אוכלים את הראש - כל מה שבוער בתחום התזונה

Afleveringen

• 
  פרק 153 - הקוד המטבולי של הכבד השומני: האם חלונות אכילה ומשקולות מספיקים לתיקון כבד שומני? נטע קיילר בשיחה עם רון שטרנפלד 11.08.2026 30min

  לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ Ron141094@gmail.com https://www.facebook.com/ron.shterenfeld/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026 אנחנו יודעים שירידה במשקל, אפילו של כמה ק"ג בלבד משפיעה לטובה על בדיקות הדם ואפילו על הכבד השומני. אנחנו גם יודעים שפעילות גופנית בלבד, ללא שינוי משקלי,תביא לשינוי בפיזור השומן בגוף ותוריד חלק מהסיכון המטבולי שבשומן בטני. וגם- מחקרים לאחרונה צוללים לעומקם של חלונות האכילה המוגבלים ויתכן שגם לתזמון אכילה וזמני אכילה יש השפעה על בריאות מטבולית, לעיתים אפילו בלי ירידה במשקל. ומה קורה כשמערבבים הכל יחד? רון שטרנפלד, דיאטן ופיזיולוג מאמץ, דוקטורנט בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת ת"א הגיע לאולפן השטח של הפודקאסט בכנס עמותת עתיד כדי לדבר על המחקר שלו- השפעת חלונות אכילה מוגבלים בזמן ואימוני התנגדות על כבד שומני. בקצרה- רון הולך לספר שאורח החיים יותר חשוב מהמרדף אחר משקל נמוך. תצטרפו אלינו לפרק מרתק. האזנה נעימה!   לינקים למחקרים- Neeland, Ian J et al. “Visceral and ectopic fat, atherosclerosis, and cardiometabolic disease: a position statement.” The lancet. Diabetes & endocrinology vol. 7,9 (2019): 715-725. doi:10.1016/S2213-8587(19)30084-1 Akuta, Norio et al. “Evidence-based clinical practice guidelines for metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease (MASLD) 2026.” Journal of gastroenterology vol. 61,6 (2026): 693-710. doi:10.1007/s00535-026-02408-2 Ezpeleta, Mark et al. “Time-restricted eating: Watching the clock to treat obesity.” Cell metabolism vol. 36,2 (2024): 301-314. doi:10.1016/j.cmet.2023.12.004 Gastaldelli, Amalia et al. “Effect of tirzepatide versus insulin degludec on liver fat content and abdominal adipose tissue in people with type 2 diabetes (SURPASS-3 MRI): a substudy of the randomised, open-label, parallel-group, phase 3 SURPASS-3 trial.” The lancet. Diabetes & endocrinology vol. 10,6 (2022): 393-406. doi:10.1016/S2213-8587(22)00070-5
• 
  פרק 152- אשליית הבחירה: מי מהנדס את עגלת הקניות שלנו? נטע קיילר בשיחה עם פרופ' רונית אנדוולט 04.08.2026 1u 21min

  לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   אנחנו נוהגים להאשים את כוח הרצון או את "האופי החלש" שלנו בכל פעם שאנחנו יוצאים מהסופר עם חטיפים ומאפים במקום עגלה שעשירה בירקות, פירות, קטניות ומוצרי חלב. איך זה שוב קרה?? תכננו מראש את רשימת הקניות אבל בעגלה מצאו את מקומם גם מזון שאנחנו פחות מאחלים שיהיה בבית. בואו נדבר על זה- הבעיה לא אצלנו, היא במערכת המזון כולה. החל ממדיניות ציבורית דרך הכוח וההשפעה של תאגידי המזון, תרבות הדיאטות והמוח האבולוציוני שכ"כ נמשך למזון אולטרא מעובד.  הדקו חגורות כי זו הולכת להיות נסיעה מטלטלת פרופ' רונית אנדוולט הגיעה לאולפן כדי לדבר עם נטע קיילר על איך תעשיית המזון מעצבת את עגלת הקניות שלנו מבלי שנרגיש: מזון אולטרה-מעובד הוא ה"טבק" החדש: ארגון הבריאות העולמי מגדיר את תעשיית המזון האולטרה-מעובד לצד תעשיות הטבק והאלכוהול- חברתי, מעלה תחושת עונג וממכר. מה מסובסד ומה לא? חומרי הגלם ליצירת מזון אולטרא מעובד (תירס, סויה, סוכר) מסובסדים ברחבי העולם, בעוד שירקות ופירות טריים אינם מסובסדים באותה מידה. ואז- המלפפון יקר והחטיף... זול. יש לנו בחירה חופשית? מקדמים מוצרים אולטרא מעובדים מבחינת הרכב המוצר, זמינותו, האריזה, מסרים ופרסומים ומבלי שנשים לב אנחנו צורכים הרבה ולא מבינים למה אנחנו לא מצליחים להפסיק. אשליית "הבחירה": למרות שעל המדף יש אלפי מוצרים ומותגים- כ-80% מאספקת המזון המעובד בעולם מיוצרים בידי 11 תאגידי ענק בלבד שרוצים להרוויח כמה שיותר. הכוח בידיים שלנו: עם המודעות ליכולות התעשייה- נבחר עגלה בריאה, נעבור לבישול ביתי, נקרא את רשימת המרכיבים ונאזין לפרק הזה, בתקווה שלא נתן לאף תאגיד להשפיע לרעה את הבריאות שלנו.   האזנה נעימה!
• 
  פרק 151 - מלכודת הדיאטה - הפיזיולוגיה שמאחורי עלייה חוזרת במשקל עם ד"ר יפית קסלר 21.07.2026 1u 6min

  לעשות דיאטה זה קל, אנחנו תופסים את עצמינו, מגדירים זמן של מאמץ, יורדים במשקל, מחייכים למראה אבל דיי, כמה אפשר להחזיק, הרעב מתעצם וקשה יותר לעמוד מול מול כל האוכל שתרבות השפע מציעה לנו. כוח הרצון כבר לא עומד בזה. אבל רגע. זה עניין של כוח רצון? או שזה בכלל התגובה הטבעית של הגוף לדיאטה וירידה במשקל? תגובה חזקה שמתווכת ע"י הורמונים שרק רוצים שהירידה במשקל תפסיק. אם הורמונים כמו לפטין, גרלין ודופמין נשמעים לכן מוכרים- עליהם בדיוק נדבר אז מה קורה בגוף אחרי ירידה במשקל ולמה צריך להתכונן לתגובה הפיזיולוגית הזו מהרגע הראשון של התהליך הבא שלכם? תצטרפו לפרק החדש שלנו בו נטע קיילר אירחה את ד"ר יפית קסלר, תזונאית וחוקרת בוא הן יעשו סדר בהיבט הפיזיולוגי והפסיכולוגי של ירידה במשקל וכל הכלים שקיימים כדי לשמר את הירידה הזו ולהתכונן למה שבא בתקופה שבה כבר לא רוצים לרדת עוד. האזנה נעימה!   והמשקל מתחיל לעלות בחזרה והמפח הנפשי הוא ענק וצריך למצוא את הכוחות להיכנס לתהליך מחדש וחוזר חלילה. היום כבר לא מדברים על 
• 
  פרק 150 - יוגה להקלה על צרבת, עצירות ועיכול. שיחה עם תמי אדיב, תזונאית ומורה ליוגה 14.07.2026 33min

  פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה לפני הכל- תהיו בקשר!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://tammyadiv.co.il/yoga-for-life/ https://www.facebook.com/mindfuleating.tammyadiv https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.youtube.com/channel/UCmAqM8m1NKjPif3XPH28S8w   מערכת העיכול צינור ארוך ומפותל שהזרימה בו מאוד חשובה לרווחה הפיזית והנפשית שלנו. אם הזרימה בו לא סדירה- נסבול, אם היא מהירה מידי- נסבול אם היא נגד הכיוון- נסבול. באורח החיים היושבני שלנו, מערכת העיכול לא מקבלת יחס כמעט אבל אם נספר לכם שספורט משפר את תפקיד מערכת העיכול ושיש תנועות ביוגה שממש מיודעות לטיפול בסימפטומים ספיציפיים, תסכימו לנסות? בפרק חדש וקצרצר בפודקאסט, נטע קיילר ותמי אדיב, תזונאית ומורה ליוגה, דיברנו על יוגה והסבירו את הפלא שבתרגול. ותמי אדיב, באדיבותה- שיתפה בסרטונים לתרגול. איך עוזרים לצרבת, לעצירות ולשלשול? עצות מעשיות בפרק! האזנה נעימה! סרטונים של תמי שזמינים לצפיה: 5 רצפים של תרגולי יוגה- מחולקים לפי סוגי התסמיניםמומלץ לצפות בטלפון או במחשב הנייד ולא במסך טלוויזיה: https://www.youtube.com/playlist?list=PL-ao6odG4iKNB3Aio953InhxnQ3KOiz8V נשימה מלאה. שמייצרת את תנועה גלית  https://youtu.be/5h15n8fXjGk?si=_Wz7WvkIG57ShzkW  
• 
  פרק 149 - זהירות! הנדסה גנטית! רגע, בעצם... בואו נדבר על חקלאות והדברה עם ד"ר משה בר 07.07.2026 1u 8min

  לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.breedx.com/ https://www.biotagate.com/   אנחנו רוצים אבטיח בלי גרעינים, תפוזים עסיסים ועגבניות שרי שמחזיקות במקרר. אבל אנחנו לא רוצים הנדסה גנטית, הדברה ובכלל אומרים לנו שכדאי להעדיף "זני בר" אבל האמת היא- בשביל להזין אוכלוסיה גדולה, בתבואה שתהיה בעלת טעמים חזקים, עם חיי מדף ארוכים ושיהיו פחות גרעינים ויותר בשר, צריך התערבות אנושית. איך מתערבים? במגוון דרכים. משיפור הזרע, שיפור תנאי הגידול ושיפור תנאי השינוע. ופה אנחנו נכנסים לאיזור שכולם חוששים ממנו- הנדסה גנטית, ריסוס והדברה  בפרק החדש הזמנו את ד"ר משה בר לפרק שכולו חקלאות ומענה לשאלות שמטרידות אותנו- האם הירקות והפירות שלנו בטוחים למאכל? רמז: כמובן, מאוד! ד"ר משה בר, מדען ואגרונום מסביר ועונה על כל השאלות הפתוחות- האם אורגני הוא בהכרח יותר בריא? האם צריך להיזהר מהנדסה גנטית? ומה ההדברה העדיפה ביותר? בואו לפרק שיזכיר לנו למה מדינת ישראלת חייבת חקלאות משל עצמה ואיך קרה שישראל הקטנה כזו חלוצית בתחום החדשנות החקלאית.   האזנה נעימה וכרגיל- אם אהבת- ספרו לנו!
• 
  פרק 148 - צמיחה ותנועה לאחר טראומה. שיחה עם פרופ' ענת ברונשטיין קלומק בכנס עמותת עתיד 23.06.2026 28min

  לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026   מדינת ישראל היפה והמיוחדת, עם הסטוריה עקובה מדם, יוצרת מציאות קשה ומאתגרת של חיים לצד מלחמות. המלחמה הנוכחית עם כמעט 3 שנים של לחימה, מערכות ותחושה של סכנת חיים שמרחפת מעל הראש.   והעם היהודי, כמו העם היהודי, קם מנער את הבגדים מ-אבק וממשיך הלאה בדיוק כמו הצמידות של יום הזיכרון ויום העצמאות. אבל הקולות מסביב זועקים שזה כבר לא אפשרי. הגוף מגיב, המוח בכוננות והנפש מיואשת. בכנס, פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, פסיכולוגית קלינית מדריכה, דיקנית ביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, העבירה הרצאה בשם "תהליכי צמיחה לאחר טראומה" הניחה ולידציה וכלים להתמודדות שלנו מול המצב הבלתי אפשרי. אז הבאנו לכם את זה גם לפודקאסט. בפרק נטע וענת דיברו על ההבדל בין משבר לבין טראומה איך אפשר לצמוח מטראומה או לפחות להיות בתנועה? מה התפקיד של התמיכה של הסביבה סביב טראומה? שיחה שתעשה סדר במציאות כאוטית. האזנה נעימה, ככל הניתן.  
• 
  פרק 147 - הפיזיולוגיה של הביס הקשוב. על מיינדפולנס, מדיטציה ודמיון מודרך עם גילי פז 16.06.2026 1u 23min

  לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/gilipazway/ https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.gilipaz.com/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/gilipaznut/?locale=he_IL https://www.facebook.com/atid.eatright   הקלטות מודרכות של גילי פז- https://open.spotify.com/show/3rPUvGbbDBj0betwmcPbtS?si=JHXbjDEJTIeVuikPgz0TXw   הידעתם שיש דרך מוכחת מדעית לגרום לאוכל שלכם להיות טעים בהרבה- בלי להוסיף לו גרם אחד של מלח, סוכר או רוטב עסיסי? המחקר הפיזיולוגי מוכיח שכשהמוח שלנו מוסח- בין אם זה מול מסכים, בטלפון, באכילה באירועים, באכילה על הדרך או תוך כדי עבודה- הוא חווה תופעה שנקראת "חירשות חושית". כשאנחנו מנותקים מהחוויה של הביס, אנחנו מפספסים את אותות הטעם, המרקם והשובע, ורמת הסיפוק מהאוכל צונחת. המוח שלא רושם את חוויית האכילה בזיכרון והוא ישלח אתכם לחפש פחמימות ומתוקים דיי מהר אחרי שסיימתם ארוחה גדולה. אבל הסחת דעת היא לא רק מסכים. לפעמים המסיח הכי גדול שלנו הוא רגשי. חשבתם פעם על כמה רגשות אשמה מורידים את ההנאה מאוכל ומשפיעים על ההתנהלות של כל שאר היום? כאן מיינדפולנס מדיטציה ודמיון מודרך נכנסים לקליניקה. לא מדובר בטרנד רוחני, אלא כלים קליניים וביולוגיים לניהול הרגלי האכילה שלנו, לאיזון הורמוני הרעב והשובע, ולשחרור אמיתי מהאוטומט. גילי פז, תזונאית ומנחת סדנאות ומדיטציות לאכילה מודעת הגיעה לאולפן לדבר מיינדפולנס ומדיטציה. קחו נשימה עמוקה כי עוד רגע מתחילים- מה מחכה לנו בפרק? הפיזיולוגיה של הסטרס: מה קורה למערכת העיכול ולספיגת הוויטמינים כשאנחנו אוכלים בלחץ? הנדסה מוחית: איך תרגול קצר משנה פיזית את האזורים במוח האחראיים על אימפולסיביות ואכילה רגשית? אכילה קשובה בלו"ז צפוף: איך משלבים "מיקרו-תרגולים" של קשיבות גם ביום העבודה הכי עמוס שלכם? האזנה נעימה!
• 
  פרק 146 - שימו נעלי ספורט ותפעילו את מערכת החיסון. ראיון עם ד"ר גיא שלמון בכנס עמותת עתיד 09.06.2026 24min

  לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/guyshalmon/ https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/guy.shalmon https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש וראשון מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026! כשאנחנו נועלים נעלי ריצה או עולים על אופניים, אנחנו מרגישים את השרירים עובדים ואת הלב דופק. אבל לא רק! בו-זמנית, מתרחשת מהפכה תקשורתית מולקולרית, בתוך מערכת החיסון שלנו. אנחנו יודעים שמערכת החיסון מופעלת בתגובה לפעילות גופנית, אבל האם יש פעילות גופנית עדיפה ומה זה בכלל אומר שמערכת החיסון מופעלת?  בכנס, במושב ששמו NUTRIGENETICS ד"ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ, מהחוג למדעי התזונה אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, ומהמרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב העביר הרצאה ששמה "פעילות גופנית וביטוי microRNAs " זה לא יהיה שיעור ביולוגיה מולקולרית, ואין צורך בידע מקדים כדי להבין על מה נדבר, ובכל זאת, בפרק גיא ונטע יכנסו לרזולוציה מרתקת של מערכת הדם ומערכת החיסון, הצבא של הגוף, ששומר עלינו מכל משמר מהאיומים היומיים שהגוף נתקל בהם ואיך גורמים לה לפעול בצורה הטובה והיעילה ביותר. רוצים לשמוע מה יש לגיא להגיד? איך מישהו יכול להגיד לא. ולמי שלא מכיר נוטריגנטיקה הוא תחום מחקר הבוחן כיצד השינויים הגנטיים הייחודיים של כל אדם משפיעים על הדרך שבה הגוף שלו מגיב, מעבד ומגיב לרכיבי תזונה שונים. 
• 
  פרק 145- מה קורה לגוף בעת מלחמה. פרק מיוחד עם נטע קיילר 30.03.2026 38min

  לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   לינק לקובץ מתכונים- https://linktr.ee/eatwithnetta   "אני כל הזמן מחפשת", "אני כל הזמן רעב!" "בא לי עוד משהו", "אני מחכה לאזעקה ובזמן הזה אני נהיית רעבה" אם המשפטים האלה מוכרים לכם, אתם לא לבד, אלו טענות שנשמעות באופן תדיר בקליניקה. אנחנו מתעוררים לאזעקות, חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך, והגוף שלנו?  מנסה לשרוד את המערכה בדרכו שלו. בפרק סולו תמציתי וקצר (שמגיע אחרי לילה של אזעקות וקצת עייפות) נטע קיילר צוללת לעומקי המוח העורקים והרקמות בשביל להבין מה עובר על הגוף בזמן המערכה המתמשכת הנוכחית. בפרק הזה נצלול אל: הביולוגיה של הסטרס: למה הקורטיזול שולח אותנו לחפש סוכר ופחמימות זמינות? שיבושי שינה ורעב: איך לילה בלי שינה משבש את הורמוני הרעב והשובע ויוצר רעב פיזיולוגי אמיתי. תפריט הפיצויים: איך להרחיב את מנגנון הפיצוי של הגוף מעבר לאוכל, ולמה דווקא עכשיו חמלה עצמית היא הכלי הכי חשוב במטבח. נשוחח על כלים פרקטיים להרגעת מערכת העצבים, על החשיבות של ארוחה חמה אחת ביום, ואיך "איים של שפיות" בניהול האוכל יכולים לעזור לנו לסיים את התקופה הזו חזקים ובריאים יותר. בואו לנשום, להבין ולהרפות בפרק מיוחד לרגל התקופה. נהנתם? מוזמנים לעקוב אחרינו באינסטגרם ובפייסבוק, לשתף בתובנות שלכם ולתייג את נטע ואת עמותת עתיד בתמונות של הארוחות המזינות שלכם.
• 
  פרק 144 - השיער נושר? זה הגוף מדבר. על בריאות השיער ונשירת שיער עם ד"ר ליבי כוכבי 17.02.2026 1u 17min

  לפני הכל- תהיו בקשר! https://linktr.ee/eatwithnetta https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/dr.libikohavi/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/Dr.Libi.Kohavi/   הידעתם? בכל יום אנחנו מאבדות בין 50 ל־100 שיערות וזה נחשב תקין לחלוטין. הבעיה מתחילה כשמחזור החיים של השערה משתנה ומשתבש. ולפחות על חלק מהסיבות- יש לנו השפעה. לפני שנבין למה שיער נושר חשוב להבין את חיי השערה ומה מרכיב אותה. מוזמנים לפרק שלם על השיער שלנו עם ד״ר ליבי כוכבי רופאת עור שמתמחה במחלות קרקפת ושיער, שימור שיער והשתלות שיער. נתחיל מהבסיס ונדבר על הרכב השערה ועל מחזור החיים שלה, נדבר על חשיבות של חלבון, אבץ ועוד כמה רכיבי תזונה, שחלקם אולי יפתיעו אתכם. משם נעבור לדבר על הרגלי חיים ותנאים אידיאלים כדי שהשערה תצמח בצורה אופטימלית משם עברנו להתנהגויות שמקדמות שיער בריא:תזונה מספקת בחלבון, ברזל, אבץ וויטמינים חיוניים, הימנעות מדיאטות קיצוניות, חשיבות האיזון ההורמונלי, השפעת סטרס כרוני, ואיך שינה ותפקוד מטבולי משפיעים על בריאות השערה. וכמובן- דיברנו גם על תוספים- מתי יש להם מקום אמיתי ומתי הם בעיקר תקווה באריזה יפה. ואז- נשירה.מה נחשב תקין ואיך יודעים מתי מדובר בתהליך זמני ומתי נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה? השיער עשוי להוות חלון למצב הפנימי של הגוף אבל לא רק, הוא גם משפיע באופן משמעותי על איך שאנחנו תופסים את עצמינו קחו את המושכות ותהיו הבוסים של הרגלי החיים שלכם.   האזנה נעימה!
• 
  פרק 143 - נמצאה תרופת הקסם? על וויגובי ומונג'ארו עם שירן בנדלר 20.01.2026 1u 20min

  “למה אני צריך ליווי? מאז התרופה אין לי תיאבון, אני פשוט לא אוכל.” זריקות לטיפול בהשמנה שינו את כללי המשחק.עבור רבים – הן פתחו דלת לירידה במשקל.עבור אנשי מקצוע – הן העלו לא מעט חששות. הרעיון שאם אין תיאבון אז עדיף לא לאכול, ושהעיקר הוא לצמצם כמה שיותר- הוא שגוי מהיסוד.זה אולי עובד בטווח הקצר, אבל פוגע בבריאות, בהרכב הגוף וביכולת לשמור על הירידה לאורך זמן. אם הנושא הזה חדש לכם- הגיע הזמן לעשות סדר. פרק שלם שמוקדש למה שהציבור מכנה “זריקות הרזיה”.נטע קיילר מארחת את שירן בנדלר, תזונאית המתמחה בירידה במשקל ושימור הרכב גוף, לשיחה מקצועית, כנה ולא מתלהבת מדי. בפרק תלמדו:איך התרופות האלו באמת פועלותמה מרגישים כשמשתמשים בהןמה התועלת ומה הסיכוניםולמה ליווי תזונתי הוא לא בונוס- אלא תנאי בסיסי להצלחה אם יש סביבכם מישהו שמשתמש בתרופות האלו- זה פרק שחשוב שיעבור אליו. האזנה נעימה.
• 
  פרק 142 - מוטיבציה, קללות ומה שבינהם. שיחה עם נועם מנור, פסיכולוג בתחום הספורט 06.01.2026 1u 35min

  לפני הכל, תהיו בקשר!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/noam_manor7/ https://www.instagram.com/atid.dietitians/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://linktr.ee/eatwithnetta מסתבר שהתפיסה שלנו לגבי מוטיבציה- מתי היא אמורה להגיע ואיך היא אמורה להרגיש- פשוט שגויה.אנחנו מחכים לה כתחושה שתציף אותנו, כגל פתאומי של חשק ואנרגיה. וכשהוא לא מגיע, אנחנו מסיקים שאין לנו מוטיבציה.אבל האמת פחות רומנטית ויותר שימושית: המוטיבציה שם. אנחנו פשוט לא מזהים אותה, היא לא תמיד מגיעה כמו תחושה ברורה שאפשר לתפוס ביד וממש להרגיש. אולי הגיע הזמן להפסיק לחכות לה ולהתחיל לעבוד איתה. בפרק הזה אנחנו מדברים על 2 נושאים שיכולים להכריע איך היום יום שלנו יראה- מוטיבציה וקללות. נטע מארחת את נועם מנור, פסיכולוג ספורט ואימון גופני (M.A) ודוקטורנט למדעי הספורט, חוקר קללות וסיבולת, לשיחה ממוקדת על אחד המרכיבים הכי חמקמקים בחיים שלנו. מהי מוטיבציה באמת, איך מגבירים אותה ואיך משמרים אותה לאורך זמן. בהרגלי אורח חיים הבלתי נגמריםמהי מוטיבציה פנימית מול חיצונית ולמה זה לגמרי נורמלי לא להרגיש מוטיבציה- ועדיין לפעול מתוכה. ואז עברנו לנושא מפתיע במיוחד: קללות.למה אנחנו מקללים, למה זה נתפס כשלילי, ואיך שימוש נכון בקללות יכול דווקא להגביר חוסן, עוררות ומוטיבציה ברגעי מאמץ ותסכול. פרק מושלם לפתוח איתו את 2026-  עם פחות ציפייה להרגיש “מוכנים”, ויותר כלים לעבוד גם כשלא נעים.כי לפעמים, לחיות טוב יותר מתחיל בלהבין שמוטיבציה לא חייבת להיות יפה. האזנה נעימה!
• 
  פרק 141 - אלכוהול, מדריך למשתמש. שיחה עם לימור בן חיים 03.01.2026 1u 20min

    תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   יש שלושה חומרים פסיכואקטיביים חוקיים שמלווים כמעט כל אחד מאיתנו ביומיום: קפאין – מעורר יעיל שנמצא בקפה, תה ועוד; ניקוטין – חומר ממכר במיוחד שמגיע מסיגריות ומוצרי עישון; ואלכוהול – מולקולת אתנול שמופיעה בכל תרבות, חגיגה ואירוע חברתי. אלכוהול נתפס שנים כסמל לשחרור ולכיף, ובמשך תקופה אפילו קיבל תדמית של “בריא במידה”. בפועל, כשהולכים לראיות, הכיוון חד: הוא מזיק. יש לכך שפע נתונים – קצרי וארוכי טווח. במינונים נמוכים אלכוהול מוריד עכבות ומשרה תחושת רגיעה. במינונים גבוהים הוא מדכא את מערכת העצבים, פוגע בקואורדינציה, בשיפוט, בזיכרון ובבריאות. נטע קיילר אירחה את לימור בן-חיים, תזונאית קלינית, לשיחה מפוקחת על החומר הפופולרי כל כך. בין הנושאים שעלו: • היכרות עם אלכוהול: הרכב וסוגים• מטבוליזם, רעילות, הבדלים בין נשים לגברים• איך לשתות בצורה נבונה יותר – אם כבר שותים• אלכוהול ושמירה על משקל• מצבים שבהם לא מומלץ לשתות כלל• ההשפעה המצטברת על הבריאות
• 
  פרק 140 - איזו פדיחה, יש לי גזים! גזים וחוסר נוחות במערכת העיכול. ראיון עם ד"ר תמר פפר גיק 16.12.2025 1u 14min

  לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.facebook.com/share/1BKoCbEJZF/ https://bit.ly/4gLGPVy https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש עם המון ביקוש- גזים! זה דבר טבעי וחשוב, לעיתים סימן מבורך והרבה פעמים מקור לבושה. הגיע הזמן לדבר על הגזים שיוצאים מאיתנו. בפרק צללנו אל מערכת העיכול וחלקיה- מהקיבה, דרך המעי הדק ועד המעי הגס ודיברנו על כל מה שלא נעים לדבר עליו- גזים וחוסר נוחות במערכת העיכול. מצרבת, שיהוקים, גרעפסים וגזים. נטע קיילר הזמינה את ד"ר תמר פפר גיק, תזונאית גסטרו, לשיחה על עיכול, פירוק, ספיגה וכל מה שבא עם זה- על מה כל חלק במערכת עיכול אחראי ואיך ההתנהגות שלנו והתוכן שנאכל יכולה להשפיע על זה. בפרק עברנו על מיתוסים וגם על עובדות, על פירות שלא יוכלים לתסוס בקיבה, על סיבים תזונתיים וחיידקי מעי גס ועל הרגלי אורח חיים שישפיעו על העיכול ויכולים להיטיב עם חוסר נוחות במערכת העיכול. פרק חדש וכל כך חשוב בפודקאסט אוכלים את הראש.  
• 
  פרק 139 - ממצאים ממחקר על צום לסירוגין ומסת שריר. שיחה עם יאיר להב בכנס עמותת עתיד 09.12.2025 17min

  פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/yair_lahav_center/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.lahavcenter.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright צום לסירוגין. מטריה רחבה מאוד של חלונות שמגדירים זמני אכילה שמושך הייפ גדול בשנים האחרונות, בעיקר בגלל מושג ששמו "אפופטוזיס", מוות תאי מתוכנן, מנגנון שבו הגוף נפטר מתאים פגומים או ישנים ומפנה מקום לתאים חדשים ומתפקדים יותר. מחקרים מצביעים על כך שצום עשוי להגביר את הפעולה הזו, מה שמסביר חלק מהפוטנציאל הבריאותי שמיוחס לו בשמירה על בריאות התא והרקמה. אבל הוא מה זה צום לסירוגין? 16:8? 18:6? 14:10 או בכלל 5 ימי אכילה רגילים ויומיים מאוד מצומצמים. יש כאלה שצמים ימים שלמים ואוכלים בימים מסויימים בלבד. מה לגבי מטבוליזם ובניית מסת שריר? כאן נכנס יאיר להב, דיאטן, פיזיולוג וכעת גם חוקר. המחקר של יאיר בוחן את המפגש המורכב בין צום לסירוגין לבין בניית שריר: האם חלון אכילה מצומצם פוגע ביכולת להעמיס מספיק חלבון ואנרגיה לגדילת שריר? האם יש מצב שבו צום דווקא מסייע לשיפור הרכב הגוף? האם המנגנונים של אפופטוזיס והתחדשות תאים רלוונטיים גם בהקשר של רקמת שריר? ואולי בסוף, יותר מכל טכניקה — מה שקובע הוא איכות התזונה, תדירות האימונים והאופן שבו משלבים הכל יחד? בכנס עמותת עתיד, נטע הזמינה את יאיר להב לשיחה קצרה על ההרצאה שהעביר ועל המחקר שלו. השאלות האלו פותחות את הדלת לדיון אמיתי על גוף, מטבוליזם, שריר וטרנדים. האזנה נעימה!  
• 
  פרק 138 - "טעים ובריא": ממצאים ממחקר על מחלת הקרוהן. שיחה עם יונת אהרוני ולובה פלוטקין בכנס עמותת עתיד 02.12.2025 28min

  פרק נוסף מכנס עמותת עתיד. לפני הכל- תהיו בקשר! דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם לרכישת הספר  https://pay.tranzila.com/szmc20201ch9/ לאתר של ״טעים ובריא״ https://tasty-healthy.com/he/ פייסבוק  https://www.facebook.com/Tasty.and.Healthy.Study?mibextid=LQQJ4d אינסטגרם  https://www.instagram.com/tasty.and.healthy.nutrition?igsh=c3gybGtkZDQ1dDgx     https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright קרוהן היא מחלת מעי דלקתית אוטואימונית כרונית. המערכת החיסונית לא מווסתת ופועלת כאילו יש איום במעיים למרות שאין באמת, והתוצאה היא שמערכת החיסון תוקפת את דופן המעי ויוצרת כיבים ודלקת איפה שלא צריך וזה יכול להיות כואב ולהפריע לאיכות החיים. הכיבים והדלקת יכולים להופיע בכל מקום לאורך מערכת העיכול — מהפה ועד פי-הטבעת. מערכת העיכול, המערכת שאמורה לספוג את רכיבי המזון שלנו פגועה וכואבת וכיוצא בזה מרכיבי מזון עשויים לא להיספג, יווצרו חסרים, האדם נחלש ועשוי להגיע לתת תזונה. זו מחלה עם שפע תופעות לוואי שפוגעת באיכות החיים ולכן היא מוקד עניין רב לחוקרים מתחום הגסטרואנטרולוגיה- איך מאפשרים לאדם להמשיך להתנהל ולאכול כרגיל. במושב ששמו כשסיבים ומיקרוביום נפגשים מהגוף ועד הצלחת יונת אהרוני-פרוטקוף, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק. לובה פלוטקין, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק וסמנכ"לית עמותת עתיד. הציגו ממצאים מהמחקר שלהן בהובלת פרופ דן טרנר- טעים ובריא אלטרנטיבה טעימה ל- EEN יעילה בקרוהן ומקדמת מיקרוביום בריא ואז הם באו לאולפן לדבר איתי. דיברנו על מחלת הקרוהן ועל התסמינים הלא נעימים שלה, דיברנו על אבחון ועל הטיפול שהיה עד כה ומה טעים ובריא בדקה וממצאה, מה זה תזונה נקיה ולמה המתכונים של טעים ובריא בכלל מומלצים לקהל הרחב.. מוזמנים להאזין ולהחכים. האזנה נעימה!
• 
  פרק 137 - פלאי הפטריות. הצצה לעולם המופלא של הפטריות עם עידו טרן 18.11.2025 1u 26min

  לפני הכל- תהיו בקשר, דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.linkedin.com/in/ido-taran/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright האתר של פסייגה ביו:https://cannasoul.co.il/psyga-bio/הלינקדאין של פסייגה ביו:https://www.linkedin.com/company/psygabio/האינסטגרם של פסייגה ביו:https://www.instagram.com/psygabio/ ספויילר- בדקות האחרונות של הפרק אנחנו מדברים על עובש על מזון ומה עושים איתו. האם זה גוזר את הדין של כל שקית הגזר אם יש על אחד קצת עובש? בפרק החדש של הפודקאסט אנחנו צוללים לעולם מסתורי, עתיק וכה חשוב- ממלכת הפטריות. נטע קיילר הזמינה את עידו טרן, חוקר ומגדל פטריות בחברת פסייגה ביו לשיחה מקיפה על עולם הפטריות.התחלנו ביסודות- המבנה הייחודי שלהן: גוף הפרי והרשת התת־קרקעית (התפטיר) שמקשרת בין עצים וצמחים ויוצרת "אינטרנט של הטבע".דיברנו על התפקיד המהותי של הפטריות באקוסיסטם: פירוק חומר אורגני, שיקום קרקעות, יצירת שיתופי פעולה שמאפשרים חיים על פני האדמה. אפשר לקרוא לפטריה מערכת העיכול של היער. ומשם עברנו לדבר על בריאות האדם והתרומה התזונתית של הפטריות ועל הרכיבים הייחודים של הפטריה כמו הבטאגלוקנים. נגענו בכמה כוכבים עולים בתחום הפטריות הארץ- הקורדיספס, ריישי, רמת האריה וזנב התרנגול. אבל לא להתבלבל, כל פטריה שמתאימה לאכילה היא בריאה ומביאה תועלת. תצטרפו למסע מרתק בין בריאות הקרקע לבריאות הגוף, בין המיקרו למקרו, שמראה כמה הפטריות חיוניות גם לכדור הארץ וגם לנו. וכרגיל- נהנתם? ספרו לנו וספרו לסובביכם
• 
  פרק 136 - מדע צמחי המרפא- הכוח הסודי של הטבע. ראיון עם פרופ' זהרה יניב בכרך 04.11.2025 1u 21min

  לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ zohara@zyb.onmicrosoft.com https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright     הידעתם שיש תחום שלם שחוקר צמחי מרפא מסורתיים? תחום מחקר שמנסה לראות אם יש דברים בגו כשממליצים על צמחים מסויימים לריפוי ובריאות. מזה שנים רבות שלכל עם יש את התרופות המסורתיות שלו שעוברות מדור לדור ועוזרות לתסמונות כאלה ואחרות. והמדע? המדע מתעניין, מתעניין וחוקר. פרופ זהרה יניב בכרך, אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, הגיעה לאולפן כדי לספר איך היא והצוות שלה טיילו בכל קצוות הארץ וחיפשו את הצמחים שמשמשים את המסורות ועשויים להוביל לפריצות דרך רפואיות גם במעבדה. הנחיות למציאת צמחי מרפא פוטנציאלים למחקר: הגיעו למושב/ ישוב/ שבט שאלו מי ההילר המקומי תבחרו בהילר שלפחות 3 בני מקום המליצו עליו שאלו את ההילר מה הצמח שהכי משמש אותו הבינו את תנאי הגידול שמאפשרים שימוש בו גשו למעבדה לחקור ספרו לנו מה גיליתם- החלק החשוב יותר! נטע קיילר וזהרה יניב בכרך דיברו על צמחי מרפא- המחקר סביב צמחי מרפא, הקושי לחקור, תגליות שמשמשות את הרפואה וצמחים שכבר הוכחו במחקר והתועלות שלהם. תכינו לעצמכם כוס תה צמחים מהגינה ובואו לשמוע. האזנה נעימה!  
• 
  פרק 135 - צריכת סיבים באוכלוסית ישראל, ממצאים ממחקר של מכון וייצמן. שיחה עם ד"ר מיכל ריין 28.10.2025 14min

  פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.project10k.org.il/#what-is-10k-project-heb https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright לינקים לעמודים שמנציחים את אריה ריין ז"ל https://www.aryehrein.info/ https://www.instagram.com/l.i.o.n.l.e.s.s?utm_source=qr&igsh=eHA0MGJoaDdpaXNu   הידעתם שבמכון וייצמן שברחובות מתנהל מחקר שעוקב אחרי משתתפים במשך עשרות שניםכדי לפתח משוואות חיזוי עתידיות למחלות וכדי לשפר את בריאות תושבי ישראל ובכלל? לבריאות תושבי המדינה יש השלכות חברתיות וכלכליות וכל המערכות המדיניות תלויות בכך שנהיה חברה בריאה, יצרנית מתפקדת, במיוחד במדינה סוציאלית כמו ישראל. וכך בעזרת טכניקות מדידה מתקדמות, בדיקות ומדדים מסויימים אוספים מידע במכון וייצמן כדי להסיק לאיזה מזון יש השלכה חיובית על הבריאות שלנו. ד"ר מיכל ריין,  דיאטנית חוקרת במחקר ה 10K הגיע לכנס עמותת עתיד והעבירה הרצאה ששמה- צריכת סיבים תזונתיים אוכלוסייה בריאה בישראל - ממצאים ממחקר ה-10K ואז הגיע לאולפן השטח שלנו כדי לספר לנו על המחקר. שתהיה האזנה נעימה!
• 
  פרק 134 - המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים. ראיון עם פרופ עמרי קורן בכנס עמותת עתיד 25.10.2025 10min

  פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://medicine.biu.ac.il/Koren https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright הידעתם? אוכלוסיות המיקרוביום של האישה ההרה מתקשרת עם רמות ההורמונים המשתנים בזמן ההריון וזה משפיע על התפוצה שלהם ועל אוכלוסית החיידקים בעובר. כך עולה מהמחקרים של מעבדת המחקר של פרופ עמרי קורן. למשל, אוכלוסיית החיידקים תגיב לעליה בפרוגסטרון שתסמן את סוף ההריון והבנה שהחיידקים האלה הולכים לאכלס את מעי התינוק. בכנס במושב ששמו מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן. העביר הרצאה ששמה המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים ואז בא לאולפן השטח של הפודקאסט כדי לספר בדיוק על זה. יש לסביבה השפעה על אוכלוסיית החיידקים של הילוד הטרי והיא יכולה להיות מצויינת בשבילו. רוצים לשמוע עוד? תאזינו לפרק שלנו. האזנה נעימה!