מה חשבתי לעצמי

Epizode

• 
  חוף מבטחים 03.08.2026 22min

  אחרי חודשים של מציאות יום יומית קשה מנשוא וברגע שסגרנואת מרכז היוגה שניהלנו במשך 30 שנה, ארזנו כמו פליטים ופשוט נמלטנו לחוף המבטחים שלנו בכרתים – KALITO.
• 
  פנצ'ר בריאה 23.03.2026 19min

  נסעתי לקצה העולם ותוך כמה שעות מרגע שהגעתי מצאתי את עצמי בטיפול נמרץ
• 
  קהילת המקלט 07.03.2026 11min

  המקלט הוא שריד למציאות שבה חייבים להתלכד. להפגש –במציאות – פיזית. זה בניגוד לטרנד של הממד, הזום והרשתות החברתיות. לרגע כולם נוטשים את תפקידם, כמו הפסקת צהרים על סטשל סרט – השחקן הראשי והניצב, הבמאי ונערת המים, כולם יושבים סביב אותו שולחן.
• 
  ההופעה 23.02.2026 15min

  נסעתי לראות הופעה של מי שהיה הגיטאריסט של ג'נסיס - הלהקה הנערצת עלי מאז גיל 16.
• 
  שקט! 25.12.2025 24min

  יש כאלה שאומרים שמתרגלים לרעש, אני ממש לא מתרגל. אני סובל. רעש גורם לי סבל כמו שמיגרנה או כאב גב תחתון גורמים. זה לא מפסיק רק כי אתה רוצה שזה יפסיק. וזה לא רק ענין של עוצמה. זה אינסופי וזה בכל מקום.  
• 
  חומי 27.10.2025 27min

  כלב שנכנס אליך הביתה, כבר לא יוצא. גם אם מסיבה זו או אחרת הוא יוצא - בלב הוא נשאר.
• 
  איך היה ביפן? 09.10.2025 26min

  שלושה שבועות ביפן ואז כשחזרתי שאלו: איך היה? שאלה קצרה ותשובה קצת פחות. למי שהיה, למי שעוד לא ולמי ששוקל - הפרק הזה בשבילך.
• 
  הסיגלון 16.07.2025 31min

  זהו סיפור על עץ שמחבר אותי לארץ הזאת. עץ ילדותי שעמד בסכנת כריתה והמסור עדין מרחף מעל צמרתו. כנראה תמיד ירחף. העץ שחיבור אותי בגיל מאוחר לשם שלי, שהיה עד אז סתם צירוף הברות.
• 
  סיסים - יום הסיס הבינלאומי 07.06.2025 20min

  על המפגש הראשון עם הציפור שקיננה בחדר השינה שלי ומאז מקננת אצלי בלב. האורגניזם המדהים שממלא את שמי העיר והופך את החיים לטובים יותר. הציפור שאני מקדיש לה את מיטב מרצי כדי להבטיח שיהיה לה בית לגור כדי שהעיר תהיה מקום ששוה לגור בו. צילום: אלי אליאסבאתר ידידי הסיסים יש שידורים חיים לקיני סיסים, צילומים ומידע רב https://sisim.co.il/he/
• 
  מה הוא בונה שם בפנים 27.03.2025 2min

  תרגום וביצוע השיר של טום ווייטסwhat's he building in there מתוך האלבום Mule variation
• 
  לא מתגעגע 13.03.2025 7min

  מבלי שהתכוונתי לכך מצאתי את עצמי מסתובב במסדרונות בית הספר התיכון בו למדתי. חיפשתי בין הקומות ובמסדרונות משהו שאולי השארתי. זיכרון שאשמח למצוא. חזרתי בידיים ריקות. פשוט לא היה למה להתגעגע. מה שהיה לו ערך, כמו חברים, לקחתי איתי.
• 
  הגשת סוף שנה 06.03.2025 13min

  בתי עמדה בפני הגשת עבודות הגמר שלה לבצאלאל. שנה שניה בלימודי קרמיקה וזכוכית. שמחתי לקחת חלק ולהתגייס למאמץ. ממש התלהבתי - אולי התלהבתי מדי.
• 
  חצר אחורית 25.02.2025 10min

  את מה שקורה בתל אביב בשנים האחרונות אפשר לכנות: התחדשות עירונית, תנופת בניה, ציפוף, עידן התמ"א... יהיה אשריהיה הביטוי מדובר בפרידה. מהשכנה מקומת הקרקע שהיא היחידה שמוכנהלטפל בגבייה של דמי ועד הבית. מהפגישה במקלט באמצע הלילה עם שכנים שלבושים בפיג'מה או בגופיית שינה שחושפת חלקים, שלא נועדו להיחשף בפני אחרים. ויש את החצר האחורית.האזור האקס טריטוריאלי שבו אפשר להרגיש לרגע חיק טבע. לראות עצים אדירים בתוך העיר. לשמוע לרגע את השקט, לשמוע שיחת טלפון שמישהו מקיים כשהוא נשען על החלון.לשמוע ציפורים, לראות חתול מתחמם בשמש על מכסה בלוני הגז. כל אלה יעלמו. במקום העץשייכרת תיבנה דירת גן שלא תימשוך ציפורים, ילדים לא יוכלו לעשות קיצור דרך ולדלג מעל גדר. אבל הי...יהיה ממ"ד.
• 
  פותח הסתימות 18.02.2025 11min

  הצורך שלי לפתור בעיות, לנסות להשיב את העולם למסלולו התקין, גובה מחיר וגם יש בו רגעי אושר ותהילה. לא תמיד אני מצליח להבחין מתי מדובר ברצון טוב ומתי בהתעקשות צדקנית שיכולה להוריד אותי לשאול.
• 
  מהצד השני של הים 15.02.2025 11min
• 
  חילוץ בערבה 15.02.2025 11min

  לא יודע מה תקף אותי, אולי געגוע רומנטי למה שנקראספונטניות. אמרתי לנעה שבא לי לילה במדבר. ככה עם אוהל ומדורה ואבנים דוקרות בגב שגורמות לי תמיד להתחרט על הכל.
• 
  הטבעת - חלק שני 10.02.2025 10min

  אחרי שכבר השלמתי עם אובדן הטבעת, התעורר בי שוב הקושי לוותר. מכאן התחיל המסע חזרה כמו זה של תסאוס על ספינתו לאתונה. ועלתה גם השאלה הפילוסופית על ספינתו של תסאוס, האם זו ספינתו למרות שהוחלפו כל חלקיה?
• 
  הטבעת - חלק ראשון 09.02.2025 11min

  70 שנה החזיקה הטבעת על ידו של אבא שלי. לאחר שנפטר, שמתי אותה על ידי. לקח לי שבוע לאבד אותה ומצאתי כמה דברים בחיפוש.