תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
Tel Aviv University
0
פודקאסט של אוניברסיטת תל אביב המציע מעל 400 פרקים במגוון נושאים: פסיכולוגיה, רפואה, ארכיאולוגיה, יזמות, סייבר, אקלים, תרבות ומשפטים. ניתן להאזין ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט, ולקבל עדכונים חדשים בפייסבוק ובאתר האוניברסיטה.
Episodes
-
קפה מדע #3: שישה מחקרים חדשים שלא ציפיתם להם 12.08.2026 26mסקירה של מחקרים חדשים ומפתיעים! שירה לתינוקות, מוסיקה באולמות תעשייתיים, בולמי זעזועים בהשראת חרקים, צרעה קטנה שפתרה תעלומה גדולה, מתמטיקה של אלכוהול וקנאביס, והחשיבות לא רק של מה אוכלים אלא מתי אוכלים אותו .אורחת בפרק: עדי אייזנר. למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן.לינקים לחדשות/מחקרים:http://360tau.com/Coffee-3למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן:https://noar.tau.ac.il/ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/CoffeeScience_Spotifyhttps://360tau.com/CoffeeScience_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
כדורגל בעולם הערבי: הרבה יותר מספורט | בחזרה למזרח התיכון 12.08.2026 1h 7m"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?בפרק הנוכחי דיברנו על כדורגל והמקום שלו בעולם הערבי. שאלנו מתי הכדורגל הפך להיות ספורט פופולארי כל כך בעולם הערבי, מתי הוא מבליט שוני בין אנשים ומתי דווקא מאחד אותם, ואיך משטרים שונים באזור בוחרים להתייחס אליו.אורחים:ד"ר יהודה (אודי) בלנגה, חוקר במחלקה ללימודי המזרח התיכון ובמרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן.שאדי בשארה, פרשן ושדרן ספורט.מנחה: ד"ר יהונתן פרנקו, חוקר במרכז דיין.00:00 ㅤהקדמה 00:55 ㅤכדורגל כמבטא זהות ומנגד מחבר בין זהויות 10:43 ㅤעליית הכדורגל בעולם הערבי וזהויות שמתבטאות בכדורגל 31:58 ㅤזהויות של קבוצות בתוך כל מדינה והבעת מחאה דרך הכדורגל 41:35 ㅤניסיון של מדינות לשלוט בכדורגל 48:18 ㅤהשקעה של מדינות בכדורגל 54:22 ㅤנשים בכדורגל הערבי ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/MosheDayanCenter_Spotifyhttps://360tau.com/MosheDayanCenter_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
חפירות תל עזקה פרק 20 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עולם האמונות והפולחן, בין גוף, מרחב ודימוי 11.08.2026 39mמרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בעולמם הדתי והפולחני של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כמערכת מורכבת ורב־שכבתית, השזורה בכל תחומי החיים. האמונה אינה מוצגת כמוסד אחיד או תחום נפרד, אלא כמרחב דינמי שבו חפצים, דימויים ופרקטיקות פועלים יחד – בגוף, בבית, במרחב הציבורי ואף בתוך יסודות המבנים עצמם .הפרק מדגיש שלושה מישורים משלימים של פולחן. הראשון הוא המישור האישי־ביתי, שבו צלמיות, קמעות וחרפושיות פועלים בסמיכות לגוף ובחיי היומיום. חפצים אלו אינם רק מייצגים אמונה אלא משתתפים בה בפועל – הם נישאים, נוגעים בגוף ומתווכים הגנה, ברכה ומשמעות. המישור השני הוא הציבורי־מוסדי, המתבטא במקדש, שבו האמונה מתארגנת במסגרת תחומה, היררכית ומכוונת, תוך יצירת סדר מרחבי וטקסי. המישור השלישי הוא החבוי, המתבטא במנחות יסוד המוטמנות בתוך המבנים, ומשקף תפיסה של פעולה פולחנית נסתרת הפועלת מתוך המרחב עצמו ומקנה לו יציבות, הגנה וקדושה.בתוך שלושת המישורים הללו נחשפת תפיסה רחבה של פולחן ככוח מארגן: הוא אינו מתרחש רק במקומות ייעודיים או בזמנים מוגדרים, אלא חודר לכל רובדי הקיום – מהגוף הפרטי ועד למרחב העירוני. הממצא החומרי מצביע גם על תהליכים מתמשכים של מפגש בין־תרבותי, בעיקר עם מצרים, אך מדגיש כי אין מדובר בהשפעה חד־כיוונית. דימויים, סמלים וכתובות עוברים תהליך של אימוץ, תרגום ועיבוד, ובכך נוצרת תרבות היברידית שבה המקומי והזר משתלבים לכדי יצירה חדשה.הדיון בממצאים נבחרים ממחיש תהליכים אלה: דימויים כמו הצביה המינקת, קמעות ניידים או חפצים נושאי כתובות מצריות אינם נשארים במשמעותם המקורית, אלא נטענים במשמעויות חדשות בהקשר המקומי. גם הצלמיות, ובעיקר הייחודיות שבהן, מדגימות כיצד דימויים אינם רק מועתקים אלא נוצרים מחדש מתוך שילוב של מסורות שונות.בסיכומו, הפרק מצייר את עזקה כמרחב שבו אמונה, חומר וחיים יומיומיים כרוכים זה בזה ללא הפרדה. תושבי המקום אינם מוצגים כנמענים פסיביים של השפעות, אלא כסוכנים פעילים היוצרים את עולמם התרבותי. האמונה מופיעה לא כרעיון מופשט, אלא כדרך חיים – מערכת חיה של פעולות, חפצים ומשמעויות, המעצבת את האופן שבו בני האדם תפסו את עצמם ואת עולמם.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Archeology_Spotifyhttps://360tau.com/Archeology_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
גשם של כוכבים: הלילות שבהם השמיים מתעוררים | פיזיקה ואסטרונומיה 10.08.2026 26mיש רגעים שבהם כל מה שצריך לעשות הוא להרים את הראש. השבוע, שמי הלילה מציעים לנו בדיוק רגע כזה: מטר הפרסאידים, אחד ממטרי המטאורים המרשימים והאהובים ביותר, מגיע לשיאו ומזמין אותנו לצאת מהעיר, להתרחק מאורות הרחוב ולהביט אל השמיים. בפרק החדש של תל אביב 360, הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, ורד לבקוביץ מארחת את מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטת תל אביב, מרצה לאסטרונומיה וצלם חלל ולוויינים.מה שאנחנו מכנים "כוכבים נופלים" הם למעשה חלקיקי אבק וסלע זעירים, שרידיו של כוכב השביט סוויפט־טאטל, החודרים לאטמוספרה במהירות עצומה ויוצרים הבזקי אור קצרים. בשיא המטר, שיחול ב־12 באוגוסט, ניתן יהיה בתנאי תצפית מיטביים לראות עד כ־150 מטאורים בשעה. בפרק נדבר עם צוקראן על המדע שמאחורי התופעה, על האתגרים בצילום מטאורים ואובייקטים מהירים כמו תחנת החלל הבינלאומית, על זיהום אור ועל הטכנולוגיות המאפשרות לנו לעקוב אחר גרמי שמיים ולתעד אותם. כי לפעמים, כדי להתקרב אל היקום, כל מה שצריך הוא פשוט להביט למעלה...האזינו לפרק נוסף של תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotifyhttps://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
חפירות תל עזקה פרק 19 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הסביבה, המשאבים והבסיס החקלאי של הכלכלה בעזקה 09.08.2026 31mהפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כמערכת כלכלית וחברתית מורכבת, הנשענת על שילוב הדוק בין תנאים סביבתיים, ייצור חקלאי וארגון חברתי. הבסיס לכלכלה הוא עמק האלה הפורה, שסיפק תנאים נוחים לגידול דגנים, זיתים וגידולים נוספים, אך גם דרש ניהול מושכל של משאבים בשל תנודות אקלימיות. מתוך תנאים אלה התפתחה כלכלה שאינה מסתפקת בייצור בסיסי, אלא כוללת עיבוד, אגירה והפצה של עודפים – תהליכים המחייבים תיאום, חלוקת עבודה ושליטה במשאבים.לצד החקלאות, משק בעלי החיים תרם גיוון וגמישות כלכלית, תוך ניצול רב־תכליתי של צאן ובקר למזון, עבודה ומשאבים נוספים. שילוב זה בין חקלאות, עיבוד ומשק בעלי חיים יוצר מערכת ייצור רב־שכבתית, שבה תחומים שונים משלימים זה את זה. הממצא הארכאולוגי מצביע על כך שמדובר בכלכלה מאורגנת ומרוכזת יחסית, הכוללת התמחות, פעילות ייצור בקנה מידה רחב ושליטה בעודפים – מאפיינים המעידים על קיומה של מסגרת מוסדית ואולי גם על אליטות מקומיות שניהלו את המשאבים.בהמשך, הפרק ממקם את עזקה בתוך מערכת אזורית ואימפריאלית רחבה, שבה היא פועלת כעיר ביניים המתווכת בין מרכזים גדולים יותר. היא אינה מבודדת, אלא חלק מרשת של ערים־מדינות הפועלות תחת השפעה מצרית, תוך שילוב בין תלות לשיתוף פעולה. הכלכלה המקומית משתלבת במנגנונים רחבים של גבייה, הפצה ושליטה, אך במקביל שומרת על בסיס ייצור עצמאי ועל סוכנות מקומית.לבסוף, הפרק מדגיש את הקשר בין כלכלה, שלטון וזהות, כפי שמתבטא במיוחד בממצא של קנקן עם כתובת היראטית. ממצא זה מעיד על נוכחות מנהלית מצרית באתר ועל קשר ישיר בין ייצור, אגירה וניהול משאבים במסגרת שלטונית. יחד עם זאת, הוא גם מצביע על טשטוש הגבולות בין תחומים – כלכלה, פולחן ושלטון – וממחיש כיצד עזקה פעלה כצומת מורכב שבו נפגשים מערכות מקומיות ואימפריאליות רגע לפני קריסתן בסוף תקופת הברונזה המאוחרת.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Archeology_Spotifyhttps://360tau.com/Archeology_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
הברך לא משקרת - מתי כאב ברכיים באמת צריך להדאיג אותנו? כל מה שצריך לדעת על הברך 09.08.2026 58mמעט כל אחד מאיתנו מכיר את הרגע שבו הברך מתחילה להציק בריצה, במדרגות, באימון, או סתם כשקמים בבוקר. אבל מה היא באמת מנסה להגיד לנו?האם כל כאב מעיד על נזק? האם שחיקת סחוס היא גזירת גורל? מתי קרע במניסקוס דורש ניתוח, מדוע נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לקרע ברצועה הצולבת, אילו טיפולים מופצים ברבים אבל עדיין אין להם תוקף מדעי? ואיך אפשר למנוע פציעות אצל ילדים, מתבגרים ומתאמני סוף השבוע?בפרק החדש של “פוד על הדופק” מירי נבו מארחת את ד”ר גיל רצ’בסקי, מנהל שירות פציעות הספורט בחטיבה האורתופדית באיכילוב ורופא בכיר ביחידה לספורט לילדים ומתבגרים בבית החולים “דנה”.יחד הם מפרקים את אחד המפרקים העמוסים והמורכבים בגוף - הברך. כי הברכיים שלנו מאפשרות לנו ללכת, לרוץ, לקפוץ, לשנות כיוון, לטפס מדרגות ולקום מהכיסא מאות פעמים ביום. אולי הגיע הזמן להבין איך לשמור עליהן. לינק למחקר:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38247370/מירי נבו M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Sport_Spotifyhttps://360tau.com/Sport_ApplePodcastהמידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
לראות את האדם שלפניך - עקרונות הניהול של מערכת המשפט 05.08.2026 1h 18mמה הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון? מה תפקידיו? למה שיטת הסניוריטי חשובה? איך נקבעים הרכבים לדיון? איך מקדמים שופטים? מה התמריצים של שופטים ולמי הם נאמנים? דורית ביניש שהייתה נשיאת בית המשפט העליון בין השנים 2006 ו-2012, מתארחת בפודקאסט שלנו ומספרת על ניהול מערכת המשפט, מדוע עצמאות השופטים היא חיונית ולמה למרות זאת נדרשת אחידות ניהולית. היא גם מספרת על מערכת היחסים בין שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ואיזה רפורמות נדרשות לדעתה במערכת המשפטערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Entrepreneurship_Spotifyhttps://360tau.com/Entrepreneurship_ApplePodcast_______________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
פרק 6: מאחורי הקלעים של השקעת האימפקט האמיתית. הסיפור של היזם, הסטארט-אפ והקרן | השקעות אימפקט בתכלס 04.08.2026 46mבפרק השישי של "השקעות אימפקט בתכל'ס" אנחנו יוצאים אל המציאות!אירה פרידמן מארחת את שני הצדדים של השקעת אימפקט אמיתית - קרן ההון סיכון שהחליטה להשקיע והסטארט-אפ שגייס את ההשקעה.במרכז הפרק עומדת ההשקעה של Good Company VC ב-Jotit סטארט-אפ ישראלי בתחום טכנולוגיות החינוך EdTech, המסע של יזם סדרתי והעתיד של עולם החינוך.תחום ה-EdTech נחשב לאחד התחומים המאתגרים ביותר בעולם היזמות, עם אחוזי הצלחה נמוכים במיוחד.אז מה גורם ליזם שכבר ביצע אקזיט מוצלח לחברת ענק נייקי לצאת שוב למסע יזמי - דווקא בתחום החינוך?ומה גורם לקרן הון סיכון, שבמשך שנתיים בחנה עשרות חברות בתחום מבלי להשקיע באף אחת, לבחור דווקא ב-Jotit ולהיות המשקיעה הראשונה בחברה?אירה מארחת את:שחר בוצר - קו-פאונדר ושותף מנהל, קרן הון סיכון Good Company VC - קרן הון סיכון מהמצליחות בישראל שהיא Mission Driven המתמקדת בהשקעה בסטארט אפים הפותרים את הבעיות הגדולות של העולם באמצעות טכנולוגיה. שחר הוא אחד ממשקיעי האימפקט המוכרים והותיקים בישראל.דודו בלייכר - יזם סדרתי, קו-פאונדר ומנכ"ל, סטארט אפ Jotit המביא בשורה לעולם החינוך. איך יזם מנוסה מצליח במקום שאחרים נכשלו ואף מגייס 10 מיליון דולר השקעה מקרן Owl Ventures הקרן הגדולה בעולם בתחום טכנולוגיות החינוך המנהלת 2 מיליארד דולר.על מה דיברנו תכל'ס?· מה מניע יזם Second Timer שכבר עשה אקזיט לצאת שוב למסע יזמי שנמשך לעיתים עשור?· למה דווק Good Company VC החליטה להיות המשקיעה הראשונה ב- Jotit? האם היה הקליק בפגישה הראשונה?· מה באמת קורה מאחורי הקלעים של עסקת השקעה – מהפגישה הראשונה ועד לחתימה על ההשקעה?· כיצד נראה תהליך בדיקת נאותות ה-Due Diligence מנקודת המבט של הקרן ושל היזם?· "הפיל שבחדר" - האם המילה "אימפקט" מקשה על גיוס הון? האם סטארט-אפ אימפקט נדרש להוכיח את עצמו יותר?· איך מודדים אימפקט בסטארט-אפ?· אילו עצות נותנים יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון ליזמים שרוצים לבנות חברה מצליחה – גם מחוץ לתחומים ה"חמים"?· איך מכניסים חדשנות למערכת החינוך, ומה צפוי להשתנות באופן שבו נלמד בעתיד?· מה האסטרטגיה של Jotit להכנסת הפתרון אותו פיתחה למערכת החינוך בארה"ב?להאזנה לפרק שמאפשר להציץ אל מאחורי הקלעים של עסקת השקעה אמיתית - דרך העיניים של שני האנשים שישבו משני צדי שולחןערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/CapitalMarket_Spotifyhttps://360tau.com/CapitalMarket_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
מערכת הפטנטים | רואים עתיד 02.08.2026 48mמערכת הפטנטים נתקלת בקשיים יוצאי-דופן כיום, וישנן אפילו ראיות שהיא יכולה לדכא חדשנות. נפגשנו עם רימה פוגץ' שנדלזון, יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל לשעבר, כדי להבין כיצד מערכת הפטנטים עוברת אבולוציה בימים אלו ממש, וכיצד היא עשויה להיראות בשנים הבאות, כאשר הבינה המלאכותית תוכל לפתח המצאות ברמה דומה לזו של בני-אדם - וגם לרשום עליהן פטנט.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Future_Spotifyhttps://360tau.com/Future_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
איך נמלים מנווטות, משתפות פעולה ומקבלות החלטות ללא אגו? פרופ' ינון שרף 02.08.2026 43m"לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" — הפתגם המוכר מקבל עומק מדעי מרתק בשיחה מרתקת בין ד"ר מיכאל מירו לבין פרופ' ינון שרף מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.בפרק זה של הסדרה "טבע הסביבה" (מבית ערוץ הפודקאסטים "תל אביב 360"), אנו צוללים אל עולמן הנסתר של הנמלים — יצורים קטנים לכאורה שאנו נוטים להתעלם מהם, אך מגלים חברה מורכבת, חכמה ומאורגנת להפליא, שממנה בני האדם יכולים ללמוד לא מעט.מה בפרק?סוציאליזם בטבע וחטיבת המילואים של הקן: האם כל הנמלים עובדות קשה? פרופ' שרף מסביר על חלוקת התפקידים במושבה, על ה"נמלים העצלות" שלמעשה משמשות ככוח גיבוד לחירום, ועל התארגנות עצמית ללא מנהל מרכזי.גאונות הניווט והמתמטיקה של החרקים: איך נמלה שיוצאת למסע חיפוש מזון מפותל ומקרי יודעת לחזור לקן בקו ישר ומדויק? על מנגנון אינטגרציית המסלול (Path Integration), שימוש בשמש ובסימני דרך, והניסוי המפורסם על עומדן מרחק וגודל צעדים ("נמלים על עקבים").שיתוף פעולה, קבלת החלטות ודמוקרטיה נמלית: כיצד קבוצת נמלים מצליחה לסחוב יחד משא הכבד ממנה פי כמה תוך תיאום מלא? ואיך המושבה מקבלת החלטה משותפת על מעבר לקן חדש ללא אגו?הקרבה עצמית ועזרה הדדית: מנגנוני חילוץ נמלים שנלכדו בקורי עכביש, סגירת פתח הקן מבחוץ לקראת הלילה תוך סיכון אישי, והיעדר רגש פוליטי מול טובת הכלל.אתגרי המושבה: ניהול פסולת והיגיינה בצפיפות גבוהה, התמודדות מול טורפים האורבים בשבילים (כמו ארינמלים), והסתגלות לשינויי מזג אוויר וטמפרטורות קיצוניות.נמלים בסביבה העירונית והאורבנית: איזה מינים של נמלים וחרקים מצליחים לשרוד בעיר ובבתים שלנו? על תחרות בין-מינית, עמידות לחום, ונושא המינים הפולשים (כמו נמלת האש).ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Nature_Spotifyhttps://360tau.com/Nature_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
חפירות תל עזקה פרק 18 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הייצור והמרחב העירוני 30.07.2026 35mמרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק עוסק במערכת הכלכלית של תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת ומציג אותה כמערכת עירונית מורכבת, שבה ייצור, עיבוד, אגירה והפצה משתלבים יחד לכדי מנגנון מאורגן. הכלכלה לא נתפסת רק כאמצעי קיום, אלא כעיקרון מארגן של המרחב העירוני והחברתי: העיר עצמה מתפקדת כמרכז ייצור פעיל, שבו מתקיימת חלוקה פונקציונלית בין אזורי מגורים, סדנאות, מתקני עיבוד ומחסנים. מיקומה של עזקה בעמק האלה אפשר לה לשלב בין חקלאות מקומית לבין שליטה בצירי תנועה, וכך להפוך לחוליה מרכזית ברשת אזורית של ייצור ותנועה .הפרק מדגיש שהפעילות הכלכלית באתר חורגת מהיקף ביתי פשוט. עדויות כמו ריכוז גדול של מתקני טחינה, כלי שחיקה ומבנים ייעודיים מצביעות על ייצור אינטנסיבי ומאורגן, ככל הנראה תחת פיקוח או ניהול של גורמים מרכזיים. המבנה בשטח T2 מתפרש כיחידת ייצור ייעודית, שבה התנהלה פעילות מתמשכת של עיבוד תוצרת חקלאית כחלק משרשרת רחבה יותר של ייצור ואספקה. בכך נחשפת מערכת שבה העבודה מחולקת, מתמחה ומאורגנת, ולא מבוססת רק על משקי בית עצמאיים.לצד הייצור המקומי, הפרק מדגיש את השתלבותה של עזקה ברשתות סחר רחבות. הופעת חומרי גלם לא מקומיים – כמו אלבסטר שמקורו במצרים ואנטימון שמקורו כנראה באזור הקווקז – מעידה על קשרים בין־אזוריים ועל תנועה של חומרים, ידע וטכנולוגיה. עם זאת, החומרים הללו אינם רק עדות למסחר, אלא גם לשילוב בין יבוא לעיבוד מקומי, מה שמצביע על רמה גבוהה של התמחות טכנולוגית ועל יכולת להשתלב במערכות כלכליות רחבות מבלי לאבד עצמאות מקומית.בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כעיר שבה הכלכלה היא מערכת רב־שכבתית: מצד אחד ייצור חקלאי ועיבוד מקומי אינטנסיבי, ומצד שני קשרים בין־אזוריים, שימוש בחומרי גלם יוקרתיים ושליטה במשאבים. שילוב זה משקף חברה מורכבת והיררכית, שבה ארגון העבודה, הגישה למשאבים והשליטה בייצור יוצרים מבנה חברתי וכלכלי מתקדם בתוך המרחב העירוני.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Archeology_Spotifyhttps://360tau.com/Archeology_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בישראל: מקרה הבוחן של 'קלוד' במבט גלובלי 29.07.2026 23mמדוע מדינות מסוימות הופכות טכנולוגיה חדשה לעוצמה לאומית, בעוד אחרות נותרות מאחור? ד"ר תומר פדלון בשיחה עם רועי זילבר דנים באופן שבו מדינות מטמיעות טכנולוגיות חדשניות, מתוך מקרה הבוחן של מודל 'קלוד'. השיחה צוללת לנתוני השימוש בארץ ובעולם, מנתחת את פערי הדיפוזיה בין המרכז לפריפריה בישראל, ובוחנת כיצד התרבות המקומית מעניקה לישראל יתרון משמעותי בתחרות הטכנולוגית – ומהן הסכנות לשחיקת יתרון זה בעתיד.רועי זילבר הוא חוקר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב ודוקטורנט בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב.ד"ר תומר פדלון הוא המנהל האקדמי של מרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Elrom_Spotifyhttps://360tau.com/Elrom_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
תיאטרון, משפט ומה שביניהם: האם בית המשפט הוא בעצם תיאטרון גרוע? 29.07.2026 47mבפרק זה של "עכשיו תרבות", ד"ר מיכאל מירו מפתח שיחה קולחת ומעמיקה עם ד"ר יניב גולדברג – איש אשכולות המשבץ בעבודתו עריכת דין, רבנות, חקר תיאטרון ובימוי. מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס וחוקר במרכז ליידיש באוניברסיטת בר-אילן.שיחה על הסוגיות:האם יש קשר פנימי עמוק בין אולם בית המשפט לבין בימת התיאטרון?איך עולם הדרמה המשפטית נפגש עם הקלאסיקות של התיאטרון העברי והיידי?מה יש לשחקנית הדגולה ליא קניג ולמחזה "הדיבוק" ללמד אותנו על החיים, על תהליכי עומק ועל הסכנה שבסגידה לבורות בעידן הדיגיטלי?📌 על מה דיברנו בפרק?* המשפט כתיאטרון והתיאטרון כבית ספר לחיים: הציניקנים יגידו שמשפטים זה פשוט "תיאטרון רע", אך הדרמות האנושיות בבתי המשפט מונעות מאותם יצרים בסיסיים של דמויות על הבמה – הרצון להכרה, לאהבה ולאושר (כפי שאמרה ליא קניג: "התיאטרון לימד אותי לחיות").* משפט הראווה למחזה "הדיבוק" (1926): מבט היסטורי מרתק על הדרמה שהסעירה את תל אביב הקטנה, כאשר אגודת הסופרים והעיתונאים ערכה "משפט ציבורי" למחזה "הדיבוק" בטענה שהוא מקדש גלותיות. מהו תפקידו האמיתי של תיאטרון איכותי – לברדר או לעורר חשיבה ביקורתית?* תרבות הריאליטי וקידוש הבורות: דיון נוקב על השינוי בשיח הציבורי – מבושה בחוסר ידע להפיכת הבורות למקור לגאווה בתקשורת המיינסטרים, לעומת העומק והסקרנות שהיו נהוגים בעבר.* סכנת ה"אינסטנט" בעידן הבינה המלאכותית: מה אנחנו מאבדים כשאנחנו מוותרים על הדרך? בעזרת תפיסות מעולם היהדות והתיאטרון, הדיון מעלה על הנס את חשיבות התהליך והעמל החשיבתי על פני התוצאה המיידית.* מאחורי הקלעים של העבודה עם ענקי התיאטרון: סיפורים מרתקים ממקור ראשון על בימוי ליא קניג בהצגת יחיד ביידיש, הוויכוח ההיסטורי שלה עם הבמאי עומרי ניצן, וה"סאבוטז'" הספרותי שביצע חיים נחמן ביאליק למחזה "הדיבוק" כשתרגם אותו מעריסה יידית לעברית.* הומור כנשק של החלש: הניואנסים הפיגורטיביים של שפת היידיש, ההומור השחור כאמצעי תרפואטי לשרידות בתקופות אפלות, והתבוננות על המערכונים הקלאסיים של אפרים קישון (כמו "קלרשו" ו"הכתובה").ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Culture_Spotifyhttps://360tau.com/Culture_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
כשה-AI בוחר מותגים: SYSTEM3 וקבלת החלטות צרכנית 28.07.2026 45mבפרק זה נדבר על איך ה-AI משפיע על הצרכן ותהליך קבלת ההחלטות שלו, ועל המשמעויות של זה על המותגים והתקשורת השיווקית שלנו. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Marketing_Spotifyhttps://360tau.com/Marketing_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
חפירות תל עזקה פרק 17 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עיר, תרבות חומרית וזהות במרחב אימפריאלי 28.07.2026 31mמרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כעיר מורכבת ודינמית הפועלת בתוך מרחב אימפריאלי רחב, תוך שמירה על זהות מקומית ברורה. מיקומה האסטרטגי מעל עמק האלה מציב אותה כצומת חשוב ברשת אזורית של קשרים, מסחר ותנועה, אך החפירות מראות כי חשיבותה אינה נובעת רק ממיקומה אלא גם מהמבנה העירוני המפותח ומהפעילות הכלכלית, הפולחנית והחברתית שהתנהלה בה. הסטרטיגרפיה הברורה מאפשרת לעקוב אחר התפתחות היישוב משלבים מוקדמים בעלי אופי מקומי, דרך התרחבות והעמקה של הארגון העירוני, ועד לשיא של מורכבות רגע לפני החורבן בסוף המאה ה־12 לפנה״ס .מן הממצאים עולה תמונה של עיר בעלת חלוקה פונקציונלית מגוונת: מרכזים כלכליים ויצרניים בפסגת התל, אזורי מגורים ורובעים חיצוניים במדרונות, מתחמי ייצור כמו אזור קדרים, ואף מרחב פולחני מוסדר הכולל מקדש. השילוב בין אזורי פעילות שונים מעיד על ארגון חברתי מפותח ועל כלכלה אינטנסיבית המבוססת בעיקר על ייצור מקומי. לצד זאת, העיר אינה מנותקת מהעולם הרחב, אלא משתלבת בו דרך קשרים מסחריים ותרבותיים, המתבטאים בהופעת פריטי יבוא ובאימוץ סלקטיבי של סגנונות זרים.הקרמיקה, כמרכיב המרכזי בממצא, מדגישה את האיזון בין מסורת מקומית לבין פתיחות להשפעות חיצוניות. רוב הכלים מיוצרים מקומית ומעידים על מערכת ייצור מפותחת ועצמאית, בעוד שהיבוא – מקפריסין ומהעולם האגאי – מופיע בהיקף מוגבל ומשמש בעיקר כסמן חברתי ותרבותי. הופעת חיקויים מקומיים של כלים זרים מצביעה על תהליך של “תרגום תרבותי”, שבו רעיונות חיצוניים נטמעים בתוך מסגרת מקומית ומקבלים משמעות חדשה.בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כעיר המחוברת לרשתות אזוריות אך שומרת על עצמאות כלכלית וזהות מקומית. היא אינה רק נקודת מעבר או אתר פריפריאלי, אלא מרחב שבו מתרחשים מפגשים בין־תרבותיים, שבו חיי היומיום, הכלכלה והזהות מתעצבים מתוך שילוב מתמיד בין מקומי לאימפריאלי.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Archeology_Spotifyhttps://360tau.com/Archeology_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
הַ״לָמָּה״ של משטרת ישראל - עקרונות הניהול של המשטרה 27.07.2026 1h 53mאיך מנהלים משטרה? רוני אלשייך שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2015-2018 מספר על עקרונות הניהול של המשטרה: הרעיון המסדר של הארגון, או ה"למה" שלו, הוא "לצמצם את חשיפת האזרח לעברות ותאונות." לדבריו "מה שמשרת את זה, עושים, ומה שלא משרת את זה, לא עושים. אתה מצפה מהשוטר להסתכל על כל הזמן." כדי להשיג את ה"למה" של הארגון, נדרשת לדברי אלשייך מדידה אובייקטיבית עד כמה שניתן של התוצאות – האם האזרחים נחשפים פחות לעברות ותאונות –תגמול שוטרים וקידומם בהתאם להשגת התוצאות, ומתן חופש פעולה למנהלי תחנות ושוטרים כדי שישיגו את התוצאות בצורה האפקטיבית ביותר, תוך חתירה מתמדת לכך שיפנימו את ה"למה" של הארגון. אלשייך מדבר בנוסף על מניעת פשע ואכיפה, שיטור בסיס ושיטור גבוה, על ניהול מבוסס נתונים עם קשר הדוק עם האקדמיה, וכן על התנהלות המשטרה כלפי האזרחים, ההתנהלות הפנימית של המשטרה, וההתנהלות מול השר הממונה.0:00 ㅤהקדמה 1:00 ㅤמה הדבר שהכי הפתיע אותך כשנכנסת לתפקיד? 1:50 ㅤחשיבות של קרימינולוגיה לניהול משטרה 3:40 ㅤהרקע לכניסה לתפקיד: משבר הניצבים במשטרה והניסיון למנות את גל הירש למפכ"ל 5:30 ㅤמינוי מפכ"ל שבא מחוץ למשטרה 7:15 ㅤהבדל בין ניהול לפיקוד 9:45 ㅤהקשבה לאנשים 10:35 ㅤמשמעת במשטרה: ההבדל בין משמעת לציות 14:00 ㅤהלמה של הארגון 15:25 ㅤאיך מנחילים את הלמה של הארגון? 16:30 ㅤמדידת ביצועים לפי הלמה של הארגון 17:00 ㅤמניעה ואכיפה: שיטור קלאסי ושיטור גבוה 18:30 ㅤמניעת שיטור יתר 20:05 ㅤבחירת סדרי עדיפויות: הפוליגון המוכה 21:20 ㅤמדידת תפוקות לעומת מדידת תוצאות 24:10 ㅤאיך שוטרים מגיבים לתמריצים? 26:30 ㅤאיך תחנות משטרה פותרות בעיות באמצעות שיטור צד ג'? 28:35 ㅤחופש החלטה למנהלי תחנות משטרה 32:30 ㅤחשיבות של מחקר אקדמי ומשוב אקדמי על פעולות המשטרה 34:15 ㅤמוליכות: זרימת ידע במשטרה 37:20 ㅤקידומים במשטרה 43:10 ㅤאיך מנצלים את המוליכות במשטרה לקידום מדיניות? 46:00 ㅤהשלטת יצר טוב על יצר רע 48:00 ㅤעידוד יוזמה לפי הלמה של הארגון 51:00 ㅤמה מניע שוטרים? שירות לציבור 58:30 ㅤמדידת ביצועי שוטרים 1:00:45 ㅤרב תרבותיות במשטרה והיכרות עם הקהילה 1:04:45 ㅤאיך ממנים אנשים לתפקידים? 1:08:45 ㅤקשרים רומנטיים בתוך המשטרה 1:09:30 ㅤמבדקי מהימנות של שוטרים 1:13:20 ㅤהשפעת המוליכות הגבוהה על שינויים בהתנהלות המשטרה 1:14:45 ㅤעצמאות המשטרה מול הממשלה 1:18:20 ㅤהליך בחירת המפכ"ל 1:20:00 ㅤהליך בחירת קצינים בכירים במשטרה 1:20:45 ㅤמעורבות השר לביטחון לאומי במינויים במשטרה 1:25:00 ㅤההבדל בין המשטרה לשב"כ 1:27:10 ㅤאיך אפשר לשקם את אמון הציבור במשטרה? 1:30:30 ㅤדוגמה לפתרון בעיות באמצעות שיטור צד ג' 1:33:30 ㅤחשיבות של רעיון מסדר לארגון – הלמה של הלמות 1:34:30 ㅤחשיבות של המשגה והנחלתה לחברי הארגון 1:36:20 ㅤאיך רוני אלשייך התכונן לכניסה לתפקיד? 1:38:20 ㅤמה רוני אלשייך עשה עם כניסתו לתפקיד המפכ"ל 1:44:30 ㅤרפורמה באגף החקירות במשטרה 1:47:20 ㅤרפורמות צריכות לתמוך זו בזו 1:48:30 ㅤחשיבות תפיסת התפקיד והתעסקות ביזום מול הדחוף ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Entrepreneurship_Spotifyhttps://360tau.com/Entrepreneurship_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
מוח הזוחלים, אבולוציה וחישוביות: מה החרדון מבין על העולם? פרופ' מרק שיין 26.07.2026 50mד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופ' מרק שיין מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב.שיחת עומק שעוסקת בשאלות כמו האם לזוחלים יש realmente "מוח זוחלי" פרימיטיבי, או שמדובר באחד המיתוסים הגדולים של מדעי המוח? ואיך תנועות העיניים של חרדון או צב קשורות לאלגוריתמים המורכבים ביותר של בינה מלאכותית?בפרק זה של "תל אביב 360 – טבע והסביבה", ד"ר מיכאל מירו מפתח שיחה מרתקת עם פרופ' מרק שיין על האבולוציה של המוח, מערכות מורכבות והדרך שבה בעלי חיים תופסים את המציאות.על מה דיברנו בפרק?אינטליגנציה קולקטיבית ומערכות מורכבות: מזה האוויר ועד מושבות חיידקים – איך מערכות שאינן קשורות לכאורה מגלות חשיבה מערכתית?ניפוץ מיתוס "המוח הזוחלי": מדוע התאוריה של קארל סייגן אינה נכונה, ואיך הבלופרינט הבסיסי של המוח שלנו היה קיים כבר אצל החולייתנים הראשונים לפני 550 מיליון שנה?המהפכה של המעבר מהמים ליבשה: איך הגידול בטווח הראייה פי מיליון עיצב מחדש את הקוגניציה, הראייה והגמישות של בעלי החיים?תנועות עיניים (סקאדות) וראייה בלתי-מצומדת: איך המוח מייצר תמונה צבעונית וחדה מעולם שרובו נתפס בשחור-לבן, ואיך צבים וחרדונים מעבדים שתי תמונות נפרדות משתי עיניים הנעות באופן בלתי תלוי?ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Nature_Spotifyhttps://360tau.com/Nature_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
חפירות תל עזקה פרק 16 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - העיר, המרחב והקשרים 26.07.2026 20mמרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כחלק מעולם חדש שבו המרחב המקומי נטמע בתוך מערכת אימפריאלית רחבת־היקף. בניגוד לתקופות קודמות, שבהן ערים פעלו כיחידות עצמאיות יחסית, עזקה פועלת כעת בתוך מסגרת היררכית הנשלטת במידה רבה על ידי מצרים. שינוי זה אינו רק פוליטי או צבאי, אלא עמוק יותר: הוא משנה את האופן שבו ערים, דרכים ואנשים מקבלים משמעות, כאשר כל מרכיב מוגדר מתוך קשריו למערכת רחבה ממנו .הפרק מדגיש שהאימפריה המצרית פעלה באמצעות שילוב של מנגנונים – שליטה עקיפה, קשרים כלכליים, נוכחות אדמיניסטרטיבית והפצת סמלים תרבותיים – אך גם דרך דינמיקה של מפגש בין־תרבותי. האוכלוסייה המקומית אינה רק כפופה, אלא גם משתתפת פעילה בתהליך, מאמצת, מתאימה ולעיתים משנה את ההשפעות הזרות. כך נוצרת תרבות חומרית היברידית, המשלבת יסודות מקומיים עם השפעות מצריות, אגאיות וקפריסאיות, ומשקפת עולם פתוח ומקושר יותר.בהמשך מתואר רצף ההתפתחות של התקופה כתהליך דינמי: מן ההתארגנות מחדש לאחר קריסת הברונזה התיכונה, דרך התבססות השליטה המצרית והשתלבות הדרגתית במערכת אזורית, ועד לשיא של קישוריות בין־אזורית, מסחר אינטנסיבי ופעילות עירונית ענפה. עזקה משתלבת בתהליכים אלה כצומת חשוב, שמיקומו מאפשר לו לתווך בין אזורים שונים ולהיות חלק מרשת רחבה של קשרים.בסופו של דבר, הפרק מציג את תקופת הברונזה המאוחרת כעידן של שינוי תפיסתי: מעבר מעולם של קהילות מקומיות יחסית לעולם של תלות הדדית, היררכיה וריבוי זהויות. עזקה הופכת מדוגמה לאתר מקומי משמעותי לעדות למפגש בין אדם למערכת אימפריאלית רחבה, שבה חיי היומיום, הכלכלה והזהות מעוצבים מחדש בתוך סדר עולמי חדש.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Archeology_Spotifyhttps://360tau.com/Archeology_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
השעון הביולוגי שלנו - איך חיים, אוכלים ומתאמנים לפי השעון הביולוגי, ועוד על המנגנון הגאוני הזה 26.07.2026 52mהאם אתם אוהבים ללכת לישון ממש מאוחר בלילה או לקום מאוד מוקדם בבוקר? מעניין מה חושב עליכם השעון הביולוגי שלכם. שהרי יש בתוך כולנו מערכת שלמה, עתיקה ומדויקת, שמנהלת אותנו מאחורי הקלעים, זהו שעון ביולוגי, הידוע גם בשם השעון הצירקאדי.מערכת שקובעת מתי נהיה עירניים, מתי רעבים, מתי נצליח להתאמן טוב יותר, ללמוד טוב יותר, ואפילו מתי הגוף שלנו יתאושש או יפריש הורמונים.בפרק החדש של פוד על הדופק מירי נבו מארחת את ד״ר יערית אדמוביץ תמם, כדי להסביר מהו השעון, מה קורה פיזיולוגית בגוף, איזה ״טיפוסי שעון״ (כרונוטיפ) אנחנו ומה המשמעות של זה, מתי על פי השעון הביולוגי כדאי לבצע פעילות גופנית, לישון, לאכול. ועל ההבדלים בין נשים לגברים. לינק למחקר:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31006590/ אורחת: ד"ר יערית אדמוביץ' תמם, מדענית סגל במכון ויצמן למדע. חוקרת בתחום השעון הביולוגי.מירי נבו, M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Sport_Spotifyhttps://360tau.com/Sport_ApplePodcastהמידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp -
After the Fog of War: Trying to Understand the Factual and Moral Realities of the Israel–Gaza War 22.07.2026 1h 31mProf. Michael Gilead interviews Prof. Danny Orbach, a military historian at the Hebrew University, about his perspective on the Israel–Gaza war. Throughout the episode, Prof. Orbach discusses the similarities and differences between this conflict and other wars, explains why he argues that Israel's conduct does not constitute crimes against humanity, and explores the ethical and epistemic challenges involved in assessing questions of this kind.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Psychology_Spotifyhttps://360tau.com/Psychology_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
Similar podcasts
Popular in
The podcast also appears in the podcast charts of these countries.
