שראכה شَراكَة - עלי שעבאן ונתי שיינפלד

Epizódok

• 
  שראכה شراكة #17 הרב בן ציון גגולה: האם היהדות והאסלאם קרובות יותר ממה שחשבנו? 12.08.2026 48p

  בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את הרב בן ציון גגולה, שליח חב"ד ומנהל בית חב"ד במושבה הגרמנית בחיפה, לשיחה יוצאת דופן על הקשר בין יהדות לאסלאם, שבע מצוות בני נח והאפשרות להשתמש באמונה ובדת דווקא כדי לקרב בין יהודים לערבים.במרכז הפרק עומדות שבע מצוות בני נח, מערכת של עקרונות שלפי היהדות נועדה לכל בני האדם ולא רק ליהודים. הרב גגולה מסביר מהן המצוות, מדוע הן כוללות בין היתר אמונה באל אחד, איסור רצח וגניבה, ערכי משפחה והקמת מערכת צדק, ולמה לדעתו הן יכולות להפוך לבסיס רוחני משותף ליהודים, מוסלמים, נוצרים ובני דתות אחרות.השיחה מעלה גם שאלה מפתיעה: האם יהודי שמפיץ את שבע מצוות בני נח בעצם מנסה לייהד את העולם? הרב גגולה משיב שלא. לדבריו, מוסלמי אינו צריך להפוך ליהודי כדי להתחבר לערכים האלה, ואפילו אדם שרוצה להתקרב ליהדות אינו בהכרח צריך להתגייר, אלא יכול להישאר בן דתו ולקיים את שבע מצוות בני נח.בהמשך מדברים המשתתפים על הדמיון בין היהדות לאסלאם ועל היחס השונה של ההלכה היהודית לאסלאם ולנצרות. הרב מסביר מדוע על פי ההלכה יהודי יכול להתפלל במסגד, כיצד האמונה המוסלמית באל אחד מתחברת לתפיסה היהודית, ומה קורה כאשר מוסלמי מגיע לבית הכנסת שלו במושבה הגרמנית בחיפה.הרב גגולה מספר גם על הפעילות של חב"ד מול העולם הלא יהודי, על בית חב"ד בדובאי, על רב שמגיע לסעודיה ומדבר עם אנשים מקומיים, ועל הניסיון שלו להביא את המסר הזה גם לערבים בישראל. לדבריו, בית חב"ד שהוא מנהל נמצא דווקא בשכונה שבה רוב השכנים שלו ערבים, והוא רוצה לראות בעתיד יותר מפגשים ישירים בין רבנים, שייח'ים ואזרחים מן השורה.השיחה נוגעת גם במהותה של חסידות חב"ד, באמונה ברבי מלובביץ', בשליחות של אלפי שלוחי חב"ד ברחבי העולם ובשאלה שמסקרנת רבים: מאיפה מגיע הכסף שמממן את בתי חב"ד ואת הפעילות הענפה שלהם? הרב מספר על חיים מתרומות, על הקושי להחזיק פעילות כזאת בישראל ועל הניסיון למצוא גם שותפים מחוץ לעולם היהודי.זהו פרק על דת שלא חייבת להפריד, על ערכים שמשותפים ליהודים ולמוסלמים הרבה לפני שהפכו לאויבים, על שבע מצוות שרוב האנשים כלל לא מכירים ועל האפשרות להשתמש באמונה, בחינוך ובהיכרות כדי לבנות קשר אחר בין יהודים לערבים.
• 
  שראכה شراكة #16 אליהו יוסיאן: אני לא בעד גירוש ערביי ישראל, אני בעד השתלבות 05.08.2026 1ó 9p

  בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את אליהו יוסיאן לשיחה ישירה, חריפה ומפתיעה על ערביי ישראל, השפעת איראן, זהות ושייכות, פשיעה, משילות והאפשרות לבנות שותפות אמיתית בין יהודים לערבים.במרכז הפרק עומדת עמדה שאולי תפתיע רבים ממי שמכירים את דעותיו הביטחוניות של יוסיאן. לדבריו, כאשר מדובר בערביי ישראל, הוא אינו מאמין בגירוש אלא בהשתלבות. הוא טוען שאי אפשר לדרוש מאדם למחוק את תחושת השייכות והזהות שלו, ושיהודים בישראל צריכים להפסיק לצפות מערבים לבחור מיד בין זהות פלסטינית לזהות ישראלית.אז כיצד בכל זאת אפשר לחבר את החברה הערבית למדינת ישראל? מבחינת יוסיאן, הפתרון מתחיל בחינוך ובהיכרות תרבותית עמוקה. הוא מסביר מדוע החברה היהודית אינה מכירה מספיק את העולם הערבי והמוסלמי, כיצד מילים כמו „שאהיד” ו„אללה אכבר” מקבלות בישראל משמעות שונה לחלוטין ממשמעותן בתרבות הערבית, ומדוע חוסר ההיכרות הזה יוצר פחד, חשדנות ופרשנות שגויה.בהמשך מסביר יוסיאן כיצד איראן מצליחה לבנות השפעה ובריתות ברחבי המזרח התיכון דווקא משום שהיא משקיעה בלימוד השפה, הדת, התרבות והחברה המקומית. לדבריו, האיראנים יודעים לזהות תחושות של קיפוח, שייכות דתית וקשר לאדמה, ולהשתמש בהן כדי להשפיע גם על התודעה של ערבים בישראל. מול ההשפעה הזאת, הוא טוען, ישראל לא יכולה להסתפק בחסימת ערוצים או במסרים ביטחוניים, אלא חייבת ליצור קרקע תרבותית וחינוכית אחרת.השיחה נוגעת גם בפשיעה ובכמות הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית. יוסיאן מציג תכנית תקיפה הכוללת „שבוע חסד” להחזרת נשק, שיתוף פעולה עם השייח'ים וראשי הרשויות ושימוש בכלים מודיעיניים של השב"כ נגד משפחות וארגוני פשע. האם מדובר במשילות הכרחית שתציל חיים, או בחדירה מסוכנת לפרטיות וביחס מפלה כלפי אזרחים ערבים?בהמשך עוסקים המשתתפים גם בבנייה הבלתי חוקית בנגב, ביחס של המדינה לתרבות הבדואית ובפער שבין פתרונות תכנוניים מערביים לבין אנשים שעבורם הקרקע היא חלק בלתי נפרד מהזהות ומאורח החיים. יוסיאן טוען שלא כל התנגדות למדיניות המדינה נובעת מגזענות, אך גם שהמדינה לא יכולה לפתור בעיות בחברה הערבית בלי להבין תחילה את התרבות שבתוכה היא פועלת.זהו פרק על ההבדל בין אויבים מחוץ למדינה לבין אזרחים ערבים החיים בתוכה, על הדרישה לבחור בין זהויות, על הכישלון הישראלי בבניית אמון, על הדרך שבה איראן מנצלת את מה שישראל מפספסת ועל האפשרות לעבור מגירוש ופחד לחינוך, היכרות והשתלבות.
• 
  שראכה شراكة #15 נאיל זועבי: אני מוסלמי, ערבי גאה וישראלי 29.07.2026 59p

  בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את נאיל זועבי לשיחה ישירה ובלתי מתפשרת על זהות, שייכות, הנהגה, חינוך והיחסים המורכבים בין החברה הערבית למדינת ישראל.במרכז הפרק עומדת האמירה של זועבי כי אזרח ערבי לא צריך לוותר על הזהות שלו כדי להשתלב בחברה הישראלית. לדבריו, הוא יכול להיות מוסלמי, ערבי גאה וישראלי בעת ובעונה אחת, ואין סתירה בין הזהויות האלה. אז מדוע עדיין מצפים מערבים בישראל לבחור צד, והאם הדרישה להשתלב מגיעה לפעמים עם ציפייה להפסיק להיות ערבים?בהמשך מותח זועבי ביקורת חריפה על ההנהגה הערבית, שאותה הוא מכנה „הנהגת טיקטוק”: הנהגה שלדבריו עסוקה בסיסמאות, סרטונים ופופולריות ברשתות, במקום בעבודה אמיתית למען החינוך, הביטחון האישי, התעסוקה והעתיד של האזרחים הערבים.זועבי חוזר גם לביקור של בנימין נתניהו בבית הספר הערבי שניהל, ומספר מה קרה כאשר החליט לפתוח בפניו את הדלתות. השיחה מעלה שאלות על היחס של החברה הערבית למי שבוחר לשתף פעולה עם הנהגת המדינה, ועל המחיר שמשלם מי שמסרב להתיישר עם הקו הפוליטי המקובל במגזר.בהמשך נוגעים המשתתפים באחד הנושאים הכואבים ביותר בחברה הערבית: הפשיעה והאלימות. האם המשטרה באמת עושה מספיק? מה האחריות של המדינה, ומה האחריות של הרש, ומהויות המקומיות, ההנהגה והחברה הערבית עצמה? והאם אפשר לדרוש שוויון מלא בלי לדבר גם על חובות, אחריות אזרחית ושיתוף פעולה?זהו פרק על האפשרות להיות ערבי וישראלי בלי להתנצל, על הנהגה שמצטלמת יותר משהיא פועלת, על היחסים עם בנימין נתניהו, על כישלון הטיפול בפשיעה ועל הדרך לבנות שותפות שאינה דורשת מאף אחד למחוק את הזהות שלו
• 
  שראכה شراكة #14 יזיד דהאמשה: החיים המשותפים כבר קיימים, אז מי מדליק את האש? 23.07.2026 1ó 1p

  בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את העיתונאי והפרשן הפוליטי יזיד דהאמשה, מהקולות הבולטים בתקשורת הערבית בישראל, לשיחה ישירה, סוערת ובלתי מתפשרת על תקשורת, זהות, שוויון והיחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל.במרכז הפרק עומדת שאלה מורכבת: האם התקשורת הערבית מחזקת את החברה הערבית ומעניקה לה קול, או שהיא מעמיקה את תחושת הקורבנות והניתוק מהמדינה? דהאמשה מציג את תפיסתו על הכוחות הכלכליים והפוליטיים שמשפיעים על התקשורת, על האחריות של עיתונאים לשקף את המציאות, ועל החשיבות של הצגת עשייה, חזון ותקווה גם בתקופות קשות.השיחה מתגלגלת לוויכוח עמוק על החיים המשותפים בישראל. לטענת דהאמשה, השותפות בין יהודים לערבים אינה רעיון שצריך להמציא, אלא מציאות שכבר מתקיימת מדי יום במקומות העבודה, במסחר, בבתי החולים ובמרחב הציבורי. הבעיה, לדבריו, מתחילה כאשר פוליטיקאים, מוסדות וכלי תקשורת מרחיבים את השסע ומלבים פחד ושנאה בין האוכלוסיות.בהמשך נוגעים המשתתפים בנושאים הרגישים והנפיצים ביותר: הריסות בתים ואכיפה בררנית, הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, תפקידה של המשטרה, אירועי 7 באוקטובר ושאלת הגינוי, היחס לפלסטינים ביהודה ושומרון, שירות לאומי, המפלגות הערביות והיכולת של אזרחים ערבים להרגיש שייכים למדינה.זהו פרק מלא בחילוקי דעות, שאלות קשות ורגעים שבהם המשתתפים נאלצים לעצור ולבחון מחדש את העמדות שלהם. פרק על הכאב והפחד שקיימים משני הצדדים, על תפקידה של התקשורת בעיצוב המציאות, ועל האפשרות לשמור על הדמוקרטיה ולבנות כאן עתיד שבו יהודים וערבים יוכלו לחיות יחד בשלום.
• 
  שראכה شراكة #13 תום וגנר: האם הקוראן הוא מסמך ציוני? 14.07.2026 58p

  בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את תום וגנר, סופר, יועץ אסטרטגי ופעיל שלום, לשיחה על ציונות, אמונה, זהות והאפשרות לבנות עתיד משותף ליהודים ולערבים. וגנר, העומד בראש ״מרכז המזרח התיכון״, פועל לקידום שיח ישיר בין ישראלים לבין דמויות וקהילות בעולם הערבי והמוסלמי. במרכז הפרק עומדת הטענה המפתיעה של וגנר שלפיה הקוראן הוא למעשה מסמך ציוני. מה במקורות המוסלמיים יכול להעיד על הקשר של העם היהודי לארץ ישראל, והאם דווקא מתוך האסלאם ניתן למצוא בסיס להכרה, לדיאלוג ולחיים משותפים?השיחה נוגעת גם בוויכוח סביב הרעיון של ״מדינת כל אזרחיה״. האם שוויון מלא בין האזרחים מחייב את ישראל לוותר על זהותה היהודית, או שאפשר לקיים מדינה יהודית שבה כל האזרחים נהנים מאותן זכויות? ומה קורה כאשר דווקא יהודים מתחילים לאבד את האמונה במדינה ובצדקת הדרך הציונית?בהמשך מעלה נתי שאלה קשה במיוחד: כיצד ניתן להמשיך לחיות לצד ערבים לאחר שנים של טרור, מלחמות וחוסר אמון? דרך ההשוואה ליחסים שנבנו בין יהודים לגרמנים לאחר מלחמת העולם השנייה, המשתתפים מנסים להבין האם אפשר להשתקם מטראומה היסטורית, ומה נדרש משני הצדדים כדי לבנות מחדש אמון.זהו פרק על הקשר בין דת לציונות, על גבולותיה של מדינה יהודית ודמוקרטית, על משבר האמון בין יהודים לערבים, ועל האפשרות למצוא בתוך המקומות הכי לא צפויים בסיס חדש לשותפות.
• 
  שראכה شراكة #12 משה פייגלין: האם אפשר לבנות שותפות גם כשלא מסכימים על עצם החיים המשותפים? 07.07.2026 59p

  בפרק טעון במיוחד של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את משה פייגלין לשיחה ישירה, חריפה ולא מתפשרת על אחת השאלות הקשות ביותר בישראל שאחרי 7 באוקטובר: האם עדיין אפשר לדבר על שותפות בין יהודים לערבים, גם מול תפיסות עולם שמציבות סימני שאלה על עצם האפשרות לחיים משותפים?כבר בתחילת הפרק עלי מציב בפני פייגלין את האמירות הקשות ביותר שלו על עזה, ערביי ישראל, יהודה ושומרון והאסלאם, ושואל אותו באופן ישיר האם מדובר בגזענות או בתפיסת עולם שנובעת מפחד, כאב וראייה היסטורית. פייגלין מצידו מציג את עמדותיו ללא פילטרים: על עזה, על האסלאם, על מדינה יהודית, על נאמנות, על ברית, ועל המקום שהוא מוכן או לא מוכן לתת לערבי מוסלמי בתוך הסיפור הישראלי.במהלך השיחה נפתח עימות עמוק בין הרצון של עלי למצוא נקודת אור, גשרים וקשרים, לבין התפיסה של פייגלין שלפיה קודם כול צריך להכיר בזהות היהודית של המדינה ובאיום שהוא מזהה מול התרבות הערבית מוסלמית. האם ערבי מוסלמי יכול להיות ציוני? האם שירות בצה"ל משנה את היחס אליו? האם יכולה להיות במדינת ישראל הנהגה ערבית? ואיפה עובר הגבול בין שוויון אזרחי לבין בית לאומי יהודי?וגם: השאלה האם ישראל היא מדינת כל אזרחיה או מדינה יהודית, ההבדל שפייגלין עושה בין האדם הפרטי לבין הקולקטיב הלאומי, היחס לדרוזים ולברית עם מי ששירת לצד ישראל, הטענות על אפרטהייד, מקומו של האסלאם באירופה, והניסיון של עלי למצוא בתוך המקורות המוסלמיים דווקא חיבור מחודש ליהודים ולארץ ישראל.זהו פרק לא פשוט, לא נוח ולעיתים קשה להאזנה, אבל בדיוק בגלל זה הוא חשוב. שיחה על כאב, פחד, זהות, אמונה, נאמנות, גבולות, ועל השאלה האם שותפות אמיתית יכולה להתחיל דווקא במקום שבו מפסיקים לטייח ומתחילים לדבר באמת.
• 
  שראכה شراكة #11 יאסמין אלחטיב חסונה: הדו קיום בין ערבים ליהודים דרך השפה. 30.06.2026 52p

  בפרק החדש של שראכה شراكة, עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את יאסמין אלחטיב חסונה, מורה לספרות ויוצרת תוכן, לשיחה על דו־קיום בין ערבים ליהודים דרך השפה.איך שפה יכולה להפוך לגשר? מה התפקיד של חינוך, ספרות ותוכן ברשת ביצירת חיבור אמיתי? ואיך אפשר לדבר על שותפות בלי סיסמאות?פרק על עברית, ערבית, זהות, תרבות והאפשרות ליצור שיח אחר בין יהודים לערבים.
• 
  שראכה شراكة #10 עידית בר: השיתוף הפעולה בין יהודים לערבים 24.06.2026 1ó 1p

  שראכה شراكة #10 עידית בר: השיתוף הפעולה בין יהודים לערבים
• 
  שראכה شراكة 9# עונים על השאלות שלכם בלי פילטרים 17.06.2026 32p

  בפרק הזה של שראכה אנחנו מעבירים את זכות הדיבור אליכם. המאזינים והצופים. אספנו את השאלות שהכי סקרנו, הכי אתגרו והכי העסיקו אתכם, וענינו עליהן בכנות מלאה, בלי להתחמק ובלי תשובות מוכנות מראש.
• 
  שראכה شراكة 8# יוסף חדאד: הסברה בינלאומית כמפתח לשותפות בחברה הישראלית 04.06.2026 1ó 1p

  בפרק מיוחד של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את פעיל ההסברה יוסף חדאד לשיחה שלא משאירה מקום לאזורי נוחות. מהזהות הערבית־ישראלית, דרך אירועי 7 באוקטובר ועד עתיד היחסים בין יהודים לערבים. חדאד מציג את תפיסת עולמו באופן חד, ישיר וללא פילטרים.האם אפשר להיות גם ערבי, גם נוצרי וגם ישראלי בלי להתנצל? למה הוא מאמין שהשותפות האמיתית מתחילה בעובדות ולא ברגשות? ואיך הפכו גיבורים ערבים־ישראלים שהצילו חיים בשבת השחורה לסיפורים שכמעט לא מספרים? במהלך הפרק יוסף משתף בסיפורים אישיים, בעימותים שהוא חווה מתוך החברה הערבית ומחוצה לה, ובחזון שלו לחברה ישראלית משותפת ובטוחה יותר.וגם: האפשרות להיכנס לפוליטיקה, ההתמודדות עם ביקורת ואיומים, השירות הקרבי בצה"ל, הפציעה במלחמת לבנון השנייה, והסיפור האישי שהפך אותו לאחד הקולות הבולטים והמדוברים בישראל כיום. זהו פרק על זהות, שייכות, אומץ, ועל השאלה האם אפשר לבנות כאן שותפות אמיתית גם כשלא מסכימים על הכול.
• 
  שראכה شراكة 7# הקול הנוצרי שלא שומעים בישראל | אורח: סא״ל במיל׳ איהאב שליאן 20.05.2026 57p

  בפרק חדש של שראכה شراكة, עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את איהאב שליאן, סגן אלוף במילואים, יו״ר ״הקול הנוצרי״ וסמנכ״ל חברת CyberForce.דמות בולטת בזירה הציבורית והבינלאומית, הפועלת לחיזוק מעמד העדה הנוצרית ומדינת ישראל, כמדינה יהודית, דמוקרטית, חזקה ושוויונית לכל אזרחיה.ומועמד לכנסת מטעם מפלגת הדמוקרטים.איהאב מדבר בכנות יוצאת דופן על התחושות בתוך החברה הנוצרית, על למה הוא מסרב שיקראו לו “ערבי”, על המקום של הנוצרים במדינה, ועל התחושה שהקול שלהם כמעט ולא נשמע בשיח הציבורי.
• 
  שראכה شراكة 6# לבנונים נוצרים-ישראלים וצד״לניקים: גשר בין שתי קהילות | אורח: ג׳ונתן אלחורי 06.05.2026 52p

  בפרק של שראכה شراكة, עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את ג׳ונתן אלחורי - פעיל חברתי ומרצה לבנוני ישראלי נוצרי בעל קול ייחודי, מורכב ולא מתנצל, שמביא איתו סיפור חיים שנע בין לבנון, זהות נוצרית, והחיים בישראל.השיחה נוגעת בשאלות הכי נפיצות שיש: מי באמת “הכובש”, מהי זהות והאם בכלל חייבים לבחור צד אחד. אלחורי מפרק את ההגדרות המוכרות של “ערבי” ו“ישראלי”, מציג זווית היסטורית אחרת, ומספר על החיים כגשר בין עולמות. כזה שלא תמיד מתקבל לא כאן ולא שם.וכמובן העיסוק בשאלה המהותית: האם אנחנו באמת מוכנים להכיר אחד את השני, או שיותר נוח לנו להישאר בתוך הסיפור שכבר התרגלנו אליו?
• 
  שראכה شراكة 5# האם ניתן לשנות את התודעה של ערביי ישראל בנוגע לרעיון הציוני? | אורחת: ד״ר עינת וילף 28.04.2026 58p

  בפרק 5 של שראכה شراكة עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את ד״ר עינת וילף, ממפלגת עוז. ד״ר למדעי המדינה. לשעבר חברת כנסת, סופרת ואחת הקולות הבולטים והלא מתפשרים בשיח הישראלי על הסכסוך. וילף מגיעה עם ניסיון פוליטי ותפיסת עולם שהתחדדה לאורך השנים, ומציבה גישה שמאתגרת גם את הימין וגם את השמאל. האם ציונות יכולה להיות רעיון רחב יותר, מה המשמעות של שותפות אמיתית בין יהודים לערבים, ולמה לטענתה הבעיה המרכזית היא לא גבולות אלא התודעה והאידיאולוגיה שמניעות את המציאות כאן.
• 
  שראכה شراكة #4 דרוזי או ערבי? מה אתה בעצם? | אורח: ח׳ליפה ח׳ליפה, מרד החליפים 16.04.2026 51p

  בפרק חדש של שראכה شراكة, עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את ח׳ליפה ח׳ליפה ממרד החליפים לשיחה כנה, עמוקה ולא מתנצלת על החיים בין עולמות.ח׳ליפה מביא זווית יוצאת דופן. כדרוזי שחי את המורכבות הישראלית מבפנים, הוא מדבר על התקופות שבהן הזדהה כערבי, על תחושת הזרות, ועל הרגע שבו הבין שהשינוי מתחיל דווקא מבפנים.מה גורם לאנשים להירתע מערבית, ולהירגע ברגע שמבינים “מי אתה”?האם המודל הדרוזי הוא באמת גשר בין יהודים לערבים?ומה יותר חזק. דת, מדינה או בחירה אישית?דרך סיפורים אישיים, חוויות מהשטח ותובנות חדות, ח׳ליפה שם מראה לא נוחה מול המציאות הישראלית ומנסה להבין אם שراكة היא רק רעיון… או משהו שאפשר באמת לבנות כאן.
• 
  שראכה شَراكَة #3 למי באמת אכפת כאשר נופל טיל בזרזיר? 30.03.2026 43p

  בפרק השלישי של שראכה נכנסים לשיחה כנה, מורכבת ולעיתים לא נוחה על המציאות בשטח בזמן מלחמה, דרך אירוע מטלטל אחד: נפילת טיל בכפר הבדואי זרזיר. מתוך הסיפור הזה נפתחת שיחה רחבה על פערים, תחושת ביטחון, אחריות המדינה, אבל בעיקר על השאלה הגדולה – מה באמת מחבר בין יהודים לערבים בישראל. דרך עדות אישית מהשטח, הפרק חושף גם רגעים חזקים של סולידריות: מתנדבים מכל המגזרים שמגיעים לעזור, חיבורים אנושיים בלתי צפויים, והבנה אחת ברורה. כשנופל טיל, הוא לא מבדיל בין דת, לאום או זהות. לצד זה, עולה גם המורכבות: בלבול זהות, קונפליקט פנימי בתוך החברה הערבית, והפער בין המציאות לבין הנרטיבים שמספרים לעצמנו.
• 
  שראכה شَراكَة 2# האם הטרור היהודי מועיל או מזיק לביטחון המדינה? 18.02.2026 52p

  בפרק השני של שראכה עם עלי שעבאן ונתי שיינפלד. נפתחת שיחה כנה וישירה על אחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה הישראלית. היחסים בין יהודים לערבים, והפער בין מה שמרגישים ברחוב למה שמוצג בכותרות. דרך דיון פתוח על אלימות קיצונית, פחד הדדי ואחריות אישית מול אחריות מדינתית, המשתתפים מנסים לפרק מושגים טעונים ולבחון האם אפשר בכלל לגשר על השסעים או שמדובר באשליה. השיחה נוגעת גם בהשפעה של אירועים אלימים על תודעת הדור הבא, בטענה שמקרים קיצוניים מכל צד עלולים לייצר מעגל נקמה מתמשך ולחזק דעות קדומות. לצד זה מודגשת החשיבות של היכרות אישית ושיח ישיר בין אנשים כדרך לפרק פחדים ולהחליף סטריאוטיפים בהבנה אנושית.
• 
  שראכה شَراكَة 1# למה יהודים פוחדים מערבים? | עלי שעבאן ונתי שיינפלד 02.02.2026 54p

  פחד, זהות ושותפות גורלבפרק הבכורה של הפודקאסט ׳שראכה׳, נפגשים עלי שעבאן ונתי שיינפלדלשיחה כנה, טעונה ואמיצה על הפחד ההדדי בין יהודים לערבים, על זהות, טראומה, דת – והאפשרות (או חוסר האפשרות) לחיות כאן יחד. למה יהודים מפחדים מערבים ולמה גם ערבים מפחדים מיהודים? מה ההבדל בין פחד לשנאה, ואיך התקשורת, הפוליטיקה והחינוך מזינים את שניהם? האם מדינת ישראל יכולה להיות גורם מחבר – ולא רק מוקד של קונפליקט? מה תפקידה של הדת: חיבור, פירוד, או שניהם יחד? ואיך חוויה אישית, שפה, שירות, תרבות ומפגש אנושי שוברים הכללות?עלי משתף במסע חיים יוצא דופן: מילדות מורכבת בנצרת, דרך זהות ערבית־מוסלמית, ועד חיבור עמוק לחברה הישראלית, לשפה העברית ולרעיון של שותפות גורל.נתי מציב שאלות קשות מהצד היהודי־דתי־ימני, בלי לייפות ובלי לברוח, ומנסה להבין אם ואיך אפשר לבנות כאן מציאות אחרת.