיפ סטייט״ על כל כשלון מקצועי. האזנה נעימה! 🎧
• 
  אסור לומר בממשלה: ״ייהוד הגליל״ | ד״ר רות קבסה-אברמזון 27.08.2026 1h 13min

  ד״ר רות קבסה-אברמזון – היא מחברת הספר ״המדינה אינה זמינה כעת״ ומי שהתמודדה לאחרונה בפריימריז בליכוד. היא טוענת: השירות הציבורי בישראל לא קרס רק בגלל בירוקרטיה מסועפת. הוא קרס כי איבד את התשובה לשאלה ״בשביל מה אנחנו כאן״ – וכשלמערכת אין כוכב צפון, כל שאר הכשלים הם רק סימפטומים.דיברנו על: 👇🟡 שחקני הווטו: היועץ המשפטי שתפקידו לתקוע, החשב שתפקידו לא להוציא כסף, הנציבות שתפקידה לא לאשר, התקשורת והוועדים. איך כל שחקן וטו עוסק, בשל מבנה המערכת, בעיכוב מדיניות של נבחרי הציבור. 🟡 האם יש דבר כזה דיפ-סטייט? 🟡 הפקיד שלחש בישיבה סגורה: ״ייהוד הגליל״ – כי כבר אז הבין שאסור להגיד את זה בקול. 15 שנה אחר כך: היהודים הם מיעוט לאומי בגליל.🟡 ״כן, זה מעליב״. על המירוץ של קבסה-אברמזון בפריימריז: נתניהו תמך בה, וביום הבחירות פרסם תמיכה במועמדת אחרת. רות מספרת מה קרה שם, כולל הקמפיין הרעיל נגדה.🟡 מברית גורל לברית ייעוד: למה אנחנו יודעים להתאחד רק כשיורים עלינו – ומה צריך לקרות כדי שנדע להתאחד גם כדי לבנות.האזנה נעימה! 🎧
• 
  אלכס קושניר: ״לא משנה מי ייבחר, השיטה תמיד תוביל לפלסטרים״ 19.08.2026 1h 1min

  ״דמיינו משאל עם ובו העם בישראל כולו מחליט מה השיטה החדשה שבה המדינה צריכה להתנהל״. עשינו בפודקאסט מסע בן שני פרקים לשינוי שיטת הממשל. הפרק הזה שונה: הוא לא על איזו שיטה חדשה נכונה לישראל – הוא על איך בכלל מגיעים לשם.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇התארח אצלי אלכס קושניר – חבר כנסת לשעבר מטעם ישראל ביתנו, יו״ר ועדת הכספים, וכיום מנכ״ל מכון המכון האסטרטגי לעתיד ישראל (ISFI) .דיברנו על: 👇🟡 ״זה לא באג. זה פיצ׳ר של המערכת״ - מדוע פוליטיקאים נאלצים לחשוב בטווח הקצר ולעסוק בפלסטרים ולא בשינויים מבניים אמיצים.🟡 האיום הקיומי על היכולת שלנו לשרוד כאן, איום שהופך את החלפת השיטה הקיימת לעניין קיומי.🟡 מה התהליך לשינוי השיטה: המנגנון הקונקרטי שאלכס מציע לחוקק מיד אחרי הבחירות – כולל אספת אזרחים של 1,000 איש שנבחרים באופן אקראי, וסיום במשאל עם מחייב.🟡 למה משאל עם דווקא עכשיו? ומה למדנו מאירלנד ומשוויץ🟡 מה הישראלים באמת חושבים כפי שעלה מסקר שערכו במכון: מי באמת מאיים על אורח חייהם?.״הרכבת ירדדה מהמסילה״, אומר קושניר, ״אבל אפשר להחזיר אותה לפסים כדי שנמשיך יחד קדימה״. לדבריו, מי נוהג בקטר פחות משנה, החזרה למסילה היא הדבר העיקרי.האזנה נעימה! 🎧
• 
  קרן טרנר: ״לא תדמיינו כמה מינויים פוליטיים לא-ראויים נעשו״ 12.08.2026 1h 28min

  קרן טרנר הייתה מנכ״לית משרד התחבורה בגיל 37, אחר כך מנכ״לית משרד האוצר בשיא הקורונה – וקמה והלכה. עכשיו, לקראת הבחירות, היא מתמודדת לכנסת במפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט, ובאה לדבר בפתיחות על מה שבאמת שבור במדינה הזאת – ומה היא מתכננת לעשות עם זה. ⭐ מאזיני דעה לא פופולרית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציה, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״ ונמשיך את השיח שלא מתקיים בתקשורת המסורתית.ועכשיו לפרק עצמו 👇דיברנו על: 👇🟡 למה קרן טרנר נגד תחבורה ציבורית בחינם: ״כשאתה עומד ומחכה לאוטובוס, אתה בעיקר רוצה שהוא יגיע״. מה הכשל ברפורמת התעריפים של מירי רגב – שבה, לדבריה, מאות מיליונים הופנו לאוכלוסייה שלא עובדת ולא משרתת – ולמה רכבת ישראל נמצאת בכאוס ניהולי מוחלט, בלי מנכ״ל, למעלה משנה.🟡 המינויים הפוליטיים שהורסים את המדינה: ״אף אחד לא רוצה לעבוד בשירות הציבורי היום, כי רואים שהשיקולים הם שיקולים זרים״. קרן מתארת שרשרת שלמה: מינוי פוליטי מוביל לחברה ממשלתית חלשה, שמוציאה מכרז גרוע, שמוביל לעיכובים והתייקרויות – ובסוף לעוד פקקים ועוד תאונות דרכים. ״כמעט 500 הרוגים בשנה – זו לא גזירת גורל.״🟡 האומץ להתעמת – עם ארגוני המורים: ״אם צריך לריב עם יפה בן דוד, כמה זמן שייקח – זה מה שצריך לעשות״. שאלתי אם בגוש השינוי יש בכלל אומץ לרפורמה בחינוך שתתעמת עם הוועדים, גם במחיר של שביתה ארוכה. התשובה חדה: ״מלחמה בוועדים זה אמצעי בדרך למטרה.״🟡 פינוי-בינוי לחינוך: על בתי הספר של המפלגות החרדיות כמאגרי ג׳ובים, תקורות ומנגנון שליטה. על שכר מורים לפי כישורים ולא לפי ותק, על ביזור סמכויות למנהלים – ועל הרגע שבו זה נהיה אישי: הבן הקטן שלה עולה לכיתה א׳ עם 24% חרדים במחזור. ״אנחנו חייבים להצליח לחיות ביחד, אחרת פשוט לא נתקיים כאן.״🟡 יוקר המחיה: על תחרות ביבוא ובשיווק, על מונופולים, על תחרות בכשרות (״מה שכשר ליהודי חרדי בברוקלין אמור להיות טוב גם לנו״), על רשות מזון שתפרק את הבירוקרטיה, ועל הפשיעה שמוסיפה עד 5% למחיר של כל מוצר – כשאפילו המדינה משלמת פרוטקשן.🟡 למה עזבה את משרד האוצר: על תוכנית ה-100 מיליארד בקורונה שהיא הובילה, ועל הרגע שבו זה התהפך לפיזור כספים פופוליסטי. ״לא מעבירים תקציב מדינה בזמן קורונה רק כדי שגנץ לא יהיה ראש ממשלה״. וגם – התשובה שלה לפרופ׳ אבי שמחון, שאמר כאן בפודקאסט שהיא ופקידי האוצר הפריעו לו.ויש גם זווית אישית: קרן מספרת על מייל ספונטני אחד ששלחה כמנכ״לית משרד התחבורה – ואיך הוא שינה תרבות עבודה גם במשרדים אחרים. ולמה היא מתכוונת, גם אם תהיה שרה, להמשיך לצאת פעמיים בשבוע לילדים.פרק ענייני, ישיר ומלא אופטימיות – עם מי שראתה את המערכת מבפנים, יודעת בדיוק מה שבור, וחזרה כדי לתקן.האזנה נעימה! 🎧
• 
  עידן טנדלר: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט״ 09.08.2026 1h 3min

  ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית. כ- 60% מהייצוא והמקור לחדשנות גם בתחומי בטחון. מרחפים מעליו איומים אמיתיים – מהפכת הבינה המלאכותית, השקל החזק וגל הרילוקיישן. אבל גלומות בו גם הזדמנויות אדירות לצמיחה ולשינוי של החברה הישראלית כולה. ⭐ מאזיני דעה לא פופולרית - שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא עידן טנדלר – יזם הייטק, לשעבר סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו, שותף בקרן ההון סיכון Vine Ventures, ומייסד תנועת ״אנו באנו״ שמחברת בין ההייטק לחברה הישראלית.דיברנו על: 👇🟡 מהפכת ה-AI משנה את ההייטק מהיסוד: למה הבינה המלאכותית היא לא ״עוד מהפכה טכנולוגית״ אלא רעידת אדמה שמשנה את כל המודל של הקמת סטארט-אפ – ולמה ישראל, ארץ הסטארט-אפים הקטנים, חשופה אליה במיוחד.🟡 השקל החזק והמשבר בהייטק: איך מהנדס ישראלי הפך תוך שנה ל-20% יקר יותר ול״עובד הכי יקר בעולם״ – ומה זה עושה למרכזי הפיתוח של אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט בישראל.🟡 המדיניות הכלכלית שחסרה: אילו כלים יש לממשלה שהיא פשוט לא מממשת?🟡 הבועה שאסור שתתקיים: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט.״ 16% מהאוכלוסייה מחזיקים את כל הכלכלה, בעוד ערבים, חרדים ובני נוער בפריפריה נשארים בחוץ. המרחק בין נער בדימונה ליזם שהקים חברת ענק – שעה וחצי נסיעה בלבד, אבל מרחק ענק מבחינה תרבותית ומנטלית.🟡 ההייטק ככור היתוך חדש: החזון של ״אנו באנו״ – למנף את הכוח הזה לפתרון האתגרים הכי עמוקים של ישראל, ולמה עידן אופטימי במיוחד.פרק על המוח של הכלכלה הישראלית – האיומים שמעליו וההזדמנויות האדירות שגלומות בו.האזנה נעימה! 🎧
• 
  הרב דוד סתיו | צריך בכלל רבנות ראשית? 03.08.2026 1h 12min

  ממשלות בישראל כמעט תמיד נופלות על סוגיות דת ומדינה. זה בוער בקרביים של הישראלים. מהמחשבה הזו יצאתי לשיחה עם הרב דוד סתיו על שדה המוקשים של החברה הישראלית ועל הדרך לפירוקו. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא הרב דוד סתיו – מייסד ארגון ״צהר״ ורב העיר שוהם, ומהקולות הבולטים והמשפיעים בציבוריות הישראלית. הרב סתיו מייצג זרם שמאמין שהיהדות לא צריכה לעמוד בסתירה למדינה דמוקרטית ולחיים המודרניים – אלא לשמש גשר בין רובדי החברה. דיברנו על: 👇🟡 מונופול הכשרות: למה בשר כשר בישראל יקר ב-20% מבחו״ל, איך משגיחים מסוימים מגיעים למשכורות של מאות אלפי שקלים, ולמה השליטה בשוק הכשרות נמצאת בידי עסקנים פוליטיים. וגם על רפורמת הכשרות שנדרסה ממש לאחרונה.🟡 ביקורת חריפה על מערכת הגיור הרשמית: ״השיעור הראשון שהמתגייר מקבל הוא איך לשקר טוב יותר את הרב.״ על גיור כהלכה, על מי נחשב יהודי, ולמה זו שאלת היסוד של המדינה היהודית.🟡 האם צריך בכלל רבנות ראשית? שאלנו את השאלה הרדיקלית – ״עולם ישן עד היסוד נחריבה?״ האם לרבנות הראשית יש בכלל תקנה או שכמו ממסדים אחרים, גם את הממסד הזה צריך לבטל?🟡 על הזרם החרדל״י העולה, על הפער בין ״אופטימיות״ ל״תקווה״, ועל למה הרב סתיו – למרות הכל – מסרב לוותר על אף יהודי, חילוני או דתי. ״אני מפחד פחד מוות שמאות אלפי ישראלים ירדו מהארץ.״פרק עמוק, כן ולדעתי גם חשוב מאד.האזנה נעימה! 🎧
• 
  כך נשקם את התמיכה בימין האמריקאי | עם מתן לב-ארי 26.07.2026 1h 8min

  ״אנחנו מזמן כבר לא מדינה ענייה – אנחנו מהמדינות העשירות בעולם. אי אפשר לנהל את המדיניות כאילו זה קיבוץ ששולח ווטסאפ אחד לשני.״ מהמשפט הזה יצאנו למסע על אחד האתגרים הכי קריטיים והכי מוזנחים של ישראל: הקשר המשתנה עם ארצות הברית, הסדק ההולך ומתרחב בימין האמריקאי – ובעיקר, מה ישראל יכולה לעשות אחרת.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא מתן לב-ארי – כלכלן, בוגר אוניברסיטת Georgetown, לשעבר ראש מטה בלשכת מנכ״ל משרד האוצר בתקופת הקורונה ונציג ישראל בדירקטוריון הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. מתן בא עם תזה חדה: הגיע הזמן שישראל תפסיק להתנהל כמו סטארט-אפ קטן או קיבוץ עני – ותתחיל לחשוב ולפעול כמדינה עשירה וגדולה עם מדיניות חוץ אקטיבית ויצירתית.דיברנו על: 👇🟡 מדוע נזף ג׳י די ואנס בישראל על כך שהיא לא ״מוקירה תודה״ לממשל היחידי בעולם שעדיין תומך בה?🟡 הסדק בימין האמריקאי: קהל גדל והולך במפלגה הרפובליקנית ששואל ״מה אנחנו צריכים את ישראל בכלל?״ מה עומד מאחורי המגמה הזו, וכמה היא מסוכנת?🟡 הסיוע שהוא לא באמת סיוע: מסע מרתק בהיסטוריה של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל – מפרויקט הלביא ועד היום. האם זו בעצם השקעה ולא צדקה?🟡 ההזדמנות ההיספנית: למה ישראל ״עצלה״ כשהיא מתמקדת רק באוונגליסטים – ומדוע דווקא הקהילה ההיספנית, שגדלה לחמישית מכוח ההצבעה האמריקאי עד 2032, היא מפתח אסטרטגי שאנחנו מזניחים.🟡 מה עושים? התזה של מתן: מדיניות חוץ ישראלית אקטיבית שחושבת עשרה צעדים קדימה, מגוונת את הבריתות, וחוזרת להשקיע במדינות מחוץ לארה״ב – כמו שעשינו פעם, וכמו שקטאר עושה היום בתחכום מעורר השתאות – כדי לחזק דווקא את הברית עם אמריקה.פרק שפותח את הראש לאחד האתגרים הכי קריטיים ומוזנחים של ישראל – ומראה שיש בו גם הזדמנויות שרק מחכות שמישהו יקטוף אותן.האזנה נעימה! 🎧
• 
  טריליארד דולר בהישג יד: יהודה טאוב על הפוטנציאל הישראלי שמחכה לפרוץ 19.07.2026 1h 11min

  ⭐ לפני ששמים פליי - שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים כאן באפליקציה ⭐ב״דעה לא פופולרית״ אנחנו מדברים הרבה על איך בונים את המדינה מתוך השבר – המלחמה הממושכת, הקרע החברתי. אבל יהודה טאוב בא ואומר משהו אחר: לא מספיק לחשוב ״בינוני״ או בתוך הקופסה. יש לנו הזדמנות ויכולת לחשוב בענק – לממש את הפוטנציאל הישראלי האדיר שמחכה להתפרץ.טאוב, מחבר הספר ״הפוטנציאל הישראלי״, גיבש 12 רעיונות שכל אחד מהם לבדו יכול לייצר צמיחה של לפחות 100 מיליארד דולר. וכולם נשענים על מחקר רציני, מספרים ומודלים מקובלים בעולם – שום דבר מופרך או בלתי אפשרי. רק צריך תעוזה, חשיבה מחוץ לקופסה, ורצון אמיתי לקפוץ בענק.דיברנו על: 👇🟡 השואה השקטה בעם היהודי: תהליך שעשוי להוביל להיכחדות של חלק אדיר מיהודי העולם תוך שנים מעטות. יהודה מסביר למה יש עלות כלכלית כבדה לשמירה על זהות יהודית – ומה הפתרון שנמצא מתחת לאף, אפשר ליישם אותו מיד, ואפילו לא דורש השקעה כספית של ממשלת ישראל.🟡 מכרה הזהב של האקדמיה: איך נוסיף קטר צמיחה אדיר אם נשנה את הדרך שבה האקדמיה הישראלית ממסחרת את ההמצאות והמחקרים שלה – ולמה זה יתרום גם לאקדמיה עצמה.🟡 התעשייה הביטחונית: הפוטנציאל העצום שגלום בתעשיות הביטחוניות – ולמה הפוטנציאל כלוא בשוק סגור, לא תחרותי, עמוס בירוקרטיה. איך מסירים את החסמים והופכים את ישראל למרכז חדשנות בטכנולוגיה צבאית שעונה על הביקושים הגואים בעולם.🟡 הסברה בשיטות של המאה הקודמת: למה מותגים כמו אדידס מודדים את ערך המותג שלהם כל הזמן ומקבלים החלטות על בסיס דאטה – בעוד ישראל מתנהלת בתחום הזה בחובבנות עתיקה.יהודה פירט את תכניות הענק שלו לא רק כי כל אחת מהן יכולה להיות מנוע צמיחה בפני עצמה – אלא גם כדי להצית מחשבה יצירתית ונועזת. כפי שהוא אומר: ״הרעיון הכי טוב הוא הרעיון ה-13, שאני עוד לא חשבתי עליו״. עכשיו רק נותר לרענן את בניית המדיניות הישראלית כך שתחשוב בענק – לא בבינוני והצפוי.לספר של יהודה - ״הפוטנציאל הישראלי״ - https://sellameir.com/products/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99?srsltid=AfmBOoo0A8i0fq-ajKN8cRgmX93R9PtJWRUpiS4i6-MkfMOSyWANciPWהאזנה נעימה! 🎧
• 
  ״החינוך החרדי מונע מהילדים דברים קריטיים. הרבה מעבר ללימודי ליבה״ 12.07.2026 1h 4min

  שאלת השתלבות החרדים – בכלכלה, בהשכלה ובצבא – קורעת את הציבור הישראלי בימים אלה. מתחת לכותרות מסתתר סיפור חשוב, וייתכן שהוא אחד המפתחות האמיתיים לשינוי: צמיחתו של החינוך הממלכתי-חרדי. מערכות החינוך המפלגתיות (של ש״ס ויהדות התורה), הן ליבת מנגנון השליטה של המפלגות החרדיות – והאמצעי לייצר דור שלם של צעירים ללא כישורי בסיס. אז מה קורה כשנפתחת דלת אחרת ויותר ויותר משפחות חרדיות בוחרות בחינוך הממלכתי?⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורחות שלי הן מיכל צ׳רנוביצקי – אישה חרדית, מיוזמי ומקימי זרם החינוך הממלכתי-חרדי וחוקרת במכון ברל כצנלסון, ומיכל טהון – עורכת דין עם שנים רבות של ניסיון בממשלה ובמגזר הציבורי. שתיהן חברו יחד לנסח מדיניות חדשה שתפרק את החסמים בפני התפתחות הזרם הממלכתי-חרדי, והן באות לספר על מה שקורה באמת בשטח – הרבה מעבר לעניין לימודי הליבה.דיברנו על: 🟡 מה זה בכלל חינוך ממלכתי-חרדי? ומה בדיוק נמנע מילדים חרדים היום בחינוך החרדי הרגיל, חוץ מלימודי הליבה.🟡 הלחצים האדירים מאחורי הקלעים: איך מפעילים לחץ על ראשי ערים שלא לפתוח בתי ספר ממלכתיים-חרדיים – כדי לשמר את הכוח של מערכות החינוך המפלגתיות של ש״ס ויהדות התורה. הביקוש קיים, המשפחות רוצות, ומישהו עוצר.🟡 בית על חול: הזרם הממלכתי-חרדי בכלל לא מעוגן בחקיקה – הוא פועל מתוקף חוזר מנכ״ל של משרד החינוך שאפשר לבטל בכל רגע. איך נוסד ככה?🟡 הסיפור המדהים של חסידות בעלז: למה החסידות הגדולה נכנסה להסדר עם המדינה שהפך את בתי הספר שלה לממלכתיים-חרדיים.🟡 התכנית שמוכנה ליישום: מיכל ומיכל לא באו רק לתאר בעיה – הן בנו תכנית סדורה, כולל הצעת חקיקה והחלטת ממשלה כתובה, שתתיר את החסמים בפני החינוך הממלכתי-חרדי. הכל מוכן.פרק חשוב, אופטימי ומרתק. האזנה נעימה! 🎧
• 
  הסוף לעינוי הדין: רפורמה משפטית (אבל אחרת) 05.07.2026 1h 14min

  לעומת הרפורמה המשפטית שקרע אותנו בויכוח פנימי, יש רפורמות משפטיות חשובות לא פחות שיש סביבן קונצנזוס רחב: עינוי דין, משפטים שנמשכים שנים, חוסר יעילות שמוביל ציבור שלם לתחושה שהמערכת פשוט לא רואה אותו. בפרק הזה אנחנו צוללים אל הרפורמה שמטפלת בבעיות היום-יום של האזרח.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב (עוקב), ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורחת שלי היא אורית קוטב, לשעבר משנה לפרקליט המדינה ובכירה במערכת במשך שנים רבות. אחרי פרקים משפטיים בזווית שונה עם רז נזרי ואבישי גרינצייג, זו הזדמנות לצלול עם מומחית בכירה מתוך המערכת אל רפורמה משפטית מסוג אחר – כזו שמטפלת בעינוי הדין שאזרחים חווים ביום-יום, ובפתרונות שאפשר להעניק. לאורית יש תכנית סדורה בשלושה מעגלים.דיברנו על: 👇🟡 המעגל הראשון – ״רפואה מונעת״ משפטית: מניעת סכסוכים לפני שנוצרו. יש שורה של צעדים שהממשל יכול לעשות על זרועותיו השונות כדי להפחית חיכוכים וסיבות לסכסוכים – עוד לפני שמישהו מגיע לעורך דין.🟡 המעגל השני – דלתות חדשות לפתרון: סכסוכים משפטיים רבים חוזרים על עצמם עשרות אלפי פעמים, כשכבר די ברור איך יכריע השופט – מתביעות פח קטנות של התנגשות קלה בין כלי רכב, ועד בדיקות אבהות. אורית מציעה ערוצים מהירים און-ליין וגישור חובה שמורידים עומס אדיר מבתי המשפט ומעניקים צדק מהיר.🟡 המעגל השלישי – ייעול בתוך בית המשפט: גם כשסכסוך כבר הגיע לבית המשפט, יש מסלולים והליכים שאפשר לפתח כדי לייעל את התהליך, לצד המקרים שבהם דווקא יש היגיון בהליך יסודי וארוך.🟡 מי מתנגד לייעול? שאלנו את השאלות הלא נוחות: על לשכת עורכי הדין שלפעמים מתנהגת כגילדה, ועל שאלת העומק הערכית – האם ההתמקדות בייעול, במקום שיש בו קונצנזוס, היא לא דרך להתעלם מהפיל שבחדר: השאלות הפוליטיות והערכיות על האיזונים והבלמים שמפלגות אותנו?פרק שמראה שמנסה לדבר על תיקון מערכת המשפט בלי להיגרר מיד למלחמת הגושים הפוליטית – ושדווקא שם, אולי, מסתתר צדק אמיתי לאזרח שאפשר לייצר במהרה.האזנה נעימה! 🎧
• 
  בית לורדים ישראלי והורדת אחוז החסימה - מסע לשינוי השיטה | חלק ב׳ 28.06.2026 1h 11min

  נראה ששיטת הממשל הישראלית עובדת מצוין בשביל עסקנים, מקורבים, קבוצות לחץ, עבריינים וגובי פרוטקשן. אבל היא לא כל כך עובדת עבורנו, האזרחים. ברוכים הבאים לחלק ב׳ של המסע לשלנו בדעה לא פופולרית לבחינת שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל.⭐ אם גם אתם מתחברים לשיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇אחרי הפרק הקודם שזכה להמון אהדה והאזנות, ממשיכים לעבור בין רעיונות לשינוי השיטה, כשלצידנו ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שעוזר לנו לברור יתרונות וחסרונות ולבדוק מה עובד בעולם.דיברנו על: 👇🟡 בית עליון – פרלמנט בנוסף לכנסת? ד״ר שגיא ברמק מ-״השילוח״ מציע להוסיף בית עליון כמו שמקובל בהרבה דמוקרטיות. גם אסף שפירא תומך – עם סייגים.🟡 המועדון הסגור: עידן רול, ח״כ לשעבר, מספר איך ישראלים מצוינים שרצו להיכנס לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר גילו שהדלת סגורה. חוקי מימון מפלגות ואחוז חסימה גבוה סוגרים את המערכת ומשאירים לנו את אותן אופציות שוב ושוב.🟡 אחוז החסימה – להוריד או לא? אני מאמין גדול בהורדת אחוז החסימה ובפתיחת הכנסת לכוחות חדשים. שפירא מצנן את ההתלהבות – ויש לו נקודות ששווה לשמוע.🟡 חזרנו לאביר קארה, בפרק הראשון בפודקאסט, שם דיבר על קציבת כהונות לשרים ולראש הממשלה: האם יש מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו?🟡 למה כל כך קשה לשנות את שיטת הבחירות? ממה הישראלים מפחדים ולמה הפוליטיקאים בוודאי לא רוצים לשנות? בשני הפרקים כיסינו: שיטה נשיאותית, פתק חצי פתוח, פריימריז, בית עליון, אחוז חסימה, קציבת כהונות. יש גלריה של שיטות לחשוב עליהן - ולא כדאי להישאר עם הקיים רק כי אנחנו רגילים.האזנה נעימה! 🎧
• 
  בן-ציון מקלס: מה באמת הפצצנו באיראן? 22.06.2026 1h 9min

  בין הסיסמאות על ״ניצחון מוחלט״ לבין חמיצות מתגבשת בעקבות המו״מ להסכם עם איראן – יש מציאות הרבה יותר מורכבת. בפרק הזה ניסינו לעשות משהו שחסר מאד בשיח הישראלי: לדבר על דו״ח המצב של מלחמות ישראל בכל החזיתות על בסיס עובדות, נתונים וראיות – לא סיסמאות ולא ספינים.⭐ אם לא יצא לכם עדיין - מאד מאד ממליץ לכולכם לעקוב אחרי עמוד הטלגרם של בן-ציון מקלס. הנה לינק:https://t.me/BenTzionMועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט מבריק ופופולרי, שמנתח ראיות ומרכיב תמונת מצב עובדתית ועניינית. בן ציון בא לפקס את השיח: לא כותרות, לא תחושות בטן – מה הנתונים, תצלומי הלוויין והעובדות באמת אומרים על מה שישראל השיגה ומה שהיא לא.דיברנו על: 👇🟡 עזה – מה באמת קורה בשטח: מה המצב בקרב אוכלוסיית עזה, מדוע תכניות ״רפיח הירוקה״ התעכבו, ומה קורה באזורים שצה״ל מחזיק.🟡 לבנון – מה הושג מול חיזבאללה: מה הרציונל של צה״ל בדרום לבנון, מה ההישגים שלנו כיום, והשאלה הקריטית – האם הברחות הנשק מאיראן לחיזבאללה המשיכו או נעצרו?🟡 איראן – מה באמת הפצצנו: מה ההישגים בתחום הגרעין ובתחום הטילים, באילו קשיים נתקלו צבאות ישראל וארה״ב, ומה הסימנים שמעידים שישראל כיוונה גם להחלפת משטר – לא רק למטרות צבאיות צרות.🟡 תשכחו מ״ניצחון מוחלט״: בן ציון מציע להתנער מהסיסמה ולשאול שאלות אחרות – מה באמת משפר את המצב שלנו ומה מרע אותו, איך ממירים הישגים צבאיים למהלכים מדיניים, ומה ישראל צריכה להוביל ברמה האזורית והגיאופוליטית.📣 כתמיד, אני מנסה להביא שיח מבוסס עובדות ומעמיק, שלא תמיד קיים בתקשורת המסורתית. אם אהבתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב), ולשלוח לחברים כדי שנגדיל יחד את מעגל המאזיניםהאזנה נעימה! 🎧
• 
  בניינים מתפוררים והיעדר מיגון בפריפריה: מלכוד ההתחדשות העירונית | אביטל בלונדר 17.06.2026 1h 11min

  התחדשות עירונית נשמעת כמו נושא נדל״ני. אבל בפרק הזה, נדבר על התחדשות עירונית במבט אחר: זה סיפור חברתי-כלכלי, עם אספקטים של מיגון ובטחון, שמירה על שטחים פתוחים במדינה שממילא אין הרבה מהם ועוד רבדים רבים.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורחת שלי היא אביטל בלונדר, מנכ״לית עמותת ״מנוף״ ויזמית של פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אביטל מגיעה עם מודל כלכלי חדש ומסקרן שעשוי לפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בפריפריה – ומעבר למודל עצמו, זו הזדמנות לפתוח את הראש לחשיבה מסוג אחר על שיתוף פעולה בין ממשלה לחברה אזרחית לפתרון אתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם.דיברנו על: 👇🟡 מה זה בכלל התחדשות עירונית ולמה זה חשוב לכולנו: לא רק דירות חדשות – גם שמירה על שטחים פתוחים כשבונים בתוך הערים, יעילות כלכלית, ותועלת חברתית עצומה לשכונות שנשארו מאחור.🟡 המנוע העיקרי למיגון אזרחים: בבניינים ישנים ושכונות שכמעט אין בהן מקלטים ראויים, התחדשות עירונית מאפשרת ממ״ד לכל דירה חדשה וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.🟡 למה זה לא קורה בפריפריה? החסמים הכבדים להתחדשות עירונית מחוץ לגוש דן ולאזורי ביקוש: בירוקרטיה, חסמים טכניים, אבל בעיקר – חוסר כדאיות כלכלית ליזמים שנושאים סיכונים גדולים בפרויקטים שעשויים להתמשך שנים.🟡 המודל החדש של מנוף: איך עמותה מהחברה האזרחית בנתה מודל כלכלי חדשני שעשוי לפתור את אתגר הכדאיות ולפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בשכונות בסוציו-אקונומי נמוך בפריפריה. מה המודל, איך הוא עובד, ולמה הוא מעניין הרבה מעבר לנדל״ן.האזנה נעימה! 🎧
• 
  שיטה נשיאותית ופריימריז לכולם - המסע לשינוי שיטת הממשל | חלק א׳ 09.06.2026 1h 25min

  מדינת ישראל היא כמו מחשב בשנת 2026 שעדיין רץ על ווינדוס 98. מערכת ההפעלה שלנו, שיטת הממשל ושיטת הבחירות שלנו, נוסדו לפני כמעט שמונים שנה, בחופזה, עבור יישוב קטן של 600,000 איש עם בעיות אחרות לחלוטין, אוכלוסיה שונה לחלוטין וגיאופוליטיקה אחרת. היום, עם מעל 10 מיליון תושבים, איומים בקנה מידה אחר וגם הזדמנויות עצומות – החליפה הזו כבר ממש לוחצת. והלחץ מורגש: תסכול, סרבול, קושי לזוז קדימה, ולפעמים בא פשוט לקרוע את הבגדים החונקים והצמודים הללו.לקראת הבחירות, יצאתי יחד אתכם למסע בן שני פרקים על שינוי שיטת הממשל בישראל. זה חלק א׳.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇הזמנתי אורחים עם רעיונות קונקרטיים לשינוי השיטה, ולצדם את ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות, שעוזר לנו לנווט בין ההצעות ולהבין מה באמת יכול לעבוד.בפרק הזה, חלק א׳, דיברנו על: 👇🟡 שיטה נשיאותית לישראל? יצחק זיוון, מחבר ״כן אדוני הנשיא״, מציע להחליף את השיטה הפרלמנטרית בשיטה נשיאותית שבה ראש הממשלה נבחר ישירות ולא תלוי בקואליציה. פירקנו את זה: מה היתרונות, האם זה מתאים לישראל, ומה עם הצלקות שהותיר הפתק הישיר? 🟡 הפתק החצי פתוח ופריימריז לכנסת: דני רובין מ-״ישראל 2050״ הגיע למסקנה שהשינוי הכי אפקטיבי בשיטת הבחירות הוא הפתק החצי פתוח – שנותן לבוחרים השפעה על סדר הרשימה, סוג של פריימריז ישירות בקלפי. הוא בנה קואליציה מפתיעה של ימין ושמאל, אופוזיציה וקואליציה, ומצליח לקדם את זה בשדולה בכנסת.בחלק ב׳ שייצא בקרוב: האם ישראל צריכה פרלמנט נוסף? מה עם אחוז החסימה? ועוד.מן הסתם, ההצעות לשינוי השיטה כבר לא יהיו רלוונטיות לבחירות הקרובות, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד – אפשר להתחיל לדבר על זה עכשיו ולהתחיל את הבירור הלאומי שלנו איך מעדכנים את מערכת ההפעלה. האזנה נעימה! 🎧
• 
  פרופ׳ אבי שמחון: ״אפשר וצריך להגדיל את הגרעון״ 03.06.2026 1h 16min

  פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו, מתארח לראשונה בפודקאסט כלשהו, מביע ביקורת חריפה על בנק ישראל ומשרד האוצר ועונה לשאלות על המדיניות הכלכלית של הממשלה. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇שיחה ארוכה ופתוחה עם האדם שאחראי על התכנון הכלכלי של מדינת ישראל – שבה הוא לא חוסך מאף אחד. שמחון תוקף במילים חריפות את בנק ישראל (״לא מוכשרים וגם לא אמיצים״), ואת פקידי האוצר בעבר ובהווה. וגם עונה לביקורות שלי על מדיניות הממשלה (״מפזרים כסף ממטוסים במקום לעשות רפורמות אמיצות״). דיברנו על: 👇🟡 נתניהו באופוזיציה דיבר בשבחי הורדת מיסים ורפורמות נועזות. ואז הגיע המשבר הכי גדול – והממשלה עשתה הפוך: העלתה מיסים ולא ייעלה כלום. שמחון אומר: המלחמה לקחה את הקשב. 🟡 ״יש עץ כסף – הוא נקרא גרעון״: שמחון מאמין שצריך להגדיל את הגרעון, שבנק ישראל ומשרד האוצר זהירים מדי ולא נותנים למשק לרוץ. 🟡 הורדת מחירי הדיור – הישג של מי? שמחון טוען שזה ההישג הכי גדול של הממשלה. התווכחנו: האם זה באמת הישג ממשלתי, או תוצר של מדיניות בנק ישראל – אותו בנק שהממשלה ושמחון עצמו תוקפים?🟡 הקרב על פקידי הציבור: שמחון תוקף את טרנר ומרידור: ״שמו רגליים, לא רצו לעשות כלום״. 🟡 איראן – האיום הכלכלי הגדול: ״אנחנו צריכים ניצחון מוחלט. ישראלים מצוינים מרגישים על קרח דק וחוששים לגדל כאן ילדים. אם נתעלם – זה לא יעזור.״🟡 האם ישראל באמת צומחת? מה מתגלה כשמתקננים את נתוני התוצר לנפש, ומדוע דו״ח בנק ישראל מצייר תמונה הרבה פחות ורודה ממה שהממשלה מציגה.🟡 המועצה הלאומית לכלכלה ודו״ח המבקר: הגוף שאמור לתכנן את העתיד הכלכלי של ישראל – ולמה המבקר טוען שהוא לא ממלא את ייעודו. מחכה לשמוע מכם בתגובות מה חשבתם.האזנה נעימה! 🎧
• 
  ד״ר דוד קורן חושף את הסטטיסטיקות שלא הכרתם על ירושלים 01.06.2026 1h 6min

  לפני יום ירושלים העליתי כאן פרק בטון פסימי על מגמות העוני והתלות של ירושלים בתקציב המדינה. הפרק הזה שופך אור אחר – כולל גוונים רבים של אופטימיות והזדמנויות.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ואחד המומחים החשובים במדינה לערביי ישראל בכלל ולערביי ירושלים בפרט. דוד מגיע עם השנתון הסטטיסטי ״על נתונייך ירושלים״ שהמכון מוציא מדי שנה, ומוביל אותנו בתוך הנתונים והמספרים.דיברנו על: 👇🟡 האם ירושלים היא העיר הפלורליסטית ביותר בישראל? 🟡 מה באמת קורה מאחורי גדר הביטחון: שכונות שכלולות בשטח המוניציפלי של ירושלים אבל נמצאות בצד השני של הגדר – מה מתרחש שם, ואיזה פוליטיקאי ניסה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה באומץ?🟡 דמוגרפיה בתנועה: מה המספרים מעידים על שינויים דמוגרפיים בעיר – מי מהגר מירושלים, מי מהגר אליה ולמה? ומה התחזיות אומרות על העתיד?🟡 הזדמנויות לצמיחה: אילו הזדמנויות מסתתרות בירושלים למיצוי הון אנושי וצמיחה כלכלית – ומה אפשר ללמוד מזה על הזדמנויות דומות במדינה כולה?פרק שמראה צד אחר של ירושלים, תמונה מורכבת ומנות גדושות של אופטימיות ואהבה אמיתית לבירה.לקובץ ״על נתונייך ירושלים״ - https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2026/05/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9A-2026.pdfהאזנה נעימה! 🎧
• 
  משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל – ואיך יוצאים ממנו | עוז ועוז באו לפלג 28.05.2026 1h 14min

  עוז (סימינובסקי) ועוז (בן-נון) הם חברים יקרים שלי, משרתי מילואים ששמרו עלינו במלחמה הזאת וגם - מחברי הספר ״אנחנו, המשרתים״. הם באו לומר: ״אנחנו נגד אחדות. באנו לכאן כדי לפלג, אבל לפלג אחרת״.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇הספר של עוז ועוז הוא יריית פתיחה לשיח פוליטי שונה: הצעה לחוזה חברתי חדש שמבוסס על מי שמשרת, משלם מחיר ומצעיד את המדינה קדימה.דיברנו על: 👇🟡 ברית המשרתים – מה זה בכלל? האם הברית הזו באמת קיימת, או שעוז ועוז וכולנו למעשה צריכים ליצור אותה? ומי בכלל ה״משרתים״ האלה?🟡 משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל: שני גושים פוליטיים שדוהרים זה לעבר זה ואף אחד לא מסיט את ההגה. עוז ועוז מתארים איך המשחק הזה מעצב את החיים שלנו הרבה מעבר לפוליטיקה – ולמה הוא מסוכן.🟡 ״באנו לפלג, לא לאחד״: עוז ועוז לא מדברים על אחדות סינתטית – הם רוצים לפלג את החברה הישראלית מחדש, סביב חוזה חברתי חדש ושאלות שונות לגמרי מ״בעד ביבי או נגד ביבי״.לספר של עוז ועוז ״אנחנו, המשרתים״ - https://ribo.org.il/book/פרק כיפי, מעורר מחשבה ואופטימי במיוחד. האזנה נעימה! 🎧
• 
  רועי ינובסקי: מקטארגייט למייפלגייט | מדוע האזרח הקטן לא מרגיש שהמערכות מגינות עליו? 24.05.2026 57min

  גל מקרי רצח מזעזעים, אלימות ברחובות, מליציות חמושות בנגב, פרוטקשן מעמיק, ותחושה כללית שהמדינה פשוט לא שם כדי להגן על הטובים מפני הרעים. בפרק הזה ניסינו לשאול את שאלת היסוד: למה מערכות אכיפת החוק והסדר בישראל כל כך חלשות – ואיך מתקנים אותן?⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇האורח שלי הוא רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים בתאגיד ואחד העיתונאים האהובים עליי במדינה. מה שמייחד את ינובסקי הוא המנעד האדיר של הסיקור שלו: מפרשיות לאומיות כמו קטארגייט ועד מתן במה לבעלי עסקים קטנים שנפלו קרבן לנוכלויות. רועי בעצמו לוחם ומפקד במילואים וכמו שהוא נלחם עבורנו בחזית, כך הוא נלחם על צדק במסדרונות התקשורת. דיברנו על: 👇🟡 למה הביטחון האישי שלנו קורס: המשטרה חלשה, אבל ינובסקי אומר שבבתי המשפט המצב חמור הרבה יותר. תיקים שנמשכים שנים, ענישה לא רלוונטית ומערכת שלא מייצרת הרתעה.🟡 מכת תאונות הדרכים כמשל למדיניות נפסדת שהאזרחים משלמים עליה: הזינוק בהרוגים בכבישים הוא תוצר ישיר של קיצוץ בתקציבי בטיחות בדרכים ורידוד ניידות תנועה. זה היה צפוי ורשום על הקיר.🟡 אלימות בחברה הערבית, בן גביר והשאלה הפוליטית: האם בממשלה הקודמת באמת הייתה ירידה בפשיעה? מה החלק של הממשלה הנוכחית במצב ? ומי אשם בכך שלא מחזירים את השימוש ברוגלות?🟡 השוטרים שעושים עבודת קודש: לצד הביקורת על המערכת, ינובסקי מדגיש שיש במשטרה שמורות טבע של מצוינות – קצינים ושוטרים עם שליחות לאומית עצומה, שעושים עבודה קשה מאד במחירים אישיים אדירים. השינוי, הוא אומר, יבוא מהם – מהיום-יום, מלמטה.🟡 ממילואים לאזרחות: איך מעתיקים את היכולת לקיים ויכוח בין אנשים שמקשיבים זה לזה ויוצאים מנקודת הנחה שהם אחים – גם לחיים האזרחיים?רועי הוא אחד העיתונאים האהובים עליי.הוא אדם אמיץ שעוסק בנושאים שמטרידים הרבה מאד אזרחים בצורה עניינית, מקצועית ועם תשוקה אדירה לעמידה לצד האמת. וזה ניכר גם בשיחה שלנו. האזנה נעימה! 🎧
• 
  מה המחיר האמיתי של ממשלה מנופחת? צוללים לדו״ח מבקר המדינה עם אביר קארה ונמרוד דגני 18.05.2026 1h 11min

  דו״ח מבקר המדינה שיצא לאחרונה חשף תמונה חמורה: מסורת מקולקלת של ממשלות מנופחות, לא יעילות, עם עודף שרים, עודף פקידים, יחידות שזזות שוב ושוב ממשרד למשרד כמתנות פוליטיות, ותהליכים שבורים לחלוטין. זו תרבות שייחודית לישראל – בכל מדינה מערבית יש הרבה פחות משרדי ממשלה והרבה פחות כפל יחידות – וכזו שפוגעת אנושות בשירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה: חינוך, ביטחון, רווחה, תשתיות.⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.ועכשיו לפרק עצמו 👇בפעם הראשונה ב״דעה לא פופולרית״ – שני חביבי הקהל יחד בפרק אחד: אביר קארה ונמרוד דגני, כל אחד מהם חוזר לביקור שלישי בפודקאסט, אבל הפעם מצטרפים לשיחה משותפת. ניצלנו את דו״ח המבקר החמור כנקודת מוצא לשיחה רחבה הרבה יותר: לא רק מה שבור – אלא איך בונים מחדש.דיברנו על: 👇🟡 ממשלות מנופחות, שירותים קורסים: מה חושף דו״ח מבקר המדינה על המסורת הישראלית הייחודית של ניפוח ממשלות, כפל יחידות ומעברים אקראיים של גופים ממשרד למשרד – ואיך זה פוגע ישירות בחינוך, ביטחון ורווחה של כולנו.🟡 מקרים שמרתיחים את הדם: מהמנהלת לשיקום הצפון שזזה ממשרד למשרד כמתנה פוליטית ולא מילאה את תפקידיה, ועד מקרים הזויים בתחום החקלאות וההסברה.🟡 חזון ותכנית עבודה: הנחנו תשתית למחשבה – איך צריכה להיראות מדינת ישראל, איך בונים מחדש את הממשל והשירות הציבורי, ומה צריך להשתנות מהיסוד.🟡 המאבק של אביר קארה נגד נוכלים: נשארנו לשיחה נוספת עם אביר על המאבק ההירואי שלו נגד נוכלים, רמאים וגנבים שרומסים את האזרח הקטן – למה המדינה לא עונה למי שנפל קרבן לנוכלות, ואיך הוא מתכנן להקים את ״הטלפון של המדינה״ כשיחזור לממשלה.📣 ממשל שעובד זה לא עניין של ימין או שמאל. שתפו את הפרק עם מי שנמאס לו מממשלות מנופחות ושירותים קורסים.האזנה נעימה! 🎧